פורום אוצר החכמה

בשיעורי הגרש"ר כתב בשם הגרי"ז דאיסור גניבה משום עצם המעשה הוא אין בין הגונב פרוטה או מאה מנה לעולם אינו עובר אלא בלאו אחד, ומשו"כ כתב הרמב"ם דעובר בלאו בגונב משו"פ ומעלה, אבל בגזילה שאיסורו משום התוצאה דהיינו הפסד ממון חבירו עובר בכל פרוטה ופרוטה ומשו"כ לא כתב אלא הגוזל שו"פ עובר, עי"ש. (ועיין עוד באבן האזל ריש הל' גניבה ובחזון יחזקאל ב"מ פ"ג ה"ו, עי"ש(. אך לדידי כ"ז אינו מתיישב על הלב, וברור לענ"ד דאין בין גניבה לגזילה כמלוא נימא ביסוד גדרם, ולא אמרו חז"ל אלא שהתורה החמירה יותר בגניבה משום שיש עליו מורא בשר ודם ולא מורא שמים, אך ביסוד גדרם דומים הם לחלוטין, בזה ובזה יש הפסד לממון חבירו, ובזה וגם בזה יש מעשה עול ואון, ואין כל סברא לחלק ביניהם בענין חצי שיעור.
ומה שכתב הרמב"ם בריש הל' גניבה דהגונב משו"פ ומעלה עובר בל"ת, ובהל' גזילה כתב דהגוזל שו"פ עובר בל"ת, לענ"ד אין דרך הרמב"ם לדקדק להשוות לשונו בכל מקום ומקום.

חכמה בגוים כתב:תיתי ליה להגרא"ו, שאינו חושש לנפץ מיתוסים שרבים דואגים לטפח על מנת להיות בסיס לפלפוליהם. בכשרונותיו היה יכול גם הוא לבנות טירות ומגדלים על בסיס דיוקים כאלו ואחרים, אולם בעקביות שכמעט אין שני לה, הוא נצמד לאמת שלו ול'ליבי אומר לי' למרות שהוא יודע שהדבר פוגע מאד במעמדו ובקונצנזוס סביבו.
בענין הזה (ובעוד כמה דברים) הוא מיחידי הדור ממש.

כל זה בלי לחוות דעה על עצם הענין.

בן טובים כתב:

חכמה בגוים כתב:תיתי ליה להגרא"ו, שאינו חושש לנפץ מיתוסים שרבים דואגים לטפח על מנת להיות בסיס לפלפוליהם. בכשרונותיו היה יכול גם הוא לבנות טירות ומגדלים על בסיס דיוקים כאלו ואחרים, אולם בעקביות שכמעט אין שני לה, הוא נצמד לאמת שלו ול'ליבי אומר לי' למרות שהוא יודע שהדבר פוגע מאד במעמדו ובקונצנזוס סביבו.
בענין הזה (ובעוד כמה דברים) הוא מיחידי הדור ממש.

כל זה בלי לחוות דעה על עצם הענין.

לענ"ד יש למחות על הזלזול, האם דקדוק לשון הזהב של הרמב"ם הוא מיתוס? עפ"ל. והאם אלו שמדקדקים עושים זאת סתם כדי 'לפלפל', רח"ל.

המציאות היא שכל עולם התורה הן הליטאי והן החסידי מושתת על אותם דקדוקים ובכל אתר אתר למדו בני תורה מגאוני בריסק לדקדק ולספור את אותיות רבותינו הראשונים, באותה מדה שהאמוראים מדקדקים בלשונות המשנה והברייתא.

והמונח 'לבי אומר לי' הוא הצריך ביאור ואולי הוא 'מיתוס'.

כל דברי הרמב"ם הם בתכלית הדיוק ויש לדקדק ולפלפל בדבריו כאשר תוכל לדקדק בגמ' עצמה.

מניינא למעוטי מאי אין זו שאלה בדברי הרמב"ם כי הוא ז"ל חיבר חבורו כדי שילמדו אותו על פה ולזה הטעם חלק אותו פרקים פרקים הלכות הלכות והמנין מבוא גדול וסימן לזכירה וללמוד הענין על פה, שו"ת רדב"ז ח"ב קובץ ג' בלשונותיו על הרמב"ם ריש סי' קס"ב:

יזל מדליו כתב:לא הבנת בכלל "ההר" זה הגרי"ז הלוי.

משהו העיר שכל השיטה של הגרי"ז הלוי ועוד גדולי ישראל של דיוק לשון הרמב"ם זה "מיתוס שראוי לנפץ". ועל דא קא בכינא.

ואין זה קשור כלל למה שהגר"א ויס ועוד גדולי ישראל אחרים סוברים שלא צריך לדייק את לשון הרמב"ם.

כבודו יקרא היטב היטב.

[יתירה מזאת שבסוגיה של גניבה וגזילה יש כמה וכמה דיוקים ברמב"ם של הרבה מאד אחרונים]

שומע ומשמיע כתב:

יזל מדליו כתב:לא הבנת בכלל "ההר" זה הגרי"ז הלוי.

משהו העיר שכל השיטה של הגרי"ז הלוי ועוד גדולי ישראל של דיוק לשון הרמב"ם זה "מיתוס שראוי לנפץ". ועל דא קא בכינא.

ואין זה קשור כלל למה שהגר"א ויס ועוד גדולי ישראל אחרים סוברים שלא צריך לדייק את לשון הרמב"ם.

כבודו יקרא היטב היטב.

[יתירה מזאת שבסוגיה של גניבה וגזילה יש כמה וכמה דיוקים ברמב"ם של הרבה מאד אחרונים]

אני מתנצל, כי חשבתי שדברת על הגר"א וויס ועל דבריו.

הבנתי שדברת על הגרי"ז, ואינני נכנס לוויכוח ביניכם.

קראקובער כתב:גם קאפח מדייק במילים והכוונה לשמות נרדפים וכד' אבל לא כמו אלו שמדייקים ברש"י לדוגמא למה פה כתב מפרש בגמרא ושם כתב בגמרא מפרש שזה שיטפא דלישנא ולזה מתכוונים.

קראקובער כתב:כנראה שלא ראית בפנים, הוא מחלק בין מפרש בגמרא למפרש ואזיל.

שמואל דוד כתב:אני מתנצל

גם זו לטובה כתב:וז"ל הגר"א וייס

בשיעורי הגרש"ר כתב בשם הגרי"ז דאיסור גניבה משום עצם המעשה הוא אין בין הגונב פרוטה או מאה מנה לעולם אינו עובר אלא בלאו אחד, ומשו"כ כתב הרמב"ם דעובר בלאו בגונב משו"פ ומעלה, אבל בגזילה שאיסורו משום התוצאה דהיינו הפסד ממון חבירו עובר בכל פרוטה ופרוטה ומשו"כ לא כתב אלא הגוזל שו"פ עובר, עי"ש. (ועיין עוד באבן האזל ריש הל' גניבה ובחזון יחזקאל ב"מ פ"ג ה"ו, עי"ש(. אך לדידי כ"ז אינו מתיישב על הלב, וברור לענ"ד דאין בין גניבה לגזילה כמלוא נימא ביסוד גדרם, ולא אמרו חז"ל אלא שהתורה החמירה יותר בגניבה משום שיש עליו מורא בשר ודם ולא מורא שמים, אך ביסוד גדרם דומים הם לחלוטין, בזה ובזה יש הפסד לממון חבירו, ובזה וגם בזה יש מעשה עול ואון, ואין כל סברא לחלק ביניהם בענין חצי שיעור.
ומה שכתב הרמב"ם בריש הל' גניבה דהגונב משו"פ ומעלה עובר בל"ת, ובהל' גזילה כתב דהגוזל שו"פ עובר בל"ת, לענ"ד אין דרך הרמב"ם לדקדק להשוות לשונו בכל מקום ומקום.

אמנם ידעתי שהגר"ח בחידושיו מפרש דברי הרמב"ם, שכוונתו לומר שמה שאינו מועל לאחר שנעשתה אפר, והרי בקדושת בה"ב מועל גם באפר, הוא משום דכתיב חטאת היא ובא הכתוב להוציא אפר אף מקדושת בדה"ב. ואף שהיא חריפות גדולה וראויה לגאון שכמותו, מ"מ פשטות לשון הרמב"ם אינה כן, כמבואר למעיין אוהב אמת לאמתו [וכבר אמרתי, שחידושי רבינו הגר"ח הם אמיתיים מבחינת העיון העמוק, אבל לא תמיד במובן היסטורי, כלומר, בכוונת הרמב"ם עצמו, שדרך לימודו היתה אחרת מזו של הגר"ח. ואין זה מקפח ערכו של גאון שכלי זה, שראוי הוא להיקרא "רמב"ם חדש", אבל לא תמיד כמפרש הרמב"ם, אלא שמרן הגר"ח הגיע בחריפותו לאותן מסקנות שהרמב"ם ז"ל הגיע להן בדרך לימודו הוא].

הוגה ומעיין כתב:עכ"פ על חיבור אחר של הרמב"ם כתב הרמב"ם בעצמו:

השב פרקיו זה על זה, ולא תהיה כוונתך מן הפרק הבנת כלל ענינו לבד, אלא להעלות בידך גם כן ענין כל מלה שבאה בכלל הדברים ואף על פי שלא תהיה מענין הפרק. כי המאמר הזה לא נפלו בו הדברים כאשר נזדמן, אלא בדקדוק גדול ובשקידה רבה והשמר מלחסר באור ספק.

אז או שליבו של ר' אשר ווייס לא מכיר את המשפט הזה מהספר ההוא - וזה בסדר גמור, או שהוא סובר שהרמב"ם ראה לנכון לדקדק רק בספר ההוא ולא במשנה תורה, וזה קצת יותר בעייתי.

ונלכדה עיר גדולה וביתר שמה והיו בה אלפים ורבבות מישראל והיה להם מלך גדול ודמו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא מלך המשיח. ונפל ביד הרומיים ונהרגו כולם והיתה צרה גדולה כמו חורבן בית המקדש

שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך. והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות; כיון שנהרג, נודע שאינו זה.

קראקובער כתב:תלמיד של החזון איש העיד בשמו שאי אפשר לדקדק על כל מילה ברמב"ם: זה מספיק נס שהרמב"ם הצליח במה שהצליח אתה עוד מצפה ממנו לדקדק בכל מילה?!

(אמר את זה על "בית בריסק")

לא למדנו כלום שהלשון מדברת אל הלב ואל השכל ויש לה החופש לבחור לשון קל או קצר וגם יש להחכם החפש לדקדק במכוון ולא לדקדק בלשון

דודי צח כתב:התווכחנו בבית המדרש אם גם גזלן שאין בידו להשיב את מה שגזל נמכר לעבד עברי, או רק גנב [כמובן משום חילוקים שהעלינו בין שניהם], ושאלתי על כך את מרן הגרח"ק - ואמר לי בפשיטות "ונמכר בגנבתו" כתיב [ולא בגזילתו]

דודי צח כתב:התווכחנו בבית המדרש אם גם גזלן שאין בידו להשיב את מה שגזל נמכר לעבד עברי, או רק גנב [כמובן משום חילוקים שהעלינו בין שניהם], ושאלתי על כך את מרן הגרח"ק - ואמר לי בפשיטות "ונמכר בגנבתו" כתיב [ולא בגזילתו]