פורום אוצר החכמה

נשאלתי בענין הכסף של משרד הדתות, כדלהלן:
הנה במציאות ישנם ב' סוגי כוללים כידוע, יש שהכסף נכנס לקופת הכולל והכולל מתחייב לסכום מסויים לאברך, בין אם יש דתות ובין אם אין. אך יש כוללים שהאברכים מקבלים את הדתות או ישיר או דרך הכולל, ובלי קשר לגובה מלגת הכולל שהוקצבה מראש. (יש כמדומה גם כוללים שישלימו הסכום של הדתות כשהוא יורד אבל בלא התחייבות על כך).
ועל של עתה באתי, שכידוע היתה גזירת המלכות בקיצוצין לאורך ולרוחב ופגעו גם במילגה זו עד חציה, וכעת העלו שוב את גובה המלגה, ואירע באברך שלמד בכולל שנותנים סכום מסויים בלי קשר לדתות, ועוד קודם שהעלו הדתות עבר לכולל אחר ששם אין קשר בין הדתות לכולל אלא ניתן ישיר לאברך, וכעת השיבו הקוזקים את הדתות רטרואקטיבית, כך שנכנס לחשבון הכולל הישן עבור האברך סך גדול מאוד, ראש הכולל הקודם טוען 'שלי הוא', האם יש צדק בדבריו? והאם יש לחלק בין תקציב ש"התעכב" ולבסוף נכנס, לבין תקציב שחוקית לא היה קיים כלל ורק אושר עתה רטרואקטיבית? היאך היחס ההלכתי לענין?, ומה קורה מבחינת חוקי "המלכות", הרי אין ספק שמטרתם היא עבור האברך, ולא עבור ראש הכולל, אלא שאם כן, מדוע מפקידים כלל את הכסף לעמותה הישנה במקום שהכסף ילך אחר האברך היכן שהוא לומד כיום?
יחכימונו החכמים דפה מה דעתם בכ"ז.

בפשטות זה שייך לאברך, והכולל הוא רק צינור, ואין לו זכויות להדביק בעצמו כלוסטרול מהכסף, אמנם אם הכולל משלם מעצמו את המילגה כולל סך הקיצבה בתוכה , גם לפני שקיבלם, זכותו להתנות שכשתגיע הקיצבה הכל ישולם לו.

הכסף עובר דרך הכולל כי שם יש אפשרות לרישום ומעקב בצורה מסודרת

אתה בטוח בנכונות העובדתית של הסיפור?

עד כמה שידוע לי, מפי כמה יודעי דבר, מלגת משרד הדתות ניתנת לראש הכולל, כתמיכה להחזקת הכולל, כפי מספר הלומדים שבו. ממילא, קצת תמוה לי, שמשרד הדתות מעביר את הכסף ישירות לחשבון של האברך.

בכל מקרה, לענ"ד, הדבר תלוי בכוונת הנותנים. ויש לבדוק בחוק, מה מטרת המלגה, האם תמיכה לאברך או לראש הכולל.


וראה תשובת הגרב"צ מוצפי למשל: http://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAns ... qaid=64759

היה שיעור של ר' מנדל שפרן בעניין יחסי עובד ומעביד בין האברכים לראש כולל, אולי נדפס באחד מקובצי הישר והטוב.

באותו עניין ראיתי בבית הכנסת קונטרס בשם בריתי שלום (ח"ד) של ר' פנחס (שפירא?) מביתר עילית, כמדומני שספריו הוזכרו כאן בפורום ג"כ, ושם דן ג"כ בשאלה האם התחייבות ראש הכולל לאברך למילגה מחייבתו.

אוצר החכמה כתב:באותו עניין ראיתי בבית הכנסת קונטרס בשם בריתי שלום (ח"ד) של ר' פנחס (שפירא?) מביתר עילית, כמדומני שספריו הוזכרו כאן בפורום ג"כ, ושם דן ג"כ בשאלה האם התחייבות ראש הכולל לאברך למילגה מחייבתו.

הוא חבר בפורום.

ברשות הרב המחבר שליט"א

מידיעה ברורה שיש לי, הכסף ניתן לראש כולל עבור האחזקה, הרי יש לו עוד הוצאות: מקום, חשמל מים ועוד ועוד, מהיכן זה? אלא משרד הדתות נותן את זה כסיוע כללי אמנם 'פר' ראש אבל זה למעשה סיוע כללי להחזקת הכולל.
זה שהראשי כוללים מחשבנים את זה כחלק מהמילגה זה יאמר לזכותם, אבל שוב, אני מדבר מתוך ידיעה ברורה בנושא.
אגב, לא קראתי את המאמר לעיל ולא שמעתי שום שיעור, אני מדבר 'מהצד' של משרד הממשלה.

מלך זקן וכסיל כתב:ברשות הרב המחבר שליט"א

שו''ת בריתי שלום ח''ד סימן י.pdf

יש"כ לך ולרב המחבר חבר הפורום.

לכאו' פשוט שבכולל שבלא"ה התשלום לא צמוד לדתות ואם היה האברך נשאר בכולל ג"כ לא היה מקבל את הסכום א"כ למה שישתנה כאשר עזב את הכולל ואם הוא תובע את כספי הדתות שיחזיר את התוספת שקיבל מהכולל שהרי זה הסיכום שהכולל נותן סכום קבוע והדתות הולך אליו
ובלא"ה כל הנידון הוא למי שתייחס לכספי המדינה ככסף שיש לו בעלים ואכמ"ל

כב' כותב דברים שמתרחקים מדברי הפותח:
אני יסביר: האם אברך יכול לתבוע ראש כולל שנותן לו 100 ש"ח פחות ממה שנותן משרד הדתות?
כמובן מדברים פה ב'לו יצוייר'.
בטח ישאלו איך בכלל יש ציור כזה כי הראש כוילל מוסיף מעצמו, אני יסביר שנצייר שיש כוילל שנותן לפי ראות עיניו, האם אפשר לתבוע?

לאור כל הנאמר כאן, חשבתי לחדד את השאלה של פתיחת האשכול, למרות שהכותרת היא "למי שייך מילגת הדתות", נניח שאלה זו בצד, ונעבור לדון במקרה הנ"ל - רק כלפי הסיכום שבין ראש הכולל לאברך, שלכאורה בזה יש לתלות עיקר הנידון, מכיון שבין אם נאמר שבמקור הכסף שייך לאברך ובין אם שייך לראש הכולל, הצד השוה דכו"ע מודו שחיתוך הדין יקבע לפי הסיכום שסוכם מראש, כעת נשאר לחדד את אופי הסיכום שסוכם, הן אמנם אם סיכמו ביניהם שכל כספי הדתות מגיעים לקופת הכולל ללא קשר לאברך, ודיברו מפורש שזה כולל כל המקרים, לא בלבד במקרה שלא נכנס דתות ואח"כ השלימו למפרע, אלא גם מקרה שהדתות יעלה את הקצבה תוך כדי תקופת הלימודים, וגם דיברו על המקרה דלעיל, שלאחר עזיבת האברך יעלו את התעריף למפרע שזה בעצם לא "השלמה" אלא משהו חדש לגמרי, או אז אין שום זכות תביעה כלל, שכן סוכמו הדברים במפורש.
כל מה שיש לדון הוא במקרה סתמי, שלא פירשו ביניהם על איזה אופן יחול הסיכום, אלא סתם דובר ביניהם שהדתות שייך לכולל, במקרה זה בהחלט ניתן להפריד הפרדה מוחלטת בין השלמת קצבה שלא שולמה מחוסר תקציב בקופת המדינה, או העלאת התעריף תוך כדי תקופת האברך בכולל, לבין מקרה המדובר כאן שנוצר חוק חדש לחלוטין שמזכה למפרע, שהוא מקרה שלא היה קיים בהסטוריה כמדומה, כך שזהו דבר שלא ניתן להעלותו על הדעת ואם היה האברך יודע אותו מראש יתכן שלא היה מסכים לסיכום שכזה אלא היה מסייג אותו שכלפי מקרה זה לא יחול הסיכום ביניהם, ואי לכך גם אם נסכים שכל קצבת הדתות שייכת לכולל אבל אם הסיכום מראש לא כלל מקרה שכזה הרי יש לדון שכאילו סוכם שכסף זה אינו בכלל הנידון וסתמו כפרושו שהוא שייך לאברך כפי שמקובל במקומות שאין סיכום כזה דהיינו במקומות שהכולל נותן הדתות לאברך.

עזבתי מקום לימודים בבוקר, ונשארתי שם רק אחרי הצהריים. הם הוציאו את שמי מרשימת מקבלי הדתות, כי אפילו שאני רק חצי יום זה היה בלגן בשבילם כל הענין. מאז לא קיבלתי יותר דתות.
עבר מאז שנה וחצי, ולפתע היום אני נקרא לביקורת הדתות. ופתאום אני מגלה שאני רשום כמאז ומתמיד.

ברצוני לתבוע את הכסף שלא קיבלתי.

זה שייך?
או שבאמת הכסף שייך למוסד ואין לי שום זכות (אולי לתרעומת...אבל זה לא יעזור לי).

כהערת אגב, המלה 'דתות' אינה מתאימה כלל לשימושו של יהודי ירא שמים, וד"ל, ויש למצוא תחליף כמו 'המשרד לעניני דת'.

דרומי כתב:כהערת אגב, המלה 'דתות' אינה מתאימה כלל לשימושו של יהודי ירא שמים, וד"ל, ויש למצוא תחליף כמו 'המשרד לעניני דת'.

באווירת חודש אדר הבעל"ט: עיין פירש"י על "נלכה דותינה" (פרשת וישב)...

אאל"ט (בפעם האחרונה שביררתי) הכסף הזה, למרות שהוא מחושב פר אברך, מוגדר במשרד החינוך (ולא הדתות...) כסיוע למוסד/עמותה ולא לאברך (הודות לפעילותם של כמה 'נציגים' חרדיים שטרחו לשנות את ההגדרה ואף את החיוב שהיה בעבר להעביר את רוב הכסף לאברך וזאת בין היתר כדי שלא יהיה ניתן לחייב את ראשי המוסדות לשלמו לאברכים) כך שמבחינה חוקית א"א לתבוע את הכסף בשום מצב (גם אם סתם כך הר"כ לא משלם, אא"כ הוא התחייב אישית בפני האברך על סכום מסוים) ובפשטות אם כך דעת הנותן (המדינה) הרי שגם מבחינה הלכתית א"א לתבוע. מבחינה מוסרית יכול להיות שיש כאן טעם לפגם, אבל לזה כבר התרגלנו...

שמש כתב:אאל"ט (בפעם האחרונה שביררתי) הכסף הזה, למרות שהוא מחושב פר אברך, מוגדר במשרד החינוך (ולא הדתות...) כסיוע למוסד/עמותה ולא לאברך (הודות לפעילותם של כמה 'נציגים' חרדיים שטרחו לשנות את ההגדרה ואף את החיוב שהיה בעבר להעביר את רוב הכסף לאברך וזאת בין היתר כדי שלא יהיה ניתן לחייב את ראשי המוסדות לשלמו לאברכים) כך שמבחינה חוקית א"א לתבוע את הכסף בשום מצב (גם אם סתם כך הר"כ לא משלם, אא"כ הוא התחייב אישית בפני האברך על סכום מסוים) ובפשטות אם כך דעת הנותן (המדינה) הרי שגם מבחינה הלכתית א"א לתבוע. מבחינה מוסרית יכול להיות שיש כאן טעם לפגם, אבל לזה כבר התרגלנו...

בקיצור גם אצלינו הטייקונים על הגובה!

בדקתי פעם את הנושא הזה, ואז מסרו לי 'חוזר מנכ"ל' (של משרד החינוך או הדתות) שכתוב שם בפירוש שזה תמיכה במוסד ולא לאברך, אם אזכור אחפש ואעלה את זה בהמשך.

בינוני כתב:בדקתי פעם את הנושא הזה, ואז מסרו לי 'חוזר מנכ"ל' (של משרד החינוך או הדתות) שכתוב שם בפירוש שזה תמיכה במוסד ולא לאברך, אם אזכור אחפש ואעלה את זה בהמשך.

גם עם זה לפי הכללים של המשרד למוסד בכ"א מקבלים פר אברך, לפיכך להגיד שזה מנותק מהאברך זה לא נראה לי.
לגופו של עניין , בכולל חז"א ברשות הרב ניסים קרליץ לא נותנים את הדתות , אמנם זכור לי באיזה כולל שתבע את ראש הכולל לדין תורה אצל בי"ד של רבי ניסים [לא יודע עם הוא היה]
בכל אופן הם פסקו ששבועיים המוסד יכול להחזיק את המילגה הזאת יתרה מכך כבר חייב למסרו לאברך.

דעה הלכתית בנושא: ראש ישיבת כסא רחמים

דעתו של השר הרב דרעי:
שאלה: בימים האחרונים שומעים יותר ויותר תלונות של אברכים, שטוענים כי העלאה בתקציבי הכוללים לא מגיעה לכיסיהם.
תשובה: אין לי תשובה על זה. צריך לזכור, רוב הכוללים שאני מכיר, משלמים יותר מהקצבה שהם מקבלים. גם כשלא היו קצבאות, הם המשיכו לשלם. שילמו 2000 ש"ח בזמנים שקיבלו 400. יש לנו עיקרון. הקצבאות לא שייכים לבחור או לאברך, אלה לאלו שנושאים בעול, נוסעים לחו"ל, מכתתים את רגליהם להחזקת המוסדות. אני סומך על ראש הישיבה והכולל שיעשה מה שצריך לעשות. זו העמדה של גדולי ישראל משך כל השנים, ואני מציע לא לשנות אותה.
מקור: דרעי: "תקציבי המוסדות לא שייכים לאברך או לבחור אלא למנהלים"

עוד בנושא: מורי הוראה: "זאת שאלה של התייחסות הלכתית"