אוהב אוצר כתב:ראשית, האם יש מי שמדבר על הענין מדוע הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה בשעה שידע כי אח"כ יצטער אברהם אבינו וישלח לו מלאכים? [מה גם שבכל מקרה הם היו 'מתוכננים' להגיע]
מאי 'קסבר' קב"ה בתחילה?
שנית: כיצד הדבר הצטייר אצל אברהם אבינו: בתחילה הם סוחרים, [ערבים משתחוים לאבק רגליהם] לאחמ"כ הפכו להיות מזמנים על הכוס בשלושה! ולאח"מ נהפכו למלאכים מבשרי בשורות מקב"ה!
[בנוסף, זה לא 'איכזב' אותו לדעת שטרח לחנם והמלאכים לא אכלו? לשם מה היה צריך להיות כך?]
השלה"ק (תורה שבכתב תורה אור פרשת וירא) לומד את כל העניין שמעיקרא הסתפק אברהם והיו לו שני צדדים, האם הם מלאכים או אנשים [ואם הם אנשים הם ערביים], וזהו "וירא וירא" ב"פ, ולכן כל דבריו ומעשיו בהכנסת אורחים זו היו כפולים, משתמעים לתרי אנפי, והיה לסעודה צד של הכנסת אורחים נפלאה והיה לסעודה צד של קרבן לה' באכילת המלאכים, עיי"ש הכל. [וכתב עוד שמעניינים אלה שהיו בהכנסת האורחים נתייסדו אותם העניינים בעקידה, ובבית המקדש].
וכתב שהספק הזה נולד אצל אברהם גם משום שאכן יצאה אז חמה מנרתיקה, ואף אדם לא היה בחוץ, אלא או מלאכים, או בני אדם ערביים, שמשתחווים לאבק רגליהם כי הם עובדי החמה והאבק מתרבה מחמימות השמש, ועבורם זהו יום גדול וסיבה להיות בחוץ אף בסכנת מיתה.
כמדומני שבזה מתיישבות השאלות דלעיל.