פורום אוצר החכמה

נסתפקתי אם אשה יכולה לכתחילה לעשות הפסק טהרה לאחר שהדליקה נרות חנוכה מפלג המנחה (כגון בערב שבת, או בשעת הצורך), עיין ביו"ד קצו ס"א שלגבי קבלת שבת יש להחמיר לכתחילה ובדיעבד אין לחוש, אך בשפטות יש לומר שדין זה הוא דווקא בקבלת שבת, שהיא ממש קבלת היום הבא, ואינו יכול להתפלל אח"כ מנחה (רסג סט"ו, ועיין בציץ אליעזר חי"ג סימן מב שגם בשבת אם קיבל ביחיד ולא בציבור יכול להתפלל מנחה), אך בהדלקת נרות חנוכה אפילו לכתחילה יהיה אפשר לעשות זאת.

אך מכך שהאחרונים כתבו (בסימן תרעט) שיש להתפלל מנחה לכתחילה לפני הדלקת נרות משמע שכך יהיה הדין בהפסק טהרה.

אמנם בברכי יוסף שם כתב בשם דבר שמואל שהטעם לכך שטוב להתפלל קודם מנחה הוא "כי תפלת מנחה נגד תמיד של בין הערבים ונר חנוכה זכר לנס הנעשה בנרות המנורה הנדלקות אחר תמיד של בין הערבים" ולפי זה בהפסק טהרה לא שייך האי טעמא ויכולה לכתחילה לעשות הפסק לאחר הדלקת נרות.

בשן כתב:עיין ביו"ד קצו ס"א שלגבי קבלת שבת יש להחמיר לכתחילה ובדיעבד אין לחוש

הלשון שם שונה משלך. כתוב ש"נוהגין לכתחילה ליזהר". ולא שמעיקר הדין "יש להחמיר לכתחילה", אלא רק שכך המנהג. ואמנם ודאי כוונתו שלכתחילה יעשה כן, אבל אין הדברים שווים.

מכל מקום, אני לא מבין בכלל את ההו"א לגבי חנוכה (ועד שראיתי שיש אומרים כן לגבי שבת גם לא הייתי חושב שיש הו"א כזאת לגבי שבת). התרוה"ד, שהוא המקור לדעה הזאת לגבי ערבית (בין בשבת בין בחול! ואין הדבר קשור דווקא לקבלת שבת), מנמק זאת משום שכשהם מתפללים ערבית הם מחשיבים את הזמן ללילה.
כל זה לא קשור כלל וכלל לנרות חנוכה, ובפרט שנרות חנוכה בע"ש נתקנו מעיקרא אדעתא דהכי שמדליק בעוד היום גדול משום שאין אפשרות אחרת.

ההו"א היא בגלל שהאחרונים כתבו שלכתחילה לא יתפלל מנחה אחרי הדלקת נרות, וא"כ חזינן שמחשיבים זאת קצת כלילה (לפחות לכתחילה), ולגבי קריאת מגילה מפלג המנחה נראה ברור שלכתחילה אין לעשות הפסק טהרה אח"כ כמו שעולה מדברי הביאור הלכה בסימן תרצב ס"ד שזה כמו תפילת ערבית.