פורום אוצר החכמה

כיצד ניתן להסביר בשיעור של 'קירוב' לאנשים ששאלו, אם האבות קיימו את כל התורה לפני מתן תורה ולעמים גם בפרטים קטנים, מדוע לפעמים לא?
דוגמא: מעשה יהודה ותמר? אם יש איסור 'קדשה'.

כך שאלו אותי בשבוע שעבר, אני צריך משהו מפורט קצת שיתקבל עליהם

הנאסר הוא דווקא

דברים פרק כג
לא תהיה קדשה מבנות ישראל
לא מן האומות.

רמב"ם הלכות אישות פרק א
קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא נותן לה שכרה ובועל אותה על אם הדרך והולך לו, וזו היא הנקראת קדשה, משנתנה התורה נאסרה הקדשה שנאמר +דברים כ"ג+ לא תהיה קדשה מבנות ישראל, לפיכך כל הבועל אשה לשם זנות בלא קידושין לוקה מן התורה מפני שבעל קדשה

מגיד משנה הלכות אישות פרק א הלכה ד
קודם מתן תורה וכו'. זה פשוט ומעשה יהודה ותמר יוכיח:

אבל קודם מתן תורה לא היה גם עירובי תחומין [תבשילים] שאברהם קיים בכ"ז וע"ז שאלתי.

אילו היתה זו קדשה מבנות ישראל ודאי לא היה בא עליה. אבל על קדשה מאומה"ע כתב הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה יב ב): ולא אסרה תורה אלא דרך חתנות אבל הבא על הכותית דרך זנות מכין אותו מכת מרדות מד"ס, גזירה שמא יבא להתחתן. ואין זה שייך בנד"ד, שאין בעולם בנות ישראל מלבד משפחת יעקב, והשבטים כן אמורים להתחתן עם בנות הארץ.

אפשר לשאול מצד המוסריות שבדבר, ועל זה אמרו חז"ל שמלאך בא ודחפו.

הרי כבר עמדו על שאלת פותח האשכול: הרמב"ן, הפרשת דרכים ונפה"ח

עקביה כתב:הנאסר הוא דווקא

דברים פרק כג
לא תהיה קדשה מבנות ישראל
לא מן האומות.

רמב"ם הלכות אישות פרק א
קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא נותן לה שכרה ובועל אותה על אם הדרך והולך לו, וזו היא הנקראת קדשה, משנתנה התורה נאסרה הקדשה שנאמר +דברים כ"ג+ לא תהיה קדשה מבנות ישראל, לפיכך כל הבועל אשה לשם זנות בלא קידושין לוקה מן התורה מפני שבעל קדשה

מגיד משנה הלכות אישות פרק א הלכה ד
קודם מתן תורה וכו'. זה פשוט ומעשה יהודה ותמר יוכיח:

מכל מקום היתה שומרת יבם והיתה אסורה על כל העולם, והרי רצו להוציאה להישרף, מלבד זאת היתה כלתו.
ודאי שיעקב נשא שתי אחיות שלפי דעת רוב המפרשים היה שלא על פי דין.


ולגופו של ענין.
עיין בנפש החיים סוף שער א'. [לא זוכר כרגע באיזה פרק אבל באחד משלושת הפרקים האחרונים]. [=שוב ראיתי שבברכה משולשת ציין לדברי הנפש החיים הללו]
כיון שקודם מתן תורה התורה היתה בשמים ולא בארץ, וממילא לא היו מחוייבים בזה אלא קיימו את התורה לתיקונים שהיא מביאה, וכאשר התיקון היה בנישואין עמרם ודודתו נשאה.
אולם לאחר מתן תורה, שהתורה בארץ אין אפשרות לתקן כלל שום תיקון אם לא בדרך התורה הכתובה.
ועיין שם, אני לא בטוח מדייק בדברים.

אוהב אוצר כתב:אבל קודם מתן תורה לא היה גם עירובי תחומין [תבשילים] שאברהם קיים בכ"ז וע"ז שאלתי.

עיין בהודעתי הקודמת.
וגם שמעתי מר' משה שפירא נדמה לי בשיעור של פרשת נח.
שמה שמפורסם שהאבות קיימו את התורה, למדהו מתוך העולם, כלומר כיון שהקב"ה ברא את העולם על פי התורה, ואם כן אברהם אבינו הסתכל בעולם וממנו למד את התורה.
וכיון שגם דברי חכמים הם חלק בלתי נפרד מהתורה, ואינם סתם תקנות שהומצאו כעין חוקי המדינות.... ניתן היה ללמוד מהעולם את ההלכות הקטנות ביותר.
וברור שאברהם גם לא יצא מחוץ לתחום וגם לא בישל מיום טוב לשבת בלי עירוב...

בתוס' רי"ד כותב שחלקם קיימו.

"מכל מקום היתה שומרת יבם והיתה אסורה על כל העולם, והרי רצו להוציאה להישרף, מלבד זאת היתה כלתו".

לא הבנתי.
יהודה לא ידע את זה. כדכתיב 'ויחשבה לזונה'.

במדרש רבה [פ"ד] כתוב שמלאך של תאוה הטהו , כמובן שצריך לדעת איך להסביר את זה

מצו"ב מאמר המבאר באריכות כל מעשה דיהודה ותמר - באיסור ד'לא תהיה קדישה' והמסתעף
(נתפרסם בגליון 'אספקלריא', פ' וישב תשפ"א)

הגר"א וייס במנחת אשר כותב שיש שתי שיטות אצל רבותינו האם ללמוד מאמר זה כפשוטו
לפי הדרך שזה כפשוטו רציתי לשאול-
האם ירושות נהגו לפני מתן תורה, שהרי אין זו סתם מצוה שמנהיגים אותו בפועל אלא חלות שנוצרת, וההנהגה המעשית מממשת את מה שחל
ומנלן שזה חל כשאין ציווי בתורה