פורום אוצר החכמה

הערה מעשית: יש גופי כשרות שנוהגים להפריש תרו"מ על תנאי, שאם יבוא הלוקח ויפריש כדין, אז הפרשתם בטילה על אותם פירות. (אינני בקיא האם זה עדיין כך, ובאלו כשרויות מדובר). וכבר העירו שבמקרה כזה צריך להפריש עם ברכה וכו'. ולכאו' יש להעיר, שאם אדם נמצא באולם או מסעדה וכד' והוא מפריש על מנתו, יוצא א"כ שעד לרגע זה היו הפירות והירקות בגדר טבל ודאי, כי התנאי מפקיע מהם את ההפרשה, וא"כ כל מה שנבלע מהם בשאר התבשיל, ואוסר מדין טעם כעיקר, לכאו' אין מה שיתיר אותו, כי ההפרשה כעת לא נעשית על הבלוע בשאר המנות, וגם יתכן שעושה כן אחרי שכבר נאכלו מנות אחרות וא"א להפריש עליהם, ואילו ההפרשה הראשונה הופקעה על פירות אלו. והמקום לדון בזה הוא, שההפרשה הראשונה אף שאיננה חלה על התפוח בכללותו, כי הפרישו עליו אח"כ, מ"מ היא חלה על אותו חלק טעם שיש בו היוצא ממנו ונבלע במאכלים אחרים. וצ"ע האם שייך הפרשת תרו"מ רק על חלק הפליטה של הטעם הנמצא כעת בפרי. (ויש נידון הפוך במקרה שכבר נבלע טבל במאכלים אחרים, האם אפשר להפריש עליו, והאם שיעור ההפרשה הוא לפי כל התערובת כי אמרי' "נהפך", ונחלקו בזה האחרו', ואולם בתורי"ד במס' ע"ז נוקט שא"א להפריש כלל על טעם כעיקר. אבל כאן הנידון הוא להפריש על ה'טעם' עוד לפני שנפלט מן הפרי, אולי עדיף ואולי גרע, וצ"ע).

יש להעיר בענין זה,
דהנה יל"ח האם אפשר להחיל תרומה על פירות ולשייר את מה שייפלט מהם וייבלע באוכל אחר.
מחד מצינו דינא דמתני' בשני לוגין שאני עתיד להפריש, והק' שם האחרו' הרי הנך לוגין הם "כבוש" עם כל החבית, ויש בליעה של תרומה בשאר היין. ומבו' א"כ דאפשר להפריש רק על אותן הלוגין בלי הפליטות.
ומאידך מצינו בביצה לז: דאמרי' "לעולם קסבר יש ברירה ושניא בהמה דקא ינקי תחומין מהדדי", ומבו' דלא שייך לעשות חלוקת שותפות עם שיור על היניקה.
ושמא יש לחלק וצ"ע.
ובענין הקו' משני לוגין, עי' במצו"ב.

ז"ל היראים סי' קמח -

יש לתמוה קצת. האיך יכול לתרום חלה מן העיסה לאחר חימוצה שהרי חמץ ושאור מכח חמוצם נותנים טעם כדאמרינן בפסחים [ל' ב'] הני אגני דמחוזא וכו' ומאחר שהעיסה טבולה לחלה משעת גלגולה והורמה לה לאיסור דבר אחר כדאשכחן בזרוע בשלה שאמרה תורה ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל וקודם לקיחת כהן היה אוסר אם לא מטעם ביטול היה הזרוע המתקדש בלקיחת כהן לאחר בישולה אוסר שאר האיל. כדאמרינן בחולין בגיד הנשה [צ"ח א'] האומר כל איסורין שבתורה בק"ג לא למדוה אלא מזרוע בשלה. ואמנם יש לחלוק בין זרוע בשלה המבוררת להלוקח מחלה שאינה מבוררת וצריך הוראת בקי ועוד שרגילות נשים ללוש בשתי ככרות ומתחמצות ומחמיצות בהן עיסה מרובה. והתורמת חלה סמוך לגלגול העיסה קודם חימוצה תשיגנה ברכה עד בלי די אמן יהי רצון יאמר השם לצרותינו די:

מתחילה ראיתי בקטע המצוטט לעיל מהיראים חידוש נשגב, (וגם הגי' שם צריכה קצת תיקון, יש את הכת"י ברשת?), אבל אט אט אני מוצא מקבילות...

התועפות ראם מציין לפסקי תוס' במנחות פ' רבי ישמעאל סי' קצה, שם כותב בשם ר"י (מאין מצא כן?), אם המתין ליקח החלה עד שנתחמץ אסור לזר כל העיסה אחר שהפריש חלה. ולא הבנתי, אם יש כאן בליעות של טבל, אז תיאסר כל העיסה גם לכהן.

בשו"ת מהר"י ווייל סי' מח כ' ועל העיסה שלא נטלו ממנה חלה ונתבשלה לא שייך הכא בטול דכל העיסה טבל כיון שלא הורמה חלתה. ומ"מ נראה דאיכא תקנה כגון ליטול ממנה חלה לאחר שנתבשלה ויקח מעט שישאר בעיסה יותר מאחד ומאה. ואף על גב דכשנתבשלה היתה הכל טבל מ"מ כיון דלאח"כ הפריש אמרינן ברירה דבדרבנן אמרינן ברירה. ועי"ש בהע' המהדיר מכון י-ם שציין לד' האחרו' שדנו בזה, ומהם בחוט המשולש סי' לו, וחזו"א יו"ד קצו-יד, ועוד.


===


חשבתי, בקדירה שבלועה ממאכל "טבל", וכעת בישל בה מאכל של היתר (מאותו מין), אם נבוא להתיר מצד נטל"פ כי הכלי אינו בן יומו, הרי יש כאן דין דבר שיש לו מתירין דאפי' באלף לא בטיל, (ולהלכה נקטי' דאף נטל"פ אסור בדבר שיל"מ). ואם אפשר להפריש על בליעות, יהיה מחוייב בכך. ואם א"א, אז הדר דינא דהוי כדבר שאין לו מתירין.

ולשי' הרי"ף דאף מין בשאינו מינו אסור בדבר שיל"מ, צ"ע איך מהני הגעלה לפמש"כ כמה ראש' דבהגעלה נמי חלק קטן מן האיסור חוזר ונבלע בכלי, וא"כ סו"ס יש כאן אחוז קטנטן של טבל, ויש לו מתירין, וצריך להפריש עליו וכנ"ל.

עושה חדשות כתב:חשבתי, בקדירה שבלועה ממאכל "טבל", וכעת בישל בה מאכל של היתר (מאותו מין), אם נבוא להתיר מצד נטל"פ כי הכלי אינו בן יומו, הרי יש כאן דין דבר שיש לו מתירין דאפי' באלף לא בטיל, (ולהלכה נקטי' דאף נטל"פ אסור בדבר שיל"מ). ואם אפשר להפריש על בליעות, יהיה מחוייב בכך. ואם א"א, אז הדר דינא דהוי כדבר שאין לו מתירין.

ולשי' הרי"ף דאף מין בשאינו מינו אסור בדבר שיל"מ, צ"ע איך מהני הגעלה לפמש"כ כמה ראש' דבהגעלה נמי חלק קטן מן האיסור חוזר ונבלע בכלי, וא"כ סו"ס יש כאן אחוז קטנטן של טבל, ויש לו מתירין, וצריך להפריש עליו וכנ"ל.

עניינו של דבר זה מטרידני ימים רבים להלכה ולמעשה:
א. מי שלא הפריש חלה מן העיסה ואפאה בתנור, ורק לאחר האפיה הפריש. מה עושים עם בליעת התנור והתבניות?
ב. גם א"נ שאפשר להפריש על הבליעות (ולפי זכרוני נחלקו בזה פוסקי דורנו), פוק חזי מאי עמא דבר, האם מישהו בכלל חושב על זה, זולת מעטים?
ג. ומה עושים בחבורת מצות יד, שמפרישים רק אחר כך כ"א לעצמו. ומה עם התנור? הלא רבים וטובים מפרישים חלה רק סמוך לערב פסח, ובינתיים - מה עם התנור וכלי התנור הבלועים מטבל? (אלא אם נימא, שכפי שמוכשרים מחשש חמץ כך יוכשרו מטבל).
ד. ומה עושים אלה שמחמירים להפריש מקוגל אטריות, מה בעניין הסיר?
ה. ומה עם הסכין שחתכו עימו טבל חריף לצורך הפרשת תרומו"ע? האם רוב העולם מתכוון להפריש גם על מה שנבלע בו?
ו. ואם נימא שיש סתמות כזו, שאף שלא מכוון במפורש מהני לזה? האם אפשר לומר סתמות כזו אצל מי שחושב שבכלל אין בעיה עם הסכין?

עיין דרך אמונה תרומות ד, כא, בה"ל ד"ה שתנאי.

ומסקנתו:

"...ולפ"ז מי שלא חשב בהדיא על הבלוע בכלי ועל הבלוע בסכין, סתמא הוי תרומה וגם מעשרות על הכל, וכן כתב בספר המעשר והתרומה שם (=פ"א סקכ"א), וכן שמעתי בשם מו"ח שליט"א... ולמעשה צ"ע בכ"ז".

עוד מה'דרך אמונה', מעשרות תחילת פ"ו -

שמעתי ממו"ח שליט"א דזה דוקא אם נתבשל בכלי בן יומו אבל אם נתבשל חולין בכלי שאינו ב"י מטבל א"א לעשר עליו כיון דהתבשיל מותר משום נטל"פ אין כאן טבל לעשר עליו ורק שחכמים הצריכו להגעיל הכלי וע"ז לא יועיל לעשר עליו ומוכרחים דוקא להגעיל הכלי אבל ק"ל שהרי אם נתבשל בו דבר חריף אוסר א"כ א"א לומר שאין כאן טבל ולמה לא יועיל לעשר עליו עי' יו"ד סי' צ"ה ס"ב ושמא חשש להדעה המובא שם בפ"ת שאינו אלא מדרבנן וצ"ע ונ' ראי' לסברא זו מדברי התוס' רי"ד בסוף ע"ז מהדו"ת שכ' דטבל שנימוח בתוך תבשיל שאינו בעין א"א להפריש עליו ולא הוי דשיל"מ ובטל בס' ונהי דבזה לא קי"ל כן כמו שהוכיח בחזו"א דאפשר להפריש על בלוע אבל עכ"פ באינו בן יומו י"ל כן

ובזכרוני שבספרו של הרב דינקל שליט"א "דבר חריף", יש בזה דברים מהגרשז"א.
אבל לצערי אין הספר באוצר.

אליהו בן עמרם כתב:ג. ומה עושים בחבורת מצות יד, שמפרישים רק אחר כך כ"א לעצמו. ומה עם התנור? הלא רבים וטובים מפרישים חלה רק סמוך לערב פסח, ובינתיים - מה עם התנור וכלי התנור הבלועים מטבל? (אלא אם נימא, שכפי שמוכשרים מחשש חמץ כך יוכשרו מטבל).

א. למה ההכשרה לא תועיל?
ב. במצות אין כלל בעיה, כי כל מי שאופה - מפריש ממה שבידו, וזה חל גם על טעמה של המצה האחרת שבלוע במצה שלו.

עושה חדשות כתב:הערה מעשית: יש גופי כשרות שנוהגים להפריש תרו"מ על תנאי, שאם יבוא הלוקח ויפריש כדין, אז הפרשתם בטילה על אותם פירות. (אינני בקיא האם זה עדיין כך, ובאלו כשרויות מדובר).

אם אפשר לעדכן.

העולם אומר שככה זה בשארית ישראל.

עושה חדשות כתב:עוד מה'דרך אמונה', מעשרות תחילת פ"ו -

שמעתי ממו"ח שליט"א דזה דוקא אם נתבשל בכלי בן יומו אבל אם נתבשל חולין בכלי שאינו ב"י מטבל א"א לעשר עליו כיון דהתבשיל מותר משום נטל"פ אין כאן טבל לעשר עליו ורק שחכמים הצריכו להגעיל הכלי וע"ז לא יועיל לעשר עליו ומוכרחים דוקא להגעיל הכלי אבל ק"ל שהרי אם נתבשל בו דבר חריף אוסר א"כ א"א לומר שאין כאן טבל ולמה לא יועיל לעשר עליו עי' יו"ד סי' צ"ה ס"ב ושמא חשש להדעה המובא שם בפ"ת שאינו אלא מדרבנן וצ"ע ונ' ראי' לסברא זו מדברי התוס' רי"ד בסוף ע"ז מהדו"ת שכ' דטבל שנימוח בתוך תבשיל שאינו בעין א"א להפריש עליו ולא הוי דשיל"מ ובטל בס' ונהי דבזה לא קי"ל כן כמו שהוכיח בחזו"א דאפשר להפריש על בלוע אבל עכ"פ באינו בן יומו י"ל כן

ובזכרוני שבספרו של הרב דינקל שליט"א "דבר חריף", יש בזה דברים מהגרשז"א.
אבל לצערי אין הספר באוצר.

לכאו' החריפות מתקנת את הפגם, וא"כ עד עכשיו אין כאן דין טבל בבליעות האלו וא"א להפריש עליהם ולתקנם, ומשבא לדבר חריף חזר ונאסר. (והר"ז דומה לנבילה שנסרחה ואח"כ הושבחה -אם היה הדין שחוזרת לאיסורה). וכה"ג באמת לא יועיל להפריש ע"ז בזמן ההיתר. והיינו דאף אם לא נחוש לשי' הרי"ד שבליעות של טבל זה 'עגונה', מ"מ בזמן שזה פגום ועדיין לא תוקן בחריפות זאת באמת בעיה.

עושה חדשות כתב:יש נידון הפוך במקרה שכבר נבלע טבל במאכלים אחרים, האם אפשר להפריש עליו, והאם שיעור ההפרשה הוא לפי כל התערובת כי אמרי' "נהפך", ונחלקו בזה האחרו'

כך כתבתי בזמנו, ואיני יודע כעת מיהם האחרו' שנחלקו בדבר זה האם צריך להפריש גם כנגד ההיתר. (ראיתי מציינים שיש בזה סתירה בחזו"א). אשמח למ"מ.

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:יש נידון הפוך במקרה שכבר נבלע טבל במאכלים אחרים, האם אפשר להפריש עליו, והאם שיעור ההפרשה הוא לפי כל התערובת כי אמרי' "נהפך", ונחלקו בזה האחרו'

כך כתבתי בזמנו, ואיני יודע כעת מיהם האחרו' שנחלקו בדבר זה האם צריך להפריש גם כנגד ההיתר. (ראיתי מציינים שיש בזה סתירה בחזו"א). אשמח למ"מ.

באהלי זרעים פרשת לך לך כתב הגרש"צ רוזנבלט בענין שניצלים שטוגנו בשמן טבל עיי"ש