וכל האומרו היה חייב וכו'

[אמת קנה]

מדרש תנא דבי אליהו רבה פרק י"ח: כתיב (מל"א כ כט) ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני ישראל את ארם מאה אלף רגלי ביום אחד וינוסו הנותרים וגו', ואלולי שהדבר כתוב אי אפשר לאומרו וכל האומרו היה חייב מיתה".

מה הפשט? מדוע אי אפשר לאומרו ומדוע האומרו היה חייב מיתה?

והרי גדולה מזו תראה בספר דברי הימים ב' (כח ו): ויהרג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד הכל בני חיל בעזבם את ה' אלהי אבותם וגו' וישבו בני ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות וגו'

עוד תראה במדרש אסתר רבה (ז' יג): בקטרוג המן הרשע: והיה להם מלך ראשון שאול שמו, והלך ונלחם בארץ אבי אבא עמלק והרג מהם מאה אלפים פרשים ביום אחד, וגם לא חמל על איש ועל אשה ולא על עולל ויונק עכ"ל, הרי ששאול המלך ע"ה הרג ביום אחד יותר ממאה אלף.

[גבול ים]

כוונת התדב"א היא על תחילת הדברים נכח פני ה' וגו' שהלומד שכינה כנגדו פנים כנגד פנים, וכ"ה בטובי חיים שם.

[אמת קנה]

רואה אני שצריך אני להביא כל לשון מדרש תנא דבי אליהו רבה (מהדורת איש שלום פרשה יח עמ' 89): נאמר קומי רוני בלילה, מיכן אמרו כל תלמיד חכם שיושב בינו לבין עצמו וקורא ושונה, הקדוש ברוך הוא יושב כנגדו וקורא ושונה עמו, שנאמר נכח פני ה' (איכה ב יט), ולהלן הוא אומר, ויחנו אלה נכח אלה וגו' (מ"א כ' כ"ט), פניהם של אלה כנגד פניהם של אלה, ופניהם של אלה כנגד פניהם של אלה, אחריו מה כתוב, ויהי ביום השביעי ותחזק המלחמה וגו' (מלכים שם), אילולי הדבר כתוב אי אפשר לאמרו, וכל האומרו נתחייב עליו מיתה".

והשתא נובין ונדון, אם כפירוש "גבול ים" שכוונת המדרש היא על תחילת הדברים נכח פני ה' וגו' שהלומד שכינה כנגדו פנים כנגד פנים, ושכן כתב בפירוש טובי חיים כנ"ל בדבריו, איני מבין איך יתפרשו דברי המדרש דלעיל שהביא הפסוק "ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני ישראל את ארם מאה אלף רגלי ביום אחד", הא למה לי, ומדוע הביאו המדרש ומה הוא נצרך, הרי בפסוק שהביא המדרש ויחנו אלו נכח אלו די ומספיק, וכבר ממנו אנחנו למדים שפניהם של אלה כנגד פניהם של אלה, והפסוק ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה וגו' מיותר לגמרי, ועיין מה שכתב לבאר שם בהגהות מ"ע הערה 3 וצע"ע.

[מה שנכון נכון]

ועיין מה שכתב לבאר שם בהגהות מ"ע הערה 3.

וכעין דבריו כתב ר' צדוק בלקוטי מאמרים, ובפרי צדיק. [ובשיחת שדים שהמפרשים לא דקו].

[אמת קנה]

שכויח למשנ"נ. דברי רצ"ה הכהן בספרו פרי צדיק (פרשת שמות מאמר ד') ידעתי, ושאר המקומות שהביא לא ידעתי.

וראיתי בילקוט שמעוני איכה (רמז תתרלד): נכח פני ה' - מכאן אמרו כל תלמיד חכם שיושב בינו לבין עצמו וקורא ושונה, כביכול הקדוש ברוך הוא יושב כנגדו וקורא ושונה עמו, לכך נאמר נכח פני ה', ולהלן הוא אומר ויחנו אלה נכח אלה עכ"ל.

וחושבני שזה הנוסח המדויק במדרש תנא דבי אליהו, ובזה סרו כל הדיוקים והפלפולים. [ותימה שבהגהות מ"ע לא ציין לדברי הילקוט שמעוני].