עמוד 1 מתוך 1
הריגת הרודף להצלת הנרדף אחר סיום פעולת הרדיפה
פורסם: ב' דצמבר 14, 2015 8:40 pm
על ידי עושה חדשות
א. ראובן דחף את שמעון לבור, והבור ריק אין בו מים אבל יש בו נחשים ועקרבים, והדרך היחידה להצילו הוא לזרוק אחר תחתיו, (כגון שיש ב' דליים על גלגל וכד'), האם מותר (וחייבים) לזרוק את ראובן לבור כדי להציל את שמעון?
ב. ראובן ירה חץ על שמעון, הדרך היחידה למנוע את פגיעת החץ בשמעון היא ע"י העמדת ראובן כתריס מגן. האם דמי לכל הריגת רודף להצלת הנרדף?
ג. ראובן פגע בשמעון בתאונת דרכים, (בשוגג או במזיד), שמעון נאבק על חייו וזקוק להשתלת לב, האפשרות היחידה להצילו היא כריתת ליבו של ראובן לצורך השתלתו בשמעון. האם כך יש לפסוק מדין חיוב מיתה של רודף?
הצד השווה: כידוע, מותר להרוג רודף ע"מ להציל את הנרדף.
במידה והרודף ירה חץ, וכבר יצא החץ מתחת ידו ואינו יכול להשיבו, אסור להרוג את הזורק, כי זה לא יועיל כלום להצלת הנרדף.
ואילו בדוגמאות הנ"ל, אף שנגמרה פעולת הרדיפה, מ"מ מסיבה צדדית עדיין אפשר להציל את הנרדף ע"י הריגת אדם אחר, והרודף עצמו ג"כ מתאים למשימה הזו.
האם הרודף עדיין מחוייב מיתה בכה"ג, ואז נוכל להשתמש בו להציל את הנרדף?
יש להאיר כאן זוית נוספת, להסוב' דדין יהרג ואל יעבור דרציחה, מחייב גם להתאבד ע"מ שלא להרוג, א"כ במקרים הנ"ל יל"ד גם מלבד הל' רודף, דעכ"פ ראובן יהיה חייב למסור עצמו למיתה ע"מ להציל את שמעון, ובכך להציל את עצמו מאיסור רציחה.
Re: הריגת הרודף להצלת הנרדף אחר סיום פעולת הרדיפה
פורסם: ג' דצמבר 15, 2015 1:40 am
על ידי צופר הנעמתי
עושה חדשות כתב:יש להאיר כאן זוית נוספת, להסוב' דדין יהרג ואל יעבור דרציחה, מחייב גם להתאבד ע"מ שלא להרוג, א"כ במקרים הנ"ל יל"ד גם מלבד הל' רודף, דעכ"פ ראובן יהיה חייב למסור עצמו למיתה ע"מ להציל את שמעון, ובכך להציל את עצמו מאיסור רציחה.
מי אמר לך שדין יהרג ועל יעבור ודין להציל את עצמו מהאיסור שווים? איפכא מסתברא שהרי עיקר הסברא הוא מאי חזית וכו' ואחרי שדרס ראובן את שמעון ונזקק שמעון להשתלה מאי חזית דדמא דשמעון סומק טפי מדראובן.
Re: הריגת הרודף להצלת הנרדף אחר סיום פעולת הרדיפה
פורסם: ג' דצמבר 15, 2015 8:05 pm
על ידי עושה חדשות
העיר לי ת"ח אחד שליט"א לדון על הספיקות הנ"ל מד' הגמ' בברכות נח.
"רבי שילא נגדיה לההוא גברא דבעל נכרית אזל אכל ביה קורצי בי מלכא אמר איכא חד גברא ביהודאי דקא דיין דינא בלא הרמנא דמלכא שדר עליה פריסתקא כי אתא אמרי ליה מה טעמא נגדתיה להאי אמר להו דבא על חמרתא אמרי ליה אית לך סהדי אמר להו אין אתא אליהו אדמי ליה כאיניש ואסהיד אמרי ליה אי הכי בר קטלא הוא אמר להו אנן מיומא דגלינן מארעין לית לן רשותא למקטל אתון מאי דבעיתון עבידו ביה עד דמעייני ביה בדינא פתח רבי שילא ואמר לך ה' הגדלה והגבורה וגו' אמרי ליה מאי קאמרת אמר להו הכי קאמינא בריך רחמנא דיהיב מלכותא בארעא כעין מלכותא דרקיעא ויהב לכו שולטנא ורחמי דינא אמרו חביבא עליה יקרא דמלכותא כולי האי יהבי ליה קולפא אמרו ליה דון דינא כי הוה נפיק אמר ליה ההוא גברא עביד רחמנא ניסא לשקרי הכי אמר ליה רשע לאו חמרי איקרו דכתיב אשר בשר חמורים בשרם חזייה דקאזיל למימרא להו דקרינהו חמרי אמר האי רודף הוא והתורה אמרה אם בא להרגך השכם להרגו מחייה בקולפא וקטליה".
והנה לכאו' רבי שילא היה רודף שלו במסירתו למלכות על בעילת חמור, וא"כ כדין היה מותר לו להלשין על רב שילא, אלא דמאידך הרי הוא היה רודף מעיקרא כשסיפר למלכות על הכאת רב שילא, אמנם הנימוק של הבא להורגך וכו' לא מוזכר בתחילת הסיפור בגמ' אלא רק בסוף, וא"כ יל"ע האם ידע רב שילא מעיקרא שיכולים להורגו על בעילת חמור, ומ"מ דן אותו כדין רודף, או שלא ידע כן מעיקרא ורק לבסוף נעשה לרודף. ועכ"פ זה מקרה של הריגת רודף המצילה את הנרדף לא מכח הפסקת פעולת הרדיפה אלא מצד אחר.
אבל המאירי שם כתב: כל שמוסר ממון חברו למלכות יש צדדים שמותר להרגו אחר התראה וכבר ביארנוה בבתרא דקמא אבל כל שמוסרו לענין נפשות א"צ להתראה למי שרוצה הוא למסרו כלל אמרו הבא להרגך השכם להרגו ומ"מ יש למדים מסוגיא זו שאינו רשאי להרגו על מה שעבר אלא על מה שהוא רואה שהולך עכשו למסרו שהרי ר' שילא הלקה אחד על שבא על הגויה והלשינו לקיסר לומר איכא חד יהודאי דדאין בלא רשותא וניצל ממנו ולא השתדל בהריגתו וכשראה פעם אחת שהיה הולך למסרו אמר הבא להרגך וכו' וקטליה ומ"מ בענינים אלו אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות.
ויל"פ, ודו"ק.
Re: הריגת הרודף להצלת הנרדף אחר סיום פעולת הרדיפה
פורסם: ג' דצמבר 15, 2015 8:47 pm
על ידי אמסטרדם
עושה חדשות כתב:ב. ראובן ירה חץ על שמעון, הדרך היחידה למנוע את פגיעת החץ בשמעון היא ע"י העמדת ראובן כתריס מגן. האם דמי לכל הריגת רודף להצלת הנרדף?
בספר ראשי פרקים מהגאון מהרי"א בהגר"ח גריינימן שליט"א כותב שהוא דן בשאלה זו "במקום אחר" [היינו בכתבים שלא זכינו עדיין לאורם].
Re: הריגת הרודף להצלת הנרדף אחר סיום פעולת הרדיפה
פורסם: ד' דצמבר 16, 2015 8:35 pm
על ידי עושה חדשות
יל"פ בזה לענין מעשה יהודה ותמר, דהק' האחרו' דאפי' אם נוח לאדם שיפיל עצמו וכו', אבל ודאי אין נוח לו שלא להרוג (ולהלבין פניו של) הרודף. ואם יהודה לא היה מודה שצדקה ממנו, דינו לכאו' כרודף. אבל יל"ד כהנ"ל דסו"ס עצם פעולת הרדיפה כבר נסתיימה במה שאמר הוציאוה ותישרף, אף שיכול לעצור ולמנוע גם אח"כ.
Re: הריגת הרודף להצלת הנרדף אחר סיום פעולת הרדיפה
פורסם: ה' דצמבר 17, 2015 10:23 pm
על ידי היא שיחתי
גבי דין רודף מצינו בסנהדרין עב: דיש דין רודף לגנב אף אחר שנפלה עליו המחתרת ושוב אינו מסכן לבעה"ב, עי' שם מאירי וסתימת דברי המג"א בסי' שכט
Re: הריגת הרודף להצלת הנרדף אחר סיום פעולת הרדיפה
פורסם: ו' דצמבר 18, 2015 12:04 am
על ידי עושה חדשות
היא שיחתי כתב:גבי דין רודף מצינו בסנהדרין עב: דיש דין רודף לגנב אף אחר שנפלה עליו המחתרת ושוב אינו מסכן לבעה"ב, עי' שם מאירי וסתימת דברי המג"א בסי' שכט
ויש לדחות, דודאי אין הכוונה דמותר להורגו אחר שהפסיק לרדוף, (ועד מתי יהיה מותר?), אלא, היות ונפל עליו הגל תוך כדי רדיפה, א"כ מיתתו ע"י הגל היא מיתה המחוייבת לו, ואין מחללין שבת להציל אדם מהמיתה שהוא חייב בה.
Re: הריגת הרודף להצלת הנרדף אחר סיום פעולת הרדיפה
פורסם: א' דצמבר 20, 2015 9:02 pm
על ידי עושה חדשות
והנה לאחרונה נשאלו אירגוני ההצלה, מה הם עושים בבואם לפיגוע, כשהיהודי פצוע קל, והמחבל ימ"ש פצוע קשה, וכיו"ב אופנים שלפי סדר הקדימה הרגיל, המחבל זוכה לטיפול מוקדם, האם כך נוהגים גם במקרים כאלו.
וכמובן שבמקרה דנן, התשובה פשוטה ואי"צ לפנים.
אבל יש להס' כה"ג באופן של שני יהודים, ולא בעת מלחמה, וא' פצע את רעהו רח"ל, ואף הוא נפצע, ומצד סדרי הקדימה הרגילים, מצבו של הרודף קודם לטיפול, (כי יש לו יותר סיכויים וכד'), דלכאו' מדין רודף יצטרכו בכל מקרה להקדים את הצלת הנרדף, אי נימא כהצד הנ"ל דשייך דין רודף גם אחרי הפסקת פעולת הרדיפה, ואולי בלא"ה נמי הר"ז דומה להבא המחתרת שנפל עליו גל, דכיון דהמיתה הצפויה לו (אם לא יטפלו בו, מחמת איסור שבת, או מחמת הקדמת הצלת הנרדף) הגיעתו בכוח ובזמן רדיפתו, אין אנו מחוייבים להצילו ממנה.
אבל אם כך, הרי נצטרך להעתיק את הדין גם לתאונת דרכים בשוגג, דהרי רודף בשוגג הוא גם רודף,
וכעין השאילה הנ"ל: ראובן פגע בשמעון בתאונת דרכים, (בשוגג או במזיד), שמעון נאבק על חייו וזקוק להשתלת לב, האפשרות היחידה להצילו היא כריתת ליבו של ראובן לצורך השתלתו בשמעון. האם כך יש לפסוק מדין חיוב מיתה של רודף?
וביותר, דאם בתאונה עצמה נפגע הנהג הדורס, הרי זה כבא במחתרת שנפל עליו גל.
Re: הריגת הרודף להצלת הנרדף אחר סיום פעולת הרדיפה
פורסם: ב' יולי 11, 2016 10:39 pm
על ידי עושה חדשות
ע"ע בהמצורף כאן -
viewtopic.php?f=17&t=27970&hilit#p286911
שער י ושער יא,
ותמצא נחת.
Re: הריגת הרודף להצלת הנרדף אחר סיום פעולת הרדיפה
פורסם: ב' יולי 11, 2016 11:01 pm
על ידי רון
לכבוד הרה"ג עושה חדשות שליט"א
לא ברור מה ספיקו, הרי פשוט הוא שכל דין רודף יסודו הוא רק בשעת הרדיפה, לא מבעיא אם כפי המבואר בחידושי רבינו חיים הלוי דהוא משום הצלה דנרדף, דפשוט שלאחר הרדיפה תו לא שייך בו שום דין, אלא אפילו למה דאסבר לן מרן הגר"ח שם דהוא משום חיובא דרודף, הלא זה ג"כ חייל ביה רק כל זמן שיש בו שם רודף, אבל כשפקע מיניה שם רודף, הרי הוא ככל האדם, ורק לבי"ד הוא דנאמר דין לפסוק דינו למיתה, ורק לאחר שנפסק דינו למיתה הוי גברא קטילא וההורגו פטור, אבל לפנ"כ לכאורה פשוט הוא שדינו ככל האדם ולא מובן מה מספ"ל למר שליט"א
Re: הריגת הרודף להצלת הנרדף אחר סיום פעולת הרדיפה
פורסם: ו' יולי 15, 2016 12:44 am
על ידי חיים שיש בהם
עושה חדשות כתב:במידה והרודף ירה חץ, וכבר יצא החץ מתחת ידו ואינו יכול להשיבו, אסור להרוג את הזורק, כי זה לא יועיל כלום להצלת הנרדף.
ואילו בדוגמאות הנ"ל, אף שנגמרה פעולת הרדיפה, מ"מ מסיבה צדדית עדיין אפשר להציל את הנרדף ע"י הריגת אדם אחר, והרודף עצמו ג"כ מתאים למשימה הזו.
האם הרודף עדיין מחוייב מיתה בכה"ג, ואז נוכל להשתמש בו להציל את הנרדף?
לכאו' אפשר להוסיף ולשאול: באופן שהצלת הנרדף ממוות מצריכה ממון, האם מותר (או חובה) לקחת מממון הרודף, או שמא ההיתר לפגוע ברודף כדי להציל את הנרדף הוא רק בשעת רדיפה?
Re: הריגת הרודף להצלת הנרדף אחר סיום פעולת הרדיפה
פורסם: ו' יולי 15, 2016 3:19 am
על ידי ישא ברכה
חקירה יפה מאוד.
כמדומה ששאלה זו עמוקה ונוגעת בשורשי חיוב הרודף.
הנה היסוד האמור בתורה בפר' רודף הוא שאע"פ שלעולם אין דוחין נפש מפני נפש ומאי חזית דדמא דידך סומק טפי וכו' מ"מ ברודף אחר חבירו יש עדיפות, והעדיפות היא נפש הנרדף ע"פ נפש הרודף. אם נתיחס לכך כגזה"כ א"כ לכאו' אין לך בו אלא חידושו והוא שעת רדיפתו. אבל אם נרצה להבין בזה טעם הרי יש לחקור מפני מה קבעה התורה עדיפות זו. ויתכן לבאר בשני אופנים שעפי"ז ינפק"מ חקירה זו.
א. מפני שהרודף פושע במעשהו (וגם בזה י"ל או עונש או עדיפות במשקל הנפשות מחמת היותו עבריין) (ולפי"ז צריך לאוקמי רודף בקטן הקטן המבין את מעשיו וראוי להיקרא פושע, אבל פחות מזה הרי הוא כעובר). ואזי לכאו' גם לאחר סיום רדיפה יש לטעם זה.
ב. מחמת שהוא עושה המעשה שאינו צריך להיעשות, וכאשר יש לשקול נפש שני בנ"א, אם האחד מהם עושה מעשה שאינו צריך להיות במסגרת העוה"ז אזי הוא ראוי להסתלק מן העולם בכה"ג ולפי"ז הטעם קיים דוקא בשעת המעשה הפסול.
ג. אם נבאר שענין מאי חזית הוא שיש איסור לא תרצח ובכ"מ אינו נדחה מפני מאי חזית, יתכן די"ל דבהריגת רודף אין מהות המעשה מעשה רציחה אלא מעשה הצלה. ומשו"כ אין כאן לא תרצח שעדיף ע"פ הצלה. (ובכ"מ אין ההריגה עצמה ההצלה אלא היכ"ת שאחר יצילו, ואי"ז הגדרת הפעולה) ולפי"ז ג"כ הרי"ז דוק ברוף רגיל ולא בכל האופנים האמורים לעיל.
Re: הריגת הרודף להצלת הנרדף אחר סיום פעולת הרדיפה
פורסם: ג' מרץ 16, 2021 2:03 pm
על ידי עושה חדשות
מהא דשבירת הכלים של הרודף ג"כ מותרת (סנהד' עד.)
לכאו' משמע דהיזק המציל את הנרדף רק 'במקרה' ג"כ בכלל זה.
ויל"פ.
Re: הריגת הרודף להצלת הנרדף אחר סיום פעולת הרדיפה
פורסם: ג' מרץ 16, 2021 3:36 pm
על ידי מקדש מלך
עושה חדשות כתב:א. ראובן דחף את שמעון לבור, והבור ריק אין בו מים אבל יש בו נחשים ועקרבים, והדרך היחידה להצילו הוא לזרוק אחר תחתיו, (כגון שיש ב' דליים על גלגל וכד'), האם מותר (וחייבים) לזרוק את ראובן לבור כדי להציל את שמעון?
ב. ראובן ירה חץ על שמעון, הדרך היחידה למנוע את פגיעת החץ בשמעון היא ע"י העמדת ראובן כתריס מגן. האם דמי לכל הריגת רודף להצלת הנרדף?
ג. ראובן פגע בשמעון בתאונת דרכים, (בשוגג או במזיד), שמעון נאבק על חייו וזקוק להשתלת לב, האפשרות היחידה להצילו היא כריתת ליבו של ראובן לצורך השתלתו בשמעון. האם כך יש לפסוק מדין חיוב מיתה של רודף?
הצד השווה: כידוע, מותר להרוג רודף ע"מ להציל את הנרדף.
במידה והרודף ירה חץ, וכבר יצא החץ מתחת ידו ואינו יכול להשיבו, אסור להרוג את הזורק, כי זה לא יועיל כלום להצלת הנרדף.
ואילו בדוגמאות הנ"ל, אף שנגמרה פעולת הרדיפה, מ"מ מסיבה צדדית עדיין אפשר להציל את הנרדף ע"י הריגת אדם אחר, והרודף עצמו ג"כ מתאים למשימה הזו.
האם הרודף עדיין מחוייב מיתה בכה"ג, ואז נוכל להשתמש בו להציל את הנרדף?
יש להאיר כאן זוית נוספת, להסוב' דדין יהרג ואל יעבור דרציחה, מחייב גם להתאבד ע"מ שלא להרוג, א"כ במקרים הנ"ל יל"ד גם מלבד הל' רודף, דעכ"פ ראובן יהיה חייב למסור עצמו למיתה ע"מ להציל את שמעון, ובכך להציל את עצמו מאיסור רציחה.
במקרים הללו לפו"ר איני רואה שאלה שאי אפשר להורגו
אמנם מספקא לי באדם שעומד על מרפסת רופפת, שמחזיקה רק אדם אחד, ובא רעהו במזיד ועלה עליה כדי שתישבר ויפלו שניהם.
וכעת נפל הסולם, ושניהם עומדים שם מבלי יכולת להיחלץ, ובעוד דקות ספורות תכרע המרפסת תחת משאה וידונו שניהם בסקילה. והנה הרודף מילל ומתחרט על מעשהו (לכאורה זה לא משנה כל כך, אבל לשבר את האוזן), אבל אינו יכול להשיב את הגלגל לאחור. האם חובה עלינו לזרוק ולהפיל דווקא את העולה השני מדין רודף, או שכעת כבר כלתה רדיפתו?
ויש לדון מפלוגתת הראשונים (עיין תוספות יומא פב., ויש חולקים) האם חייב למסור נפשו שלא להמית אדם אחר בגופו גם מבלי מעשהו.
Re: הריגת הרודף להצלת הנרדף אחר סיום פעולת הרדיפה
פורסם: ג' מרץ 16, 2021 3:42 pm
על ידי מקדש מלך
ישא ברכה כתב:מפני שהרודף פושע במעשהו (וגם בזה י"ל או עונש או עדיפות במשקל הנפשות מחמת היותו עבריין) (ולפי"ז צריך לאוקמי רודף בקטן הקטן המבין את מעשיו וראוי להיקרא פושע, אבל פחות מזה הרי הוא כעובר). ואזי לכאו' גם לאחר סיום רדיפה יש לטעם זה.
עובר לא פטור בגלל שאינו פושע, אלא בגלל דלאו איהו רדיף אלא משמיא רדפי לה.