א. ראובן דחף את שמעון לבור, והבור ריק אין בו מים אבל יש בו נחשים ועקרבים, והדרך היחידה להצילו הוא לזרוק אחר תחתיו, (כגון שיש ב' דליים על גלגל וכד'), האם מותר (וחייבים) לזרוק את ראובן לבור כדי להציל את שמעון?
ב. ראובן ירה חץ על שמעון, הדרך היחידה למנוע את פגיעת החץ בשמעון היא ע"י העמדת ראובן כתריס מגן. האם דמי לכל הריגת רודף להצלת הנרדף?
ג. ראובן פגע בשמעון בתאונת דרכים, (בשוגג או במזיד), שמעון נאבק על חייו וזקוק להשתלת לב, האפשרות היחידה להצילו היא כריתת ליבו של ראובן לצורך השתלתו בשמעון. האם כך יש לפסוק מדין חיוב מיתה של רודף?
הצד השווה: כידוע, מותר להרוג רודף ע"מ להציל את הנרדף.
במידה והרודף ירה חץ, וכבר יצא החץ מתחת ידו ואינו יכול להשיבו, אסור להרוג את הזורק, כי זה לא יועיל כלום להצלת הנרדף.
ואילו בדוגמאות הנ"ל, אף שנגמרה פעולת הרדיפה, מ"מ מסיבה צדדית עדיין אפשר להציל את הנרדף ע"י הריגת אדם אחר, והרודף עצמו ג"כ מתאים למשימה הזו.
האם הרודף עדיין מחוייב מיתה בכה"ג, ואז נוכל להשתמש בו להציל את הנרדף?
יש להאיר כאן זוית נוספת, להסוב' דדין יהרג ואל יעבור דרציחה, מחייב גם להתאבד ע"מ שלא להרוג, א"כ במקרים הנ"ל יל"ד גם מלבד הל' רודף, דעכ"פ ראובן יהיה חייב למסור עצמו למיתה ע"מ להציל את שמעון, ובכך להציל את עצמו מאיסור רציחה.