פורום אוצר החכמה

הן ידוע מה שאמרו חכמינו ז"ל שנענש יעקב 22 שנה בהעלמת יוסף ממנו כמספר שנות העדרו מבית אביו יצחק ולא כיבדו!
ונפשי בשאלתי הלוא מה שעשה היה הכל בדיוק כפי הוראות שקיבל מהם :קום ברח לך(כז מג),ויצחק אמר:קום לך פדנה ארם(כח ב).
ותו הלא רבקה אמרה לו ושלחתי ולקחתיך משם(כז מה). זאת אומרת שאם ישוב הביתה אז היה עובר על כבוד אב ואם, ולבסוף חזר באשר נצטוה מפי הגבורה שוב אל ארץ אבותיך (לא ג)?
{יש לי מילים לצד עילאה למלל אבל האיש משתאה מחריש לדעת הסברא השטחית בזה}

עיין בתוספות השלם שעמדו בקושיא זו

הערה: כנראה אנשי הפורום לא איכפת להו למה נענש ? ואם כי לא ידוע לי הסיבה ואם כי זה באמת כר נרחב
והא לכם מה שעלה במצודתי בעז"ה ללא סירוצ'ים וחיפושים ומי שיגגל בגעגילה יגגלין זכות ע"י חייב ויעלה במצודותו מעבר לכל זה.
10 תירוצים בסיבת עונשו של יעקב, אע"פ שכנראה ציית לאביו ואמו וברח ללבן אחי אמו.
1) אמרי נועם והובא ברש"א סוף פרק קמא דמגילה- אמו שלחה דבורה אחריו מיד בשנה ראשונה שהגיע בביתו של לבן ע"כ. ולפי"ז מה שאמר רשי לה ח "ששלחה רבקה לדבורה אחר יעקב" אין הכוונה שעתה שלחה דבורה ובשעת פגישתה עם יעקב מתה, וכמו שמפורש בבראשית רבתי דף 113, רק כמו שפירש החזקוני שם "שמכבר שלחה אחריו ולא רצה לבוא ודבורה שהתה עם יעקב בבית לבן ועתה בחזרתו מתה ע"כ." וע"ע מדרש אגדה. [אך קשה למה תלמוד גדול ואילו לא למד מאן יימר שהיה נענש הא אמו שלחה רק בבית לבן וכן שואל העיון יעקב ועי"ש.]
2) ויש לומר לפי דרכו שאמנם אמו שלחה אחריו מיד שנה ראשונה בבימ"ד של שם ועבר ואעפ"כ לא נענש על 14 שנות שם ועבר ורק 22 שנה שלאחר מכן.
3) עיון יעקב-לא היה זה עונש רק מניעת כיבוד יוסף שאדם זוכה לזה בקיום כיבוד אב מצד פירותיהן בעולם הזה [קשה דלישנא דגמרא לא מורה ככה, ועוד אילו היה יוסף למשל חולה היה זה מניעת כיבוד אב ואם אבל זה היה צער ואבילות נוראה]
4)בן יהוידע וענף יוסף מבית לוי- לא נענש על 14 שנה בעבודתו על שני נשיו אבל על 8 שנה שלאחריו שהיה ללא צורך ולא צוה על זה אביו כי לא צוה רק שינשא. ומה שהוסיף על זה עוד 14 שנה, שאינו דומה 8 שנה שלאחרי 14 מ' 8 שנה גרידא [וע"ז קשה שנצטער 14 שנה ללא כלום] אבל הבית לוי ובן יהוידע מוסיפים -שעתה קיטרג השטן גם על ה'' 14 שנה שקודם לזה שלא עשאו בגלל צוואתו של אביו והראיה שלא חזר עתה.
5)השח מביא את הבחיי ב'לז לד מקיצור מזרחי, טעמו של הבחיי יש לפרש כמו שכתבתי לפרש שאמנם מצוות כיבוד אם קיים והמתין לקריאתו של אמו אבל כיבוד אב לא קיים ואתה ואמך חייבין בכבוד אביך ודוק.
והמטה משה (בפירושו על פרשי) כתב כאמרי נועם ששלחה אחריו והוסיף את דברי הבחיי משום שנתן עיניו ברחל ע"כ. נמצא שעבר על כיבוד אב וכן על כיבוד אם
6)והבאר בשדה כתב שיעקב גרם לכל זאת שלקח ברכת יעקב ואל"ה יכול היה לשלוח שליח כמו ששלח אברהם אליעזר וכתב עוד כדברי החידא משום עונש בידי שמים. ולעיל ב'ותמת דבורה כתב מספר הישר שמשנולד יוסף שלחה אחריו וממהרשא מאמרי נועם שבשנה ראשונה מיד שלחה אחריו ונענש משום שגילה בזה שלרצונו לישב שם כמו הבן יהוידע.
7)באמרי שפר וישב דמשום שנתן כל ממונו לאליפז הוצרך לעבוד 14 שנה ועוד 6 כדי להשתכר וזה לא היה בדעת יצחק אמנם בדעת אמו היה עד שתשלח אחריו ועי"ש מה היה לו לעשות
8)ספר חסידים תקעג דבדין שמים חייב אפילו האב מחלו. וע"ע חידא בשיו"ב יו"ד רמ ט ;פת"ע יבמות סה;נחל קדומים ריש שמות; ברית עולם ס"ח תקעג.
9)ובבניהו יש לו צד לומר כיון שלקח שתי נשים והיה לו לקחת רק אחת,אולם כתב לא מסתבר שיענש על זה .
10) עוד כתב באריכות נורא שנענש משום שהקדים יעקב אל לבן לומר שיעבוד בשביל רחל בתך הקטנה ,והיה לו ליטול אותו חנם כפי נימוס העולם שבת אחי אמו/אביו נוטלים אין כסף ועי"ש מתיקות ועריבות דבריו
ציונים בהענין שמצאתי דרך אגב
~וראה בתד"א יג יג ובשכר (!)ששמע יעקב אל יוסף (!) נענש עליו עשרים ושתים שנה ובביאור שקיבל הלשון הרע וצ"ע.וכן הוא בבראשית רבתי 186 ש' 23 [ואפשר דלשיטתו שאמנם קיים מצות אמו ולא חזר עד ששלחה אחריו.]
~וע"ע בס"ח בכת"י פורמא תתתתשב דברים נפלאים בענין ,ומסיק :שלמד בבית עבר עד שבא עשו וברח מלפני עבר. ומשם נראה שקיים כיבוד אב ואם בהידור.
~ראיתי מקשים גרתי = תריג מצות שמרתי וכיבוד או"א בכלל? ולפי החידא מיושב שנענש רק מדין שמים.
~ואע"פ שגם שם למד תורה כדאיתא במדרש, אבל תורה כזה יכול היה ללמוד גם בחברון אצל אביו משא"כ בבית עבר שזה היה משהו אחר לגמרי!
~וראבהרמב"ם וכן משכיל לדוד כותבים להדיא דלא כהנ"ל שזה עתה יצאה דבורה לקראתם כדי למהר יעקב , וען במש"ל ששמעה רק מן המתנות וכסבורה שעדיין יעקב בחרן ולכן שלחה אחריו.´
~ועיין אלשיך ומהריא ורבינו אפרים שהדגישו ברור שקיים מצוות כיבוד אב ואם, ראה בפסוק וישמע יעקב אל אביו ואל אמו שאע"פ שחרד מעשו אכ"ז שמע לקולם לקיים מצוות כיבוד אב ואם.

אבא יודן כתב:10 תירוצים בסיבת עונשו של יעקב
...

לענ"ד רוב התירוצים הם דחוקים מאוד, וחלקם דחוקים מאוד מאוד.
התירוץ שאצלי לפחות התיישב על הלב יותר מהשאר זה מה שכתב רבינו בחיי. ומאחר שלעיל הובאו דבריו בצורה לא מלאה, הנני להעתיק את לשונו:

[רבינו] בחיי בראשית פרק כח
וישלח יצחק את יעקב. יש לשאול: כיון שבשליחותם הלך והם מחלו לו, למה נענש על מצות כבוד אב ואם כשנתעכב כ"ב שנה, שפירש ממנו יוסף עשרים ושתים שנה כנגדן. ואפשר לומר כי דעתם היה שיקח את לאה ושיחזור מיד כשישלח בשבילו, אבל הוא נתן עיניו ברחל הקטנה ליפיה, ואמר: (בראשית כט, יח) "אעבדך שבע שנים ברחל", ואם כן כל הזמן שנתעכב היה ברצונו, ולכך נענש כנגדן:

ואולי כדאי להוסיף קצת ביאור על דבריו.
א. דווקא בגלל שיעקב החליט לשאת את רחל הוצרך לעבוד שבע שנים. או משום שהיא הייתה קטנה (כמו שכותב הרמב"ן וגם רבינו בחיי לקמן) או משום שהיא הייתה מאוד יפה ולכן היה ברור שלבן לא ייתן אותה בפחות מזה (כך כותב החזקוני. וכך משמע מהפסוקים, ש'יפת תואר ויפת מראה' הוסמך ל'אעבודך שבע שנים'). ואילו היה לוקח את לאה, לא היה צריך לעבוד בכלל (או שהיה מספיק בזמן מועט).
ב. גם אם בין כך בינתיים לא שלחה לו רבקה שהוא יכול לחזור, מכל מקום, כיון שהפקיע מעצמו אפשרות לחזור (מאחר שכבר התחייב לעבוד שבע שנים) כבר אי אפשר לומר שאין שום פגם במעשיו מצד כיבוד אב ואם. ומה שהוא מתעכב עכשיו אין זה מחמת הציווי של אביו ואמו לקחת אשה מבנות לבן, אלא מתעכב מרצונו.

אבא יודן כתב:4)בן יהוידע וענף יוסף מבית לוי- לא נענש על 14 שנה בעבודתו על שני נשיו אבל על 8 שנה שלאחריו שהיה ללא צורך ולא צוה על זה אביו כי לא צוה רק שינשא. ומה שהוסיף על זה עוד 14 שנה, שאינו דומה 8 שנה שלאחרי 14 מ' 8 שנה גרידא [וע"ז קשה שנצטער 14 שנה ללא כלום] אבל הבית לוי ובן יהוידע מוסיפים -שעתה קיטרג השטן גם על ה'' 14 שנה שקודם לזה שלא עשאו בגלל צוואתו של אביו והראיה שלא חזר עתה.

עי' מה שכתב הפני מנחם בתורתך שעשעי

בעוד אביו של אברם חי, נגלה אליו ה' ומצווה עליו לעזוב את משפחתו וסביבתו, וללכת לארץ כנען בציווי המפורסם "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך..." (בראשית יב א) כמו כן מובטח לאברם שיזכה לברכה וכו'.
ואילו על יעקב מסופר שנענש בהילקח בנו יוסף ממנו על שעזב את בית הוריו, למה? ומה עם אברהם אבינו? הרי מצווה מן התורה להקים בית ויעזוב איש את בית אביו ואמו, וזה מה שיעקב אבינו עשה.

א. אברהם יצא על פי ציווי מפורש מה'.
ב. יעקב נענש על העיכוב הארוך.

המפרשים בספ"ק דמגילה האריכו בזה, כעת יש בראשי שיש בזה אריכות בילקוט ביאורים שם של עוז והדר.

מתוך מכתב של הרבי מליובאוויטש בענין זה (לקו"ש ח"ל ע' 272):

"לפי שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר: אצא ויהיו מחללין בי שם שמים, ואומרים הניח אביו והלך לו לעת זקנתו; אמר לו הקב"ה: לך אני פוטרך מכיבוד אב ואם, ואין אני פוטר לאחר מכיבוד אב ואם" (ב"ר פל"ט, ז)

צריך ביאור:
מהו החידוש בזה ש"אין אני פוטר לאחר מכיבוד אב ואם" - וכי סלקא דעתך שכיון שהותר לאברהם להניח את אביו ולקיים את הציווי "לך לך", תתבטל מצות כיבוד אם ואם לכל אדם?!
ויובן זה בהקדים קושיא נוספת:
מדוע בכלל הציווי "לך לך" חייב את אברהם לבטל את מצות כיבוד אב? והרי היה יכול ללכת לארץ ישראל ולקיים את רצון ה', ואחר כך לחזור לחרן ולקיים את מצוות כיבוד אב!
יתירה מזו:
לפי המבואר במפרשים , לאחר בואו של אברהם לארץ ישראל, הוא אכן חזר לחרן, ולאחר מכן שוב הלך לארץ ישראל. ונשאלת השאלה: מנין ההיתר ללכת שוב לארץ ישראל ולעזוב את אביו, לאחר שכבר קיים את הציווי "לך לך" פעם אחת?
אלא שקושיא אחת מתורצת בחברתה:
הכוונה בדברי המדרש: "לך אני פוטרך מכיבוד אב ואם", היא שהפטור שניתן לאברהם מכיבוד אביו, לא היה זמני בלבד, רק כדי לקיים את מצות "לך לך", ואחר כך יחזור החיוב כבתחילה; אלא, שכיון שנצטווה אברהם לעזוב את אביו וללכת לארץ ישראל, מכאן ואילך נפטר לגמרי מכיבוד אב. לכן היה אברהם יכול לחזור שנית לארץ ישראל, גם לאחר שכבר קיים את הציווי "לך לך" ובא לחרן.
ולפי זה יתבאר גם ההמשך – "ואין אני פוטר לאחר מכיבוד אב ואם":
דבר זה, של פטור מוחלט מכיבוד אב, היה דוקא אצל אברהם; אולם אחרים, גם כאשר הותר להם לדחות כיבוד אב מפני ציווי שנצטוו בו, הרי זהו פטור זמני בלבד, ולאחר קיום הציווי תחזור המצוה למקומה.
והכוונה היא ליעקב אבינו, שאף שעצם הליכתו לפדן ארם נצטווה בה על ידי אביו ואמו, בכל זאת נענש על שכל אותם שנים לא קיים מצות כיבוד אב ואם . כי, אף שהותרה לו המצוה לשעה, והיה מצווה לעזוב את בית אביו וללכת לבית לבן – הרי מיד לאחר הליכתו, כשכבר קיים את הציווי, חזרה מצות כיבוד אב למקומה. יעקב לא קיבל פטור זה שהיה באברהם.

מצו"ב גם האגרת בלשונה עם הערות וכו' (בע' 13)

יישר כח הרב דרומי.
ויש לקשר זה עם המבואר ברש"י סוף פרשת נח, שתרח כאילו מת, כיוון שהיה רשע (ואולי יש לתלות זאת במחלוקת הפוסקים האם יש דין כיבוד אב כשהאב הוא רשע, ולמ"ד שאין חובת כיבוד - לק"מ, ואדרבה צ"ע מדוע הוצרך לפטור, ודילמא ניתנה תורה ונתחדשה הלכה).