הודעהעל ידי אמת קנה » א' נובמבר 29, 2015 11:16 am
מצאתי במדרש פסיקתא רבתי (פרשה כג): "בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני (תהלים ע"ג כ"ד) אמר רבי יהודה בן בתירא בעצתך תנחיני בעצת תורה תנחיני, ואחר כבוד תקחני בעצת כבוד גדול שכיבד עשו "הוריו" שאתה עתיד לעלותינו. רבי נחוניא בשם רבי תנחום בר יודן מי איחר כבודו של יעקב בעולם הזה -כבוד גדול שכיבד עשו את אביו. אמר רבן שמעון בן גמליאל אני כשהייתי משמש את אבא הייתי משמשו בבגדים צואים, וכשהייתי יוצא לחוץ הייתי יוצא בבגדים נאים כדי שאצא לשוק מבוסם, אבל עשו כשהיה משמש את אביו היה משמשו בבגדי מלכות דכתיב את בגדי עשו בנה הגדול החמודות (בראשית כ"ז ט"ו) ואין חמודות אלא בגדי מלכות אמר כדיי הוא אבא שישתמש בבגדי מלכות.
ומפורש בדברי רבי יהודה שעשו כיבד את הוריו דהיינו יצחק ורבקה, ומכאן מקור נפתח לדברי המשך חכמה.
אבל בדברי רבי נחוניא מבואר שעשו כיבד את אביו, ומשמע רק את אביו ולא את אמו. וראיתי בילקוט שמעוני תהלים רמז תתח: בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני, אחר כבוד גדול שכבד עשו את הוריו אתה עתיד להעלותנו, רב הונא בשם רבי נחוניא מי איחר כבודו של יעקב בעולם הזה כבוד גדול שכבד עשו את הוריו. הרי שגרס גם בדברי רבי נחוניא שעשו כיבד הוריו, ולא רק את אביו ככתוב בפסיקתא.
מיהו כל הענין צ"ע, ויש לי להבין שהרי מקרא מלא בראשית כו לד: ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי, ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה", ובתרגום יונתן: והוון מגחנן בפולחנא נוכראה ומתכוינן לאמרדא בעובדיהון בישיא ליצחק ולרבקה, וכן בתרגום ירושלמי שם: והויין סרהבינין ואפחת רוח בפולחנא נוכריא, ולא הוו מקבלין אולפן לא מן יצחק ולא מן רבקה, ורש"י פירש: מורת רוח, לשון המראת רוח כמו (דברים ט) ממרים הייתם, כל מעשיהן היו להכעיס ולעצבון, ליצחק ולרבקה, שהיו עובדות עבודה זרה, ובפירוש הרד"ק שם: מורת רוח, מכעיסות וממרירות רוחו במעשיהן הרעים, וגם בעסק הבית היו עושות הפך רצונם להכעיסם וכו', ובא הספור הזה להודיע פחזותו של עשו בקחתו נשים שהיו מכעיסי אביו ואמו, ולא קהה בהן, ולא הוציאם מבית אביו".
והלזה יקרא בן יכבד אב שלא היה מי שיכבד אביו כמו עשו כמאמר הזהר המובא לעיל, מי ששנים על שנים מכעיס וממרר אביו ואמו בנשיו בבית אביו, לא קיהה בהן ולא מוציאן מבית הוריו, ולא בחינם אמרה רבקה קצתי בחיי מםפני בנות חת אתמהא ואתמהא.
עוד יש להבין דברי רבן שמעון בן גמליאל בפסיקתא הנ"ל: אני כשהייתי משמש את אבא הייתי משמשו בבגדים צואים, וכשהייתי יוצא לחוץ הייתי יוצא בבגדים נאים כדי שאצא לשוק מבוסם, אבל עשו כשהיה משמש את אביו היה משמשו בבגדי מלכות, וכזאת במדרש בראשית רבה (פס"ה סט"ז): אמר רבי שמעון בן גמליאל כל ימי הייתי משמש את אבא, ולא שמשתי אותו אחד ממאה ששמש עשו את אביו, אני בשעה שהייתי משמש את אבא הייתי משמשו בבגדים מלוכלכין, ובשעה שהייתי יוצא לדרך (ס"א לשוק) הייתי יוצא בבגדים נקיים, אבל עשו בשעה שהיה משמש את אביו לא היה משמשו אלא בבגדי מלכות, אמר אין כבודו של אבא להיות משמשו אלא בבגדי מלכות.
וצ"ב ומי מנע מרבן שמעון בן גמליאל לשמש אביו בבגדים נקיים, ומדוע היה משמשו בבגדים צואים ומלוכלכים (ומשמע שכך היה עושה תמיד), והרי כשם שבשעה שיצא לשוק ולדרך היה יוצא בבגדים נקיים, כך יכול היה גם לשמש אביו בבגדים נקיים ונאים.