פורום אוצר החכמה

בשבוע שעבר התעוררתי להתבונן מה הפשטיה דקרא בפסוק 'לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל'.
מה הכוונה ימין ושמאל?

לשון זו נאמרה גם ביחס לדברי ה': ושמרתם לעשות כאשר צוה ה' אלהיכם אתכם לא תסורו ימין ושמאל. דברים ה,כח.
כך שודאי ש'אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל' וכו' [היינו שטועים ע"פ האמת, ולא רק שנראים בעיניך כטועים] אינה פשט.
וראה בספורנו שם שביאר "לא להוסיף לטוב כפי מחשבותיכם ולא לגרוע כלל", והיינו כעין האמור בדברים יג,א לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו. וה"ה לקרא דלא תסור. [באחרונים דנו אם המוסיף על מצוה דרבנן עובר בב"ת].

לכאורה הפשט הוא שיש דרך, ומי שלא הולך בה הוא סר ממנה ימין ושמאל. וכשהם (ובפסוק שהביא משנ"נ - הקב"ה) מורים את הדרך, אנחנו מצווים ללכת בה ולא לסור ממנה

וראה עוד ביהשע א,ז רק חזק ואמץ מאד לשמור לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנו ימין ושמאול. וע"ש בביאור הגר"א ובמלבי"ם שביארו כספורנו הנ"ל.

עדיאל ברויאר כתב:לכאורה הפשט הוא שיש דרך, ומי שלא הולך בה הוא סר ממנה ימין ושמאל. וכשהם (ובפסוק שהביא משנ"נ - הקב"ה) מורים את הדרך, אנחנו מצווים ללכת בה ולא לסור ממנה

אמת, אבל מהפסוק נראה שיש שני אופנים של סטייה מהדרך. [כמובן אפ"ל ל' מליצה].

מה שנכון נכון כתב:לשון זו נאמרה גם ביחס לדברי ה': ושמרתם לעשות כאשר צוה ה' אלהיכם אתכם לא תסורו ימין ושמאל. דברים ה,כח.
כך שודאי ש'אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל' וכו' [היינו שטועים ע"פ האמת, ולא רק שנראים בעיניך כטועים] אינה פשט.
וראה בספורנו שם שביאר "לא להוסיף לטוב כפי מחשבותיכם ולא לגרוע כלל", והיינו כעין האמור בדברים יג,א לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו. וה"ה לקרא דלא תסור. [באחרונים דנו אם המוסיף על מצוה דרבנן עובר בב"ת].

זה שעל ימין שהוא שמאל אינו פשטיה דקרא, זה היה הנחת היסוד בשאלה שלי, וזה פשוט שאינו פשטיה דקרא, למרות שאחד החברים רצה לטעון כך, ופירש שהימין ושמאל אינו הולך על הלא תסור אלא על היגידו לך, כאילו נאמר תשמע להם גם כאשר יאמרו לך ימין ושמאל. אך זה לא מסתבר בעיני.

ההשוואה עם הפסוק לעיל [אגב פסוק כט] מצויינת, כל הכבוד.
ולדברי הספורנו, צ"ב מפני מהלהוסיף זה נטייה ימינה ולגרוע זה נטייה שמאלה.
ראיתי שם מהפנים יפות, שימין ושמאל בא מהפסוק אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד, שיעשו לשם שמים ולא לשם שכר.
אך זה לא מתיישב בפסוק לא תסור.
ואם יש עוד פשטים אשמח לשמוע.

עדיאל ברויאר כתב:לכאורה הפשט הוא שיש דרך, ומי שלא הולך בה הוא סר ממנה ימין ושמאל. וכשהם (ובפסוק שהביא משנ"נ - הקב"ה) מורים את הדרך, אנחנו מצווים ללכת בה ולא לסור ממנה

בפסוק לא כתוב דרך אלא דבר.
אמנם לשון לא תסור שייך בדרך.

יאיר1 כתב:ההשוואה עם הפסוק לעיל [אגב פסוק כט]

תלוי באיזו הוצאה של חומש.

יאיר1 כתב:

עדיאל ברויאר כתב:לכאורה הפשט הוא שיש דרך, ומי שלא הולך בה הוא סר ממנה ימין ושמאל. וכשהם (ובפסוק שהביא משנ"נ - הקב"ה) מורים את הדרך, אנחנו מצווים ללכת בה ולא לסור ממנה

בפסוק לא כתוב דרך אלא דבר.
אמנם לשון לא תסור שייך בדרך.

על אף שלא כתוב נראה שלכך הכוונה, ובדרך המשלה ומליצה.

בחיפוש נמצא עוד כלשון הזו בדברים יז,כ. כח,יד. ביהושע כג,ו. ש"ב יד,יט. מ"ב כב,ב. משלי ד,כז. דה"ב לד,ב.
וע"ע במצ"ד יהושע שהוא מליצה מושאלת מלשון ההולך בדרך ישר. וכדברי הר' עדיאל.

ייתכן לומר:
"דבר" הוא גם הנהגה,
וכמו "יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ" (תהילים מז ד)
ושם במלבי"ם- ידבר- מענין הנהגה.

וא"כ שפיר שייכא לא תסור מן הדבר = הנהגה, ימין ושמאל.

יאיר1 כתב:ואם יש עוד פשטים אשמח לשמוע.

ופשעטלך?
זכור לי ווארט, ש"ימין ושמאל" הולך על שין ימנית וסין שמאלית, במקרה כלשהו.

וייתכן שימין ושמאל קשור גם לדברי הירושלמי על שלג ואש

חשבתי לפרש, לכאורה צריך להבין למה לא כתוב - אפילו אומר לו על צפון שהוא דרום, או על שחור שהוא לבן. וכן צ"ע הלשון - אפילו אומר לו על ימין שהוא שמאל, הרי אינו אומר לו על ימין שהוא שמאל, אלא על מה שלדעת השואל הוא שמאל.
ועל כרחך הכוונה שימין ושמאל אינם דברים קבועים, אלא משתנים לפי הכיוון אליו פונים. ולכן צריך לשמוע לדברי החכם, ולהבין שצריך לשנות כיוון, ואז יהפוך הימין לשמאל. אבל בדבר שהוא ברור להיפך, אין צריך לשמוע לו, כמו שאין צריך לשמוע לנביא שאומר לעבוד ע"ז.

מה שאתה כותב הוא פירוש נאה וגם חידוש לדינא (היה אפשר לומר את הפירוש בלי להמשיך לחידוש לדינא), אבל אולי תוכל לפרט מה הם שני הדברים לדעתך?
כלומר מתי הדבר מוגדר כדבר שאפשר להפוך בו כיוון ולקבל את דעת החכם
ומתי הדבר מוגדר כדבר שהוא ברור להיפך?

האם ההבדל הוא בין ראיה לסברא?
או שאם יש גם לדעתו מקום לצד החכם רק נראה לו שהצדק כצד השני זה נקרא ימין ושמאל?

לענ"ד הדברים מפורשים ברמב"ן עה"ת שם, למדקדק בדבריו. שכתב: "וענינו, אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצותם, ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה, אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצות שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר, ועל משמעות דעתם נתן לי התורה, אפילו יטעו, וזה כענין רבי יהושע עם ר"ג ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה א). והצורך במצוה הזאת גדול מאד, כי התורה נתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים, והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות. וחתך לנו הכתוב הדין, שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה, בין שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה, או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא או כוונתה, כי על הדעת שלהם הוא נותן (ס"א לנו) להם התורה, אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל, וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול".
הרי שהביא דוגמה מויכוח ר"ג ורבי יהושע, שהוא ויכוח בסברא, האם יתכן שהלבנה תהיה במיקום מסויים, אחר שנראתה אתמול במקום אחר. ואח"כ כתב דוגמה נוספת, של ויכוח בפירוש פסוקי התורה, שכמובן אין בהם אמת מוחלטת, [שהרי שבעים פנים לתורה, והקב"ה הראה למשה על כל פסוק, מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא]. בנוסף כתב הרמב"ן, שהבטחון בצדקתם של בית הדין נובע רק מכח זה שהתורה ניתנה לפרשנותם - אפילו אם איננה נכונה באמת [כדברי הירושלמי הידועים עה"פ - אקרא לאלקים עליון לקל גומר עלי, נמלכו ב"ד ועיברו את החודש, בתוליה חוזרים), או מכך שיש להם שמירה מיוחדת משמים שלא יטעו. הרי שמדובר בנושאים שיש בהם אפשרות גם לפרשנות אחרת מזו של בית הדין.

שו"ר שגם מדברי הרמב"ם הלכות ממרים פ"א ה"ב עולה כך. שכתב: "כל מי שאינו עושה כהוראתן עובר בלא תעשה שנאמר לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל... אחד דברים שלמדו אותן מפי השמועה והם תורה שבעל פה, ואחד דברים שלמדום מפי דעתם באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן ונראה בעיניהם שדבר זה כך הוא, ואחד דברים שעשאום סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה והן הגזרות והתקנות והמנהגות, כל אחד ואחד מאלו השלשה דברים מצות עשה לשמוע להן, והעובר על כל אחד מהן עובר בלא תעשה, הרי הוא אומר על פי התורה אשר יורוך אלו התקנות והגזירות והמנהגות שיורו בהם לרבים כדי לחזק הדת ולתקן העולם, ועל המשפט אשר יאמרו אלו דברים שילמדו אותן מן הדין באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן, מכל הדבר אשר יגידו לך זו הקבלה שקבלו איש מפי איש".
הרי שרק אם חולק בשלשה דברים אלו נחשב זקן ממרא. מעתה, לענין ויכוח על הקבלה, ודאי שיש מקום לטעות [כדאיתא בשבועות כ"ו ע"א - האדם בשבועה, פרט לאנוס. היכי דמי, כדרב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמי דרב, מר אמר שבועתא דהכי אמר רב, ומר אמר שבועתא דהכי אמר רב. כי אתו לקמיה דרב, אמר כחד מינייהו. אמר ליה אידך, ואנא בשיקרא אישתבעי, אמר ליה, לבך אנסך]. לענין ויכוח על דרשה בי"ג מידות, מפורש ברמב"ם שם ריש פ"ב, שבי"ד שאחריהם יכול לדרוש אחרת ולהוציא דין אחר, ואם כן מוכח שיש בזה צדדים שונים, ולענין צורך בתקנה, בוודאי שיש מקום לשיקול הדעת.

גם בדרש יש ב' משמעויות הפוכות:

ירושלמי הוריות פ"א כתב:כהדא דתני יכול אם יאמרו לך על ימין שהיא שמאל ועל שמאל שהיא ימין תשמע להם ת"ל ללכת ימין ושמאל שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהיא שמאל

ספרי פ' שופטים כתב:ימין ושמאל, אפילו מראים בעיניך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם

האם זאת מחלוקת תנאים?

עושה חדשות כתב:גם בדרש יש ב' משמעויות הפוכות:

ירושלמי הוריות פ"א כתב:כהדא דתני יכול אם יאמרו לך על ימין שהיא שמאל ועל שמאל שהיא ימין תשמע להם ת"ל ללכת ימין ושמאל שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהיא שמאל

ספרי פ' שופטים כתב:ימין ושמאל, אפילו מראים בעיניך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם

האם זאת מחלוקת תנאים?

הלא כירו' זה מבואר גם בבבלי הוריות ב' ב' טעה במצוה לשמוע דברי חכמים וכמו שפי' שם הרא"ש, וזה ביאור מתני' שם. אלא שבהכרח יש לנו לחלק בין כשהגיע להוראה כבן עזאי שאסור לו לזוז מקבלתו, אם ידע שטעו באמת וע"ז נא' שטעה במצוה לשמוע דברי חכמים שהיא אף על ימין באמת שהיא שמאל, לבין שלא הגיע להוראה רק נדמה לו שטעו וע"ז אמרו אפי' יאמרו לך על ימין שהוא שמאל וכו'.

מה שנכון נכון כתב:לשון זו נאמרה גם ביחס לדברי ה': ושמרתם לעשות כאשר צוה ה' אלהיכם אתכם לא תסורו ימין ושמאל. דברים ה,כח.
כך שודאי ש'אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל' וכו' [היינו שטועים ע"פ האמת, ולא רק שנראים בעיניך כטועים] אינה פשט.
וראה בספורנו שם שביאר "לא להוסיף לטוב כפי מחשבותיכם ולא לגרוע כלל", והיינו כעין האמור בדברים יג,א לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו. וה"ה לקרא דלא תסור. [באחרונים דנו אם המוסיף על מצוה דרבנן עובר בב"ת].

יאיר1 כתב:בשבוע שעבר התעוררתי להתבונן מה הפשטיה דקרא בפסוק 'לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל'.
מה הכוונה ימין ושמאל?

ימין פירושו צד החוזק כמו ימינך ה' תרעץ אויב ימין ה' עושה חיל ועוד ועוד שמאל הוא הצד החלש והפסוק בא לפרש אל תסור לא כשאתה חושב לעשות יותר ולחזק הדת כגון להחמיר ולא כשאתה רוצה לעשות פחות והיינו שמאל.

ימין ושמאל - כל נטייה מדרך הישר.
השווה בראשית כד מט ושמואל ב יד יט.

אבי 1000 כתב:

מה שנכון נכון כתב:לשון זו נאמרה גם ביחס לדברי ה': ושמרתם לעשות כאשר צוה ה' אלהיכם אתכם לא תסורו ימין ושמאל. דברים ה,כח.
כך שודאי ש'אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל' וכו' [היינו שטועים ע"פ האמת, ולא רק שנראים בעיניך כטועים] אינה פשט.
וראה בספורנו שם שביאר "לא להוסיף לטוב כפי מחשבותיכם ולא לגרוע כלל", והיינו כעין האמור בדברים יג,א לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו. וה"ה לקרא דלא תסור. [באחרונים דנו אם המוסיף על מצוה דרבנן עובר בב"ת].

יאיר1 כתב:בשבוע שעבר התעוררתי להתבונן מה הפשטיה דקרא בפסוק 'לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל'.
מה הכוונה ימין ושמאל?

ימין פירושו צד החוזק כמו ימינך ה' תרעץ אויב ימין ה' עושה חיל ועוד ועוד שמאל הוא הצד החלש והפסוק בא לפרש אל תסור לא כשאתה חושב לעשות יותר ולחזק הדת כגון להחמיר ולא כשתה רוצה לעשות פחות והיינו שמאל.

יפה מאד!!

מעין זה כתבתי פעם כאן בעניין אם השמאל ואימינה .
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=23195#p231449

וכמובן, אין זה פשוטו של מקרא.

לייטנר כתב:וכמובן, אין זה פשוטו של מקרא.

מה שאבי 1000 כתב? למה?

ההסבר המייחס "כוח" לצד אחד על פני צד אחר אינו פשוטו של מקרא, והרוצה יבדוק האם ניתן לומר את הסברו של אבי 1000 בכל המקרים שבהם מופיע הצירוף של ימין ושמאל.

לייטנר כתב:ההסבר המייחס "כוח" לצד אחד על פני צד אחר אינו פשוטו של מקרא, והרוצה יבדוק האם ניתן לומר את הסברו של אבי 1000 בכל המקרים שבהם מופיע הצירוף של ימין ושמאל.

מהיכן נובעת ההנחה שכל דבר שלא מסתדר תמיד הוא "לא פשוטו של מקרא" הכל כפי העניין והמקום ובמקרה זה כשמדברים על דרך מלשון צורת חיים ולא מלשון דרך "שביל" וכדומה אזי זהו נכלל בפשוטו של מקרא.

ברור שימין ושמאל באתונו של בלעם ובמעבר אצל מלך סיחון הינם מדברים על צדדים כפשוטם כי שם הדרך היא שביל אך כאן שהימין והשמאל הם על נטייה מדרך התורה אזי הפשט עצמו משתנה.

הנה דוגמא למושג ימין ושמאל המסמל כוח וחולשה

לבראשית פרק מח

וַיִּקַּ֣ח יוֹסֵף֘ אֶת־שְׁנֵיהֶם֒ אֶת־אֶפְרַ֤יִם בִּֽימִינוֹ֙ מִשְּׂמֹ֣אל יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־מְנַשֶּׁ֥ה בִשְׂמֹאל֖וֹ מִימִ֣ין יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּגֵּ֖שׁ אֵלָֽיו:
(יד) וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֙יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ עַל־ רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר

לייטנר צודק.
הרי האשכול הוא 'פשטיה דקרא, ובפשוטו של מקרא הוא לא לנטות מדבריהם ומוסריהם הטוב אנה ואנה, וזהו ימין ושמאל.
וזו גם כוונת חז"ל 'על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל', היינו שנראה הפוך מדבריהם.
הגם שד"ת כפטיש פוצץ סלע.
פירושים אחרים שהוזכרו פה, אינם פשטיה דקרא, ולא מוכרח שהנם אמת

קו ירוק כתב:לייטנר צודק.
הרי האשכול הוא 'פשטיה דקרא, ובפשוטו של מקרא הוא לא לנטות מדבריהם ומוסריהם הטוב אנה ואנה, וזהו ימין ושמאל.
וזו גם כוונת חז"ל 'על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל', היינו שנראה הפוך מדבריהם.
הגם שד"ת כפטיש פוצץ סלע.
פירושים אחרים שהוזכרו פה, אינם פשטיה דקרא, ולא מוכרח שהנם אמת

נכון שפשוטו של מקרא הוא שלא לנטות אנה ואנה אך מה הפירוש אנה ואנה כששני הצדדים הם בדיוק אותו הדבר ועל כל נפתח האשכול איזה שני אפשרויות של נטייה מדבריהם קיימים.

וכל שני אפשרויות שנביא הרי זה בכלל פשוטו של מקרא וקרוי שמאל וימין בצורה סמלית ולדעתי העניין נסוב על להחמיר ולהקל.

אך כל כיון הוא אפשרי בתוך פשוטו של מקרא והיינו לחלק בין נטייה מועטת למרובה וכן על זו הדרך.

בעניני הלכה ע"ד כלל זה להקל או להחמיר, אבל עדיין א"א לומר שלהחמיר זה ימין ולהקל זה שמאל.
ובעניני הנהגה, כמו יציאה למלחמה, בודאי ל"ש ימין ושמאל לכאן או לכאן.
כמובן כ"ז על דרך הפשט.

אין עניין לפתוח שוב את הדיון למהות 'פשוטו של מקרא' (יבואו המקשרים ויקשרו), אבל לא כל ווארט הופך להיות פשט בעיני המפרש לדעתו.

החת"ס דייק מפסוק זה שהגם שלשמוע לחכמים זה מדאוריתא מ"מ ספק דדבריהם לקולא,כי הפסוק כותב רק ימין ושמאל כלומר להתיר מה שאסרו,ולאסור מה שהתירו,אבל דבר שיש בו ספק מותר!

יאיר1 כתב:

מה שנכון נכון כתב:לשון זו נאמרה גם ביחס לדברי ה': ושמרתם לעשות כאשר צוה ה' אלהיכם אתכם לא תסורו ימין ושמאל. דברים ה,כח.
כך שודאי ש'אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל' וכו' [היינו שטועים ע"פ האמת, ולא רק שנראים בעיניך כטועים] אינה פשט.
וראה בספורנו שם שביאר "לא להוסיף לטוב כפי מחשבותיכם ולא לגרוע כלל", והיינו כעין האמור בדברים יג,א לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו. וה"ה לקרא דלא תסור. [באחרונים דנו אם המוסיף על מצוה דרבנן עובר בב"ת].

זה שעל ימין שהוא שמאל אינו פשטיה דקרא, זה היה הנחת היסוד בשאלה שלי, וזה פשוט שאינו פשטיה דקרא, למרות שאחד החברים רצה לטעון כך, ופירש שהימין ושמאל אינו הולך על הלא תסור אלא על היגידו לך, כאילו נאמר תשמע להם גם כאשר יאמרו לך ימין ושמאל. אך זה לא מסתבר בעיני.

ההשוואה עם הפסוק לעיל [אגב פסוק כט] מצויינת, כל הכבוד.
ולדברי הספורנו, צ"ב מפני מהלהוסיף זה נטייה ימינה ולגרוע זה נטייה שמאלה.
ראיתי שם מהפנים יפות, שימין ושמאל בא מהפסוק אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד, שיעשו לשם שמים ולא לשם שכר.
אך זה לא מתיישב בפסוק לא תסור.
ואם יש עוד פשטים אשמח לשמוע.

ימין זו הנהגת החסד שהיא ללא גבול מצד עצמה ורוצה להתפשט בעשיית יתר מחמת אהבה ולכן להוסיף זה ימין ואילו שמאל זו הנהגת הדין הנהגת הטבע המגבילה ועוצרת ולכן משמעותה היא לא לגרוע.