פורום אוצר החכמה

גם זו לטובה כתב:כמד' שמעתי בזמנו מת"ח המומחה בצילום תמונות, שכל התמונות הנ"ל בשקר יסודם.

גם זו לטובה כתב:כמד' שמעתי בזמנו מת"ח המומחה בצילום תמונות, שכל התמונות הנ"ל בשקר יסודם.

אשרי משכיל אל דל כתב:ראיתי שידידיה כתב בלינק אחר על התמונות הללו.
"לפי ההגיון של הקונטרס המצולם, מצב השמיים שבתמונות שם של כ55 דקות מן השקיעה הוא
ו ד א י יום שהרי זו דעת ר"ת שרק אחרר שלוש ורבע מיל מתחיל בין השמשות,
נמצא שכל רבותינו באירופה מהחפץ חיים עד רבנו תם, שנהגו להמתין שיעור של 72 דק ולא יותר , ובמקומותיהם מצב השמיים הרבה יותר מואר בזמנים אלו
חיביים (לפי דעתו) חטאת בודאות על כמה וכמה שבתות בכל קייץ.
עכ"ל.

ובאמת יעויין באותו הלינק מה שכתבו בזה כמה כותבים. אבל זה אינו סותר התמונות שצירפתי, כי התמונות תמונות, וזו שאלה יותר גדולה לפי"ד המשנה ברורה בביאור הלכה סימן רצג ד"ה שיראו [והבאתי דבריו בלינק הנ"ל] במש"כ בשם הגר"א, שכל זמן שאור השמש נראה אין לסמוך על הכוכבים.
ויש כמה תירוצים, עיין אוצר הזמנים בריסק [ישנו באוצר]. ועכ"פ שאלתו שאלה, ונשמח לשמוע תשובות הגיוניות.

רוצה את כל היד כתב:דבר ראשון, בארצות אשכנז נהגו כר"ת בין להקל ובין להחמיר, עיין שו"ת הב"ח סי' קנד: "וכן מנהג כל ישראל", וכ"כ במג"א סי' שלא "אבל במדינתינו". וכ"כ החת"ס בחאו"ח סימן פ: "והנה אנחנו כולנו במדינות אלו עושים מלאכה ערב שבת עד קרוב לשעה וכו' נמצא אנו תופסים במוחלט כשיטת רבינו תם" וכו'. וכ"כ עוד רבים.

וכן בארץ ישראל, הרי היו כאן הרבה גדולים שפסקו כר"ת ונהגו בכך בין להקל ובין להחמיר, ומהדורות אחרוני האחרונים (כי מהראשונים ומדור הש"ע ואחריו יש רבים) הנה לפניך: לפני מאתיים שנה, ספר רכב על דבר אמת קונטרס גבולי שבת, היה אב"ד צפת. לפני 280 שנה (רב טבריה, חברון ועוד), הגר"ח אבולעפיה בספר חנן אלוקים תקנה יד. לפני 180 שנה, הגאון רבי שלום מלכה ממקובלי בית אל בספר וזרח השמש, ושם מעיד על השתנות המנהג על ידי עמי הארצות שהקישו מן המחמירים בכניסת שבת (כהגאונים שהתגלו אז) ליציאת שבת. ועוד ועוד.

יעקובי כתב:ר' רוצה,
מתי הנך מדליק נרות חנוכה?

רוצה את כל היד כתב:בודאי שהמנהג מכריע, ולא באתי לדבר על זה, אבל היינו לחומרא אבל לא לקולא (זה רמב"ם, יותר חשוב מכל האחרונים), ולא בדאורייתא.
גם הגרב"ץ סובר שיש להחמיר במוצ"ש כר"ת. עיין מאמר הגר"נ בן סניור בזה.

ואגב, בענין מילה, כדאי לדעת שדעת הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר שדוחים ליום ראשון. והגר"מ פיינשטין כתב שמי שרוצה למול בשבת בודאי אין מוחין בידו, כי כך דעת הש"ע, וכל הראשונים. עיין אגרו"מ או"ח ח"ד סימן סב.

ועוד טוב לדעת, כי כיון שהמנהג הקדמון היה כר"ת, בודאי שעיקר כהמנהג הקדמון, ואיך אפשר לומר מנהג על חדשות. הרי אם הוא מנהג חדש, הוא נגד "ספק דאורייתא לחומרא" של מחלוקת הפוסקים בזה [אף שיש הכרעה כרוב ראשונים ושו"ע], ומנהג איסור לא משתרש.

ועוד, כי עיין בשו"ת מהרש"ל סימן ו, שכל דבר שנהגו בו "כל" ישראל, אי אפשר לשונתו אף אם כל ישראל ינהגו אחרת. וכדין טיפת דם כחרדל וכו', ע"ש, ולפי"ד הב"ח שכך הוא מנהג "כל ישראל" (כלשונו), וכן פשוט מדברי כל הראשונים שכך היה המנהג בזמנם (עיין בניק המיוחס לזה), אם כן אף בזה הוא הדין.

ועוד, שאחר המחילה לא השבתם לנו על הטענות ממקימי המנהג, והתורה לא בשמים היא. נא לברר היטב לפני שצועקים כצעקתך.