גיורת שנתגיירה כקטנה שנולדה

עושה חדשות

ז"ל הראב"ן (ביבמות):
ואסמכתא לגר שנתגייר וכו', מואת הנפש אשר עשו בחרן [פ' לך] ואמרינן בבראשית רבה אברהם מגייר את האנשים ושרה את הנשים והפסוק מעיד שאברהם ושרה שגיירום עשו אותם ולא יולדיהם.
וכידוע החת"ס (ע"ז סד.) חיפש מקור ולא מצא, ועי' משך חכמה ואתחנן ה-כז, ובעל הטורים כי תצא כד-יז.
ויש להעיר קצת ממש"כ הראב"ן (בשו"ת בתחי' סי' נח):
בגיורת לית להו לכולי עלמא כקטן שנולד דמי דמיעטה רחמנא מפטר רחם בישראל כדפרישית.

והאסמכתא אזלא גם על הנשים שגיירה שרה.

מאת הלוי · הודעהעל ידי **מאת הלוי** » ד' אוקטובר 28, 2015 9:03 pm

בנותן ענין לציין את דברי הגר"י הוטנר זצ"ל בספר פחד יצחק דאיתא אלה תולדות השמים והארץ בהבראם- בה"א בראם, והיינו שאות הבריאה היא ה"א. ומצינו שתוס' (חגיגה ט: ) מבארים שם האמוראים בן הי הי ובן בג בג שהיו גרים ולכן נקראו ע"ש שני ה"א שנתווספו לאברהם ושרה בשמם.
וא"כ חזינן שאות הגירות היא אות ה"א כמו אות הבריאה והוא מקור לכך שגירות היינו בריאה חדשה וכקטן שנולד דמי.

ועל דברי המשך חכמה שכ' מקור לכך ממה שמרע"ה אומר לבנ"י שובו לכם לאהליכם אע"פ שמן הסתם היו להם גם נשים שאסורות להם אחר מתן תורה ומשמע שהיה להם דין כקטן שנולד דמי והותרו בקרובותיהם, יש לתמוה ממה דאיתא שבכו על עסקי עריות שנאסרו להם. ובאמת בהקדמה לש"ש אות ט הביא דברי המהר"ל בגור אריה שביאר מדוע לא היה בהם דין של כקטן שנולד דמי וחילק בין גירות של עם ישראל לגירות רגילה שרק בה אמרינן כקטן שנולד דמי.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' אוקטובר 28, 2015 9:14 pm

אסמכתא נוספת לכלל גר שנתגייר כתינוק שנולד דמי, עי' בספר גימטריאות לר' יהודה החסיד, באחת הפיסקאות הראשונות (מצוי באוצר)

ביליצר · הודעהעל ידי **ביליצר** » ד' אוקטובר 28, 2015 10:34 pm

בעל הטורים בדברים כד-יז בפסוק לא תטה משפט גר יתום כתב: ולא אמר גר ויתום, לומר לך גר שנתגייר כקטן שנולד דמי.

עושה חדשות

חכם באשי כתב:אסמכתא נוספת לכלל גר שנתגייר כתינוק שנולד דמי, עי' בספר גימטריאות לר' יהודה החסיד, באחת הפיסקאות הראשונות (מצוי באוצר)

יש"כ. מצו"ב:

רוח נדיבה

עושה חדשות כתב:ז"ל הראב"ן (ביבמות):
ואסמכתא לגר שנתגייר וכו', מואת הנפש אשר עשו בחרן [פ' לך] ואמרינן בבראשית רבה אברהם מגייר את האנשים ושרה את הנשים והפסוק מעיד שאברהם ושרה שגיירום עשו אותם ולא יולדיהם.
וכידוע החת"ס (ע"ז סד.) חיפש מקור ולא מצא, ועי' משך חכמה ואתחנן ה-כז, ובעל הטורים כי תצא כד-יז.
ויש להעיר קצת ממש"כ הראב"ן (בשו"ת בתחי' סי' נח):
בגיורת לית להו לכולי עלמא כקטן שנולד דמי דמיעטה רחמנא מפטר רחם בישראל כדפרישית.
והאסמכתא אזלא גם על הנשים שגיירה שרה.

ודאי דגר שנתגייר אמור גם בגיורת לענין קורבה ויוחסין וכדו' ולהדיא איתא בש"ס לענין יוחסין, ולא אמר הראב"ן אלא לענין בכורה משום פטר רחם. ואמנם לא ראיתי כל ד' ראב"ן אם אפשר להורידו כאן, אך ודאי לא שייך לומר כן.

עושה חדשות

אולי המובא להלן נחשב מקור בפנ"ע:
ז"ל דעת זקנים בפ' חיי שרה "חיי שרה. פירש"י כולן שוין לטובה. ואע"ג דגבי ישמעאל כתיב ואלה שני חיי ישמעאל איכא למימר שעשה תשובה כדפירש"י גבי ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו. וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי וכל השנים שהיו קודם לכן כל הרע שעשה לא נחשב לכלום והיה כמי שעשה תשובה כל ימיו. אי נמי שני דגבי ישמעאל לא נתנו לידרש שהרי עדיין לא פי' מנין שנותיו אבל הכא כבר פירש בכתוב מנין שנותיה שני חיי שרה למה לי ש"מ לדרשא".

ועל עצם השאלה משני חיי ישמעאל עי' רמב"ן רד"ק וחיזקוני, וכעין התי' של הדעת זקנים הנ"ל מובא גם בפי' הריב"א בנו"א, ז"ל "והר"ר אליקים תירץ דגבי ישמעאל נמי איכא למדרש שהרי עשה תשובה לסוף ימיו כדפרשי' בסוף הסדר ואמרי' ביומא בפ' בתרא העושה תשובה מאהבה זדונותיו נעשו לו כזכיות".

עושה חדשות

הוספה מענינת.
הפוס' הביאו את ד' המהרש"ל בסי' ע שכ' להתיר ברית מילה באנינות, ונימוקו עימו ד"עיקר שפטרו אותו מכל המצות משום כבוד המת הוא כדי שיעסוק עם מתו וזה הוא כבודו כמו שאמרו רז"ל בירושלמי מת אחד במשפחה ידאגו כל המשפחה נולד בן זכר נתרפאה כל המשפחה והכנסתו לברית היא לידתו דהא גר במילתו אמרינן כקטן שנולד דמי. וא"כ כבוד המת הוא ושפיר דמי".
וחידוש הוא דענין רפואת המשפחה הוא כבוד למת, (וכפי הנראה דהענין בזה הוא המשכיות למת, וצ"ע א"כ למה דוקא זכר, ובפרט כשהנפטרת היא אשה), אבל חידוש נוסף מבו' בדבריו דיש בברית מילה ענין של לידה להיחשב כקטן שנולד.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ג' מרץ 08, 2016 8:53 pm

ציטוט מעניין, מכאן - http://seforim.blogspot.co.il/2016/03/b ... t.html?m=1

פעם הזכרתי למו"ר חקירה מחודשת מספר יד שאול לבעל השואל ומשיב שחקר אם חייבים לעמוד בפני גר שנתגייר כשהיה מעל גיל שבעים מאחר שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ומו"ר מאוד התפעל שאפשר לחקור חקירה כזאת שנשמע מאוד מוזר, ואמר שזה מזכירו האיך הגר"ח צימרמן היה תמיד מתלוצץ על החקירה אם ב' אחים שנתגיירו ומתו מחמת מילה אם יבוא אח שלישי שרוצה להתגייר אי אמרינן עליו שאין יכול למולו משום מתו אחיו או לא, משום גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואינם נקראים אחיו, והגר"ח צימרמן היה מתלוצץ על זה שבדברים שתלוים במציאות א"א לחקור חקירות עליהם.

ועי' כאן - viewtopic.php?f=7&t=26247#p266933

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ב' יולי 11, 2016 12:27 am

עושה חדשות כתב:הוספה מענינת.
הפוס' הביאו את ד' המהרש"ל בסי' ע שכ' להתיר ברית מילה באנינות, ונימוקו עימו ד"עיקר שפטרו אותו מכל המצות משום כבוד המת הוא כדי שיעסוק עם מתו וזה הוא כבודו כמו שאמרו רז"ל בירושלמי מת אחד במשפחה ידאגו כל המשפחה נולד בן זכר נתרפאה כל המשפחה והכנסתו לברית היא לידתו דהא גר במילתו אמרינן כקטן שנולד דמי. וא"כ כבוד המת הוא ושפיר דמי".
וחידוש הוא דענין רפואת המשפחה הוא כבוד למת, (וכפי הנראה דהענין בזה הוא המשכיות למת, וצ"ע א"כ למה דוקא זכר, ובפרט כשהנפטרת היא אשה), אבל חידוש נוסף מבו' בדבריו דיש בברית מילה ענין של לידה להיחשב כקטן שנולד.

דבר דומה קצת מצינו ברשב"א בכתובות פ"ק "ואע"ג דהמלין את מתו עובר בעשה ולא תעשה, לפי כבודו מלינין לו להביא לו ארון ותכריכין כדאיתא התם, והכא נמי לפי כבודו הוא כדי שלא יתבזה בנו ביום חתונתו".

ביליצר · הודעהעל ידי **ביליצר** » ב' יולי 11, 2016 2:57 am

עושה חדשות כתב:ציטוט מעניין, מכאן - http://seforim.blogspot.co.il/2016/03/b ... t.html?m=1
פעם הזכרתי למו"ר חקירה מחודשת מספר יד שאול לבעל השואל ומשיב שחקר אם חייבים לעמוד בפני גר שנתגייר כשהיה מעל גיל שבעים מאחר שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ומו"ר מאוד התפעל שאפשר לחקור חקירה כזאת שנשמע מאוד מוזר, ואמר שזה מזכירו האיך הגר"ח צימרמן היה תמיד מתלוצץ על החקירה אם ב' אחים שנתגיירו ומתו מחמת מילה אם יבוא אח שלישי שרוצה להתגייר אי אמרינן עליו שאין יכול למולו משום מתו אחיו או לא, משום גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואינם נקראים אחיו, והגר"ח צימרמן היה מתלוצץ על זה שבדברים שתלוים במציאות א"א לחקור חקירות עליהם.

ועי' כאן - viewtopic.php?f=7&t=26247#p266933

בשואל ומשיב הקשה מאשה קטלנית בייבום דאמרינן שומר מצוה לא ידע דבר רע מהא דמתו אחיו מחמת מילה דל"א כלל זה,
וכתב דבמתו אחיו כבר הוחזק שהמצוה לא שמרה עליהם משא"כ בקטלנית ,

עושה חדשות

ראה עוד - viewtopic.php?f=17&t=11099

חיים אינדיג

התירוץ המפורסם [ מובא בפרשת דרכים]על הקושיא איך נשא יעקב אבינו שתי אחיות מבוסס על הכלל שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי דהיינו כי לרחל וללאה לא היה דין אחיות אחרי גיורן

אליהו בן עמרם

חיים אינדיג כתב:התירוץ המפורסם [ מובא בפרשת דרכים]על הקושיא איך נשא יעקב אבינו שתי אחיות מבוסס על הכלל שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי דהיינו כי לרחל וללאה לא היה דין אחיות אחרי גיורן

ומה עם משה ואהרן - הם כן היו אחים?

חיים אינדיג

אליהו בן עמרם כתב:
חיים אינדיג כתב:התירוץ המפורסם [ מובא בפרשת דרכים]על הקושיא איך נשא יעקב אבינו שתי אחיות מבוסס על הכלל שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי דהיינו כי לרחל וללאה לא היה דין אחיות אחרי גיורן

ומה עם משה ואהרן - הם כן היו אחים?

ישנו פלפול מפורסם של הרבי מאוסטרובצה ,למיטב זכרוני במאיר עיני חכמים [אני כותב רק מזכרון כי דיסק אוצה"ח שלי בדרך לעדכון] שממנו יוצא שלמשה רבינו היה במתן תורה דין גר שנתגיר כקטן שנולד אך לא לאהרן.הפלפול סב על הגמ' בזבחים ק"א ע"ב : "מרים מי הסגירה א"ת משה הסגירה משה זר הוא ואין זר רואה את הנגעים א"ת אהרן הסגירה אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים". על דברי הגמ' האלה מקשים מדוע הגמ' מזכירה רק את אהרן כקרוב של מרים ולא את משה. הרבי מאוסטרובצה מתרץ עפי דברי המהר"ל הנודעים שלכך בגירות מתן תורה לא היה דין קטן שנולד כי זו היתה גירות בכפיה שהרי כפה עליהם הר כגיגית.את כפיית ההר כגיגית לומדת הגמ' במסכת שבת ממילות הפסוק: ויתייצבו בתחתית ההר.חידושו של המהר"ל מתאים לאהרן שגירותו היתה בכפיה אך לא לגבי משה שהיה על ההר ולא נכפה עליו ההר כגיגית ולכן היה דינו אחרי מתן תורה כקטן שנולד והוא חדל להיות קרוב של מרים

פייערמאן · הודעהעל ידי **פייערמאן** » ד' אוגוסט 24, 2016 1:30 am

הפלפול מהאסטרובצער מובא בספר ויען יוסף לר' יוסף מנדלקורן ז"ל אות כו כמדומה ששמע מפ"ק ונדפס ג"כ במאיר עיני חכמים סי' יח

אליהו בן עמרם

חיים אינדיג כתב:
אליהו בן עמרם כתב:
חיים אינדיג כתב:התירוץ המפורסם [ מובא בפרשת דרכים]על הקושיא איך נשא יעקב אבינו שתי אחיות מבוסס על הכלל שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי דהיינו כי לרחל וללאה לא היה דין אחיות אחרי גיורן

ומה עם משה ואהרן - הם כן היו אחים?

ישנו פלפול מפורסם של הרבי מאוסטרובצה ,למיטב זכרוני במאיר עיני חכמים [אני כותב רק מזכרון כי דיסק אוצה"ח שלי בדרך לעדכון] שממנו יוצא שלמשה רבינו היה במתן תורה דין גר שנתגיר כקטן שנולד אך לא לאהרן.הפלפול סב על הגמ' בזבחים ק"א ע"ב : "מרים מי הסגירה א"ת משה הסגירה משה זר הוא ואין זר רואה את הנגעים א"ת אהרן הסגירה אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים". על דברי הגמ' האלה מקשים מדוע הגמ' מזכירה רק את אהרן כקרוב של מרים ולא את משה. הרבי מאוסטרובצה מתרץ עפי דברי המהר"ל הנודעים שלכך בגירות מתן תורה לא היה דין קטן שנולד כי זו היתה גירות בכפיה שהרי כפה עליהם הר כגיגית.את כפיית ההר כגיגית לומדת הגמ' במסכת שבת ממילות הפסוק: ויתייצבו בתחתית ההר.חידושו של המהר"ל מתאים לאהרן שגירותו היתה בכפיה אך לא לגבי משה שהיה על ההר ולא נכפה עליו ההר כגיגית ולכן היה דינו אחרי מתן תורה כקטן שנולד והוא חדל להיות קרוב של מרים

אכן פלפול נאה, והעולה לנו מכאן שמשה ואהרן לא היו אחים לאחר מתן תורה...
וכמדומני שכל מי שישמע כך, יעלה חיוך על שפתיו...היתכן?

אליהו בן עמרם

חיים אינדיג כתב:
אליהו בן עמרם כתב:
חיים אינדיג כתב:התירוץ המפורסם [ מובא בפרשת דרכים]על הקושיא איך נשא יעקב אבינו שתי אחיות מבוסס על הכלל שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי דהיינו כי לרחל וללאה לא היה דין אחיות אחרי גיורן

ומה עם משה ואהרן - הם כן היו אחים?

ישנו פלפול מפורסם של הרבי מאוסטרובצה ,למיטב זכרוני במאיר עיני חכמים [אני כותב רק מזכרון כי דיסק אוצה"ח שלי בדרך לעדכון] שממנו יוצא שלמשה רבינו היה במתן תורה דין גר שנתגיר כקטן שנולד אך לא לאהרן.הפלפול סב על הגמ' בזבחים ק"א ע"ב : "מרים מי הסגירה א"ת משה הסגירה משה זר הוא ואין זר רואה את הנגעים א"ת אהרן הסגירה אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים". על דברי הגמ' האלה מקשים מדוע הגמ' מזכירה רק את אהרן כקרוב של מרים ולא את משה. הרבי מאוסטרובצה מתרץ עפי דברי המהר"ל הנודעים שלכך בגירות מתן תורה לא היה דין קטן שנולד כי זו היתה גירות בכפיה שהרי כפה עליהם הר כגיגית.את כפיית ההר כגיגית לומדת הגמ' במסכת שבת ממילות הפסוק: ויתייצבו בתחתית ההר.חידושו של המהר"ל מתאים לאהרן שגירותו היתה בכפיה אך לא לגבי משה שהיה על ההר ולא נכפה עליו ההר כגיגית ולכן היה דינו אחרי מתן תורה כקטן שנולד והוא חדל להיות קרוב של מרים

אכן פלפול נאה, והעולה לנו מכאן שמשה ואהרן לא היו אחים לאחר מתן תורה...
וכמדומני שכל מי שישמע כך, יעלה חיוך על שפתיו...היתכן?
וכי משה כבר לא "בן עמרם"?

חיים אינדיג

דבריך נתנו לי רעיון [במסגרת פטפוטי דאורייתא].לפני זמן קצר דברנו אחי מנחם ואני על דברי כלב בתשובתו למרגלים כמובא ברש"י בפרשת שלח פרק י"ג פסוק ל' [ע"פ סוטה לה.]: "...וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם השומע היה סבור שבא לספר בגנותו...". ושאל אחי מה בדברי כלב גרם להם לחשוב שכלב בא לספר בגנותו של משה.לפי דברי הרבי מאוסטרובצה בצירוף דבריך יתכן שהם פירשו את הכינוי " בן עמרם" כהתרסה בפני משה.לבל יחשוב שהוא עדיף משאר ישראל כי הם נתגיירו בכפיה והוא ברצון לכך בא הכינוי "בן עמרם" לומר למשה עדיין אתה בן עמרם דהיינו: גם גירותך היתה בכפיה.

אליהו בן עמרם

חיים אינדיג כתב:דבריך נתנו לי רעיון [במסגרת פטפוטי דאורייתא].לפני זמן קצר דברנו אחי מנחם ואני על דברי כלב בתשובתו למרגלים כמובא ברש"י בפרשת שלח פרק י"ג פסוק ל' [ע"פ סוטה לה.]: "...וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם השומע היה סבור שבא לספר בגנותו...". ושאל אחי מה בדברי כלב גרם להם לחשוב שכלב בא לספר בגנותו של משה.לפי דברי הרבי מאוסטרובצה בצירוף דבריך יתכן שהם פירשו את הכינוי " בן עמרם" כהתרסה בפני משה.לבל יחשוב שהוא עדיף משאר ישראל כי הם נתגיירו בכפיה והוא ברצון לכך בא הכינוי "בן עמרם" לומר למשה עדיין אתה בן עמרם דהיינו: גם גירותך היתה בכפיה.

דבריך אכן מפולפלים ונחמדים.
לענ"ד הבנתי את רש"י בפשטות, שכינוי כזה המדגיש את זה שהוא בסה"כ "בן עמרם" במקום הכינוי המקובל - משה "רבינו" - הוא זה שהיה נשמע כביטוי מזלזל חלילה.
אבל אין זה סותר כמובן את הפלפול הנחמד שלך.

ובעניין תמיהתי, אבהיר שהתכוונתי להעמיד מסקנא זו שמשה רבינו כקטן שנולד ללא קרובים סותרת לכאורה את המקובל בעניינו ממקורות רבים שאכמ"ל (ואפילו את הקצה"ח המפורסם בהדגשתו שגם משה ואהרן פסולים לעדות בהיותם קרובים זל"ז למרות נאמנותם המוחלטת), ובוודאי סותר לכאורה את המקובל בפי כל יונק.
כלומר מסקנא פרדוקסלית לכאורה.

אליהו בן עמרם

אליהו בן עמרם כתב:
חיים אינדיג כתב:דבריך נתנו לי רעיון [במסגרת פטפוטי דאורייתא].לפני זמן קצר דברנו אחי מנחם ואני על דברי כלב בתשובתו למרגלים כמובא ברש"י בפרשת שלח פרק י"ג פסוק ל' [ע"פ סוטה לה.]: "...וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם השומע היה סבור שבא לספר בגנותו...". ושאל אחי מה בדברי כלב גרם להם לחשוב שכלב בא לספר בגנותו של משה.לפי דברי הרבי מאוסטרובצה בצירוף דבריך יתכן שהם פירשו את הכינוי " בן עמרם" כהתרסה בפני משה.לבל יחשוב שהוא עדיף משאר ישראל כי הם נתגיירו בכפיה והוא ברצון לכך בא הכינוי "בן עמרם" לומר למשה עדיין אתה בן עמרם דהיינו: גם גירותך היתה בכפיה.

דבריך אכן מפולפלים ונחמדים.
לענ"ד הבנתי את רש"י בפשטות, שכינוי כזה המדגיש את זה שהוא בסה"כ "בן עמרם" במקום הכינוי המקובל - משה "רבינו" - הוא זה שהיה נשמע כביטוי מזלזל חלילה.
ועוד, גם הביטוי "וכי זה בלבד עשה לנו" - יכול להשמע "לא טוב".
אבל אין זה סותר כמובן את הפלפול הנחמד שלך.

ובעניין תמיהתי, אבהיר שהתכוונתי להעמיד מסקנא זו שמשה רבינו כקטן שנולד ללא קרובים סותרת לכאורה את המקובל בעניינו ממקורות רבים שאכמ"ל (ואפילו את הקצה"ח המפורסם בהדגשתו שגם משה ואהרן פסולים לעדות בהיותם קרובים זל"ז למרות נאמנותם המוחלטת), ובוודאי סותר לכאורה את המקובל בפי כל יונק.
כלומר מסקנא פרדוקסלית לכאורה.

חיים אינדיג

תודה על דבריך.לענין הפירוש שכתבת ראה את ההקדמה הידועה שכתב החיד"א :
פני דוד במדבר פרשת במדבר
ג) שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחות' לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגולגלותם. צריך להבין במספר שמות מה פירושו. ואפשר בהקדמה ידועה דהשונא אינו יכול להזכיר שם שונאו ומכנה אותו על שם אביו או כינוי ועל כל פנים מתרחק להזכיר שמו וכן אמרו במדרש מדבר רבה פי"ח שהיה או' דוד הע"ה דואג ואחיתופל אין מזכירין שמי ע"ש. וזה אפשר שהוא כונת הכתוב ראו קרא ה' בשם בצלאל כלומר דחביב הוא לקרוא לו בשמו ושם אביו ושם זקנו וחיבה יתירה נודעת לו. וזה אפ' כונת הכתוב ואנכי ידעתיך בש"ם וגם מצאת חן בעיני. וזה אפשר שהיה ויכוח שאול ויהונתן כי שאול בהיותו שונא אמר מדוע לא בא בן ישי אל הלחם ומחמת שנאה אינו יכול להזכיר שמו. אבל יהונתן מתוך חיבתו השיבו נשאל נשאל דוד מעמדי והיה יכול לו' נשאל מעמדי דבו היו עסוקים והדברים מובנים אלא שלרוב אהבתו הזכיר שמו ועל כן השיבו אביו ידעתי כי בוחר אתה בבן ישי שהרי אני רואה שאף שאני בכעס ולא הי"ל צורך להזכיר שמו גודל אהבתך הכריחה אותך להזכיר שמו. וז"ש במספר שמות חביבין עלי שאני רוצה שתזכיר שמותם שיש לי נחת רוח בזכירת שמם.

עושה חדשות

viewtopic.php?f=17&t=27673&p=283459&hilit#p283445

איש טלז · הודעהעל ידי **איש טלז** » ד' אוגוסט 24, 2016 4:18 pm

ראה בשיח התורה תשובות הגרח"ק שהקשו לו את סתירת דברי הראב"ן וכתב דלפני מתן תורה היו אנשים ונשים שוים דבשניהם היו אותם חיובים עכ"ד

פייערמאן · הודעהעל ידי **פייערמאן** » ד' אוגוסט 24, 2016 5:27 pm

אליהו בן עמרם כתב:ובעניין תמיהתי, אבהיר שהתכוונתי להעמיד מסקנא זו שמשה רבינו כקטן שנולד ללא קרובים סותרת לכאורה את המקובל בעניינו ממקורות רבים שאכמ"ל (ואפילו את הקצה"ח המפורסם בהדגשתו שגם משה ואהרן פסולים לעדות בהיותם קרובים זל"ז למרות נאמנותם המוחלטת), ובוודאי סותר לכאורה את המקובל בפי כל יונק.
כלומר מסקנא פרדוקסלית לכאורה.

א"צ להביא זאת מקצוה"ח זהו גמרא מפורשת בב"ב קנט. 'משה ואהרן לחותנם משום דלא מהימני אלא גזירת מלך הוא' ובלשון הגמ' מדויק על חותנם ממילא לא קשה מידי אולם בשו"ע חו"מ סי' לג ס"י(אולי מקורו מהרמב"ם אינו תח"י כעת) כתב ואפילו משה ואהרן אינם כשרים להעיד זה לזה מ"מ י"ל דאיירי ממשה ואהרן קודם מתן תורה

אליהו בן עמרם

פייערמאן כתב:
אליהו בן עמרם כתב:ובעניין תמיהתי, אבהיר שהתכוונתי להעמיד מסקנא זו שמשה רבינו כקטן שנולד ללא קרובים סותרת לכאורה את המקובל בעניינו ממקורות רבים שאכמ"ל (ואפילו את הקצה"ח המפורסם בהדגשתו שגם משה ואהרן פסולים לעדות בהיותם קרובים זל"ז למרות נאמנותם המוחלטת), ובוודאי סותר לכאורה את המקובל בפי כל יונק.
כלומר מסקנא פרדוקסלית לכאורה.

א"צ להביא זאת מקצוה"ח זהו גמרא מפורשת בב"ב קנט. 'משה ואהרן לחותנם משום דלא מהימני אלא גזירת מלך הוא' ובלשון הגמ' מדויק על חותנם ממילא לא קשה מידי אולם בשו"ע חו"מ סי' לג ס"י(אולי מקורו מהרמב"ם אינו תח"י כעת) כתב ואפילו משה ואהרן אינם כשרים להעיד זה לזה מ"מ י"ל דאיירי ממשה ואהרן קודם מתן תורה

א. במחילה, לא הבנתי למה לק"מ על חותנו של משה, והרי אינו קרוב לו, דכקטן שנולד הוא? ולמה א"כ לא נאמן?
ב. בענין מה שהבאת מהשו"ע, גם זה קשה, למה מביאים דוגמא מטעה לכאורה, שהרי זה קשה לומר שהכוונה לפסול לעדות אחרי מתן תורה (שכל דיני עדות נתחדשו בה) קרובים שהיו קרובים רק לפני מתן תורה...

איש טלז · הודעהעל ידי **איש טלז** » ד' אוגוסט 24, 2016 6:41 pm

שיטה מענינת גבי גר שנתגייר בשיטמ"ק כתובות ד"ט ע"ב דאב גר יכול לקבל קידושי בתו הגיורת
וז"ל ובגיורת ליכא למימר הכי שאע"פ שנתגייר אביה אינו יכול לקבל קידושיה דגר שנתגייר כקטן שנולד ויש אומרים דגר רבנן תקון ליה שיהא יכול לקבל אע"פ שהוא כקטן שנולד דמי ואינה נחשבת לבתו וצ"ע עכ"ל

פייערמאן · הודעהעל ידי **פייערמאן** » ד' אוגוסט 24, 2016 7:01 pm

אליהו בן עמרם כתב:
פייערמאן כתב:
אליהו בן עמרם כתב:א. במחילה, לא הבנתי למה לק"מ על חותנו של משה, והרי אינו קרוב לו, דכקטן שנולד הוא? ולמה א"כ לא נאמן?
ב. בענין מה שהבאת מהשו"ע, גם זה קשה, למה מביאים דוגמא מטעה לכאורה, שהרי זה קשה לומר שהכוונה לפסול לעדות אחרי מתן תורה (שכל דיני עדות נתחדשו בה) קרובים שהיו קרובים רק לפני מתן תורה...

א.מה שפסול להעיד על חותנו הוא מפני שנשאת לבתו וא"כ כיון דאפילו לאחר שנתגייר היה אשתו פסול להעיד על אביה (רק אפשר לעיין דצפורה נמי נתגיירה וא"כ לא היתה בתו של יתרו)
ב.הכונה היא להביא דוגמא מאנשים שבוודאי לא ישקרו ומש"ה נקטו משה ואהרן
ובדרך אגב ראה ר"ה דף כב. שדיני עדות כבר היה קודם מתן תורה שר"ש יליף מהחודש הזה לכם עדות זו תהא כשרה בכם דבעדות קידוה"ח קרובים כשרים (ויל"ע אמאי לא ילפינן מהכא שבכל מקום קרובים פסולים ואפשר שהיה אפשר לומר דילפינן דכשרים כמו הכא) וזה היה קודם מתן תורה ואפשר דעדות קידוה"ח שאני

איש טלז · הודעהעל ידי **איש טלז** » ד' אוגוסט 24, 2016 8:42 pm

שמעתי להעיר על דברי הראב"ן דבגיורת ליכא גר שנתגייר כקטן שנולד ,דהנה הדין הוא דבגזל גר ומת ואין לו יורשים גזילו מושב לכהנים ובב"ק דק"ט מפורש על מה דכתיב ואם אין לאיש גואל, אין לי אלא איש אשה מניין כשהוא אומר המושב שניים וכו' ,הרי דאף הגוזל גיורת חשיב ממון שאין לו יורשים מוכח דאף בגיורת אמרינן גר שנתגייר כקטן שנולד וצ"ע

פייערמאן · הודעהעל ידי **פייערמאן** » ה' אוגוסט 25, 2016 12:45 am

עוד מקור לגיורת שנתגיירה הוא מה שאיתא במכילתא דאחר שילוחיה הכוונה לאחר גירושיה והקשה שם בזית רענן להמג"א דא"כ האיך החזירה משה הא כהן היה ואסור בגרושה ותירץ דזה אתיא כמ"ד דבבית יתרו נשא אותה בלי גירות וא"כ עכשיו שנתגיירה כקטנה שנולדה דמי (וכבר הקשו דגיורת ג"כ אסורה לכהן)

אליהו בן עמרם

פייערמאן כתב:א.מה שפסול להעיד על חותנו הוא מפני שנשאת לבתו וא"כ כיון דאפילו לאחר שנתגייר היה אשתו פסול להעיד על אביה (רק אפשר לעיין דצפורה נמי נתגיירה וא"כ לא היתה בתו של יתרו)
ב.הכונה היא להביא דוגמא מאנשים שבוודאי לא ישקרו ומש"ה נקטו משה ואהרן
ובדרך אגב ראה ר"ה דף כב. שדיני עדות כבר היה קודם מתן תורה שר"ש יליף מהחודש הזה לכם עדות זו תהא כשרה בכם דבעדות קידוה"ח קרובים כשרים (ויל"ע אמאי לא ילפינן מהכא שבכל מקום קרובים פסולים ואפשר שהיה אפשר לומר דילפינן דכשרים כמו הכא) וזה היה קודם מתן תורה ואפשר דעדות קידוה"ח שאני

אכן הדברים טובים מאד.
וק"ק, על מה שכתבת באות א' - האם משה נשאה שוב לאחר מתן תורה? כי אם לא, לכאורה לא נפסל לחותנו.

ומענין לענין בדרך "הלצה" - האם גר כקטן שנולד "קרוב אצל עצמו"? דאם לא, א"כ יוכל להשים עצמו רשע, לפי באורו של רש"י שהפסול בזה מצד "קורבה"?

וברצינות, אולי ואולי, נכון ש"גזירת מלך" היא, אך אולי בכה"ג אזלינן בתר קרוביו ה"ביולוגיים"? כי אמנם נכון ש"גזירת מלך" היא, אבל אין זה ללא טעם ממש, אלא ה"טעם" הבסיסי לעניין זה הוא קרבת הדעת לקרוביו, ולכן אולי בזה לא אכפת לן מהא שהוא כ"קטן שנולד".

פייערמאן · הודעהעל ידי **פייערמאן** » ה' אוגוסט 25, 2016 6:07 pm

באמת לפי מה שמבואר במס' שבת דף פז. דהקב"ה אמר למשה ואתה פה עמוד עמדי לכאורה נראה כדבריך דמשה לא נשא אותה אחר מתן תורה אבל יש להעיר דלהשיטות שיתרו בא לאחר מתן תורה לכאורה נמצא דנשא אותה אחר מ"ת

לגבי הערתך מאדם קרוב אצל עצמו בפשטות לק"מ דהא קטן שנולד הוא ג"כ קרוב אצל עצמו...

ומה שכתבת שאפילו גזירת מלך הוא מ"מ הטעם הבסיסי הוא קרבת הדעת לקרוביו יש לציין לדברי הקובץ שיעורים ב"ב אות תקד שכתב דברים דומים שהקשה שם ממה שאיתא בסנהדרין דארוס פסול להעיד על ארוסתו אע"ג דלא מיקרי שארו מ"מ איכא איקרובי דעתא ומש"ה כתב דאע"ג שהוא גזירת מלך מ"מ הגדר מי שמיקרי קרוב הוא למי שיש להם קירוב הדעת ומש"ה מקשה שם דלפי"ז גר לא יהיה כשר להעיד על קרובו יעו"ש

ובדרך אגב יש לציין שהמנ"ח מסתפק לפי שיטת החינוך דאיכא לאו מיוחד שלא לענות יתום ואלמנה אם בגר נוהג לאו זה דאע"ג דכקטן שנולד הוא וכיתום הוא אבל מ"מ כיון שבמציאות יש לו אב ואינו תש כח אפשר שאינו נוהג

אליהו בן עמרם

יישר כח גדול על התנא דמסייע ועל המקורות הנפלאים.
בעניין "קרוב אצל עצמו" - כתבתיו כמובן על דרך "לצון", כי זה בוודאי מופרך, ואכמ"ל.

ר_חיים_הקטן

https://books.google.co.il/books?id=J3G ... A8&f=false

אבןטובה · הודעהעל ידי **אבןטובה** » ו' ספטמבר 23, 2016 5:10 am

הפלפול מאוסטרבצאי מובא גם בכלי חמדה פ' ויגש כמדומה לי בשם עצמו.
ועי' גיטין מג: רד"ה פקעו קדושי ראשון שכ' שהכערי נשתנה גופה והויא לה כקטן שנולד. וזה באשה

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ו' ספטמבר 23, 2016 8:33 am

עושה חדשות כתב:[/size]ויש להעיר קצת ממש"כ הראב"ן (בשו"ת בתחי' סי' נח):
בגיורת לית להו לכולי עלמא כקטן שנולד דמי דמיעטה רחמנא מפטר רחם בישראל כדפרישית.

לא הבנתי דברי הראב"ן הללו ולא מצאתי, מה הכוונה בתחי', אם מאן דהו חכם להטיב יכול לבאר אודה מראש?

פייערמאן · הודעהעל ידי **פייערמאן** » א' ספטמבר 25, 2016 4:44 am

ראבן.PDF: (154.41 KiB) הורד 396 פעמים

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ד' דצמבר 21, 2016 8:36 pm

דבר תמוה נקלע לידי היום, אשר כתב בפשיטות ביביע אומר ח"ז "בהשקפה הראשונה היה נ"ל לומר שהואיל והלכה רווחת גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ממילא נפקעה בעלותו מעל הכלים שלו, ונעשו כהפקר, והרי הוא כזוכה מן ההפקר, וא"צ לטבול כליו...", ומהיכן יצא לו דין מחודש כזה להפקיר את כיליו של המתגייר, ואין דרכו של הגרע"י בחידושים שכאלו. ואמנם הביא שם כך משמיה דהגאון מטשכנוב וכן מציץ אליעזר בשם נזר הקודש, אבל עדיין זה רחוק מאד מן הפשטות. (ובמהד' האחרונה הוסיפו מגי' כת"י שציין כמה מקומות שמוזכר בהם הפקר הנכסים של גר שמת, ומשם ראיה להיפך).

איש טלז · הודעהעל ידי **איש טלז** » ד' דצמבר 21, 2016 10:12 pm

ע"ע משנת הגר סימן עז' עמוד תרצח'

פייערמאן · הודעהעל ידי **פייערמאן** » ד' דצמבר 21, 2016 10:27 pm

לעצם השאלה ראה בשם משמואל פר' מסעי שהביא מאביו האבנ"ז שא"צ טבילה משום שחלות הקדושה שעליו חלה נמי על הכלים שלו יעו"ש (ובלחם שלמה יו"ד סי' צ"ז הבין שכוונתו ג"כ מטעם הנ"ל שנעשה הפקר וצ"ע) וראה בהר צבי יו"ד סי' קט שמזכיר דברי הגאון מטשעכנאוו.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר