פורום אוצר החכמה

תוספות השלם עה"ת (מהדורת הרב גליס) בראשית ה' כט [עמ' ק"פ]

האם יש מקור יותר קדום לזה ??

ועדות הצדקה יחגגו על זה.

גימפעל כתב:ועדות הצדקה יחגגו על זה.

אין לי כח לחשבן מתי יוצא הפעם הבאה

לא צריך לחשבן, זה יוצא כל שנה ושנה, וכמו השנה התשיעית מהיובל שזה בכל שנה ושנה.

זה היה רק בד"א, בה"א לא גמירי

מבקר-ספר כתב:זה היה רק בד"א, בה"א לא גמירי

אם הפירוש בזה שנפגשים המחזורים של חמה ולבנה, מה יהיה ההבדל בין ד"א לה"א.

אני מניח שכבר העירו על דבריו באיזה מקום:

כותב ההערות לא ידע שמדובר בחשבון פשוט של 7 כפול 532 = ג'תשכ"ד.
וכבר הרגישו קדמונינו שעלולים אנשים לטעות בזה, ולכן הזהירו בתוספות השלם הנ"ל: "אך אין לפרש דהיינו בשנת תקל"ב לאלף רביעי...".

בלשון התוס' המובא בפתיחת האשכול יש ט"ס וצ"ל שהן ז' תקל"ב ולא ד'.

מלך זקן וכסיל כתב:

גימפעל כתב:ועדות הצדקה יחגגו על זה.

אין לי כח לחשבן מתי יוצא הפעם הבאה

532*11=ה'תתנ"ב. התורמים יקבלו כבר מעכשיו כרטיסים למעמד הנשגב ע"מ להורישם לזרעם אחריהם...

בנוגע לתקל"ב שנה וכו', חשוב לעיין במאמרו המאלף של ר' שמחה עמנואל המצורף.

יש"כ להרב ח"ב על הבאת המאמר.

א.בסוף מחזור תקל"ב תמיד יש ברכת החמה (שהרי אז מתמזגים שנות הלבנה והחמה יחד).
ב. יש"ו נצלב בערב פסח כמבואר בגמרא סנהדרין (מג. בהשמטות הצנזור).
ג. לפי מה שמבואר ב'מדרשים' שהביא עמנואל אותו האיש ביקש שיחשיבוהו לאלוה בשעה שהתפגר (דהיינו ע"פ..).
ד. בדרך כלל ברכת החמה חלה באיזור ערב פסח.
ה. כעת נותר לברר האם היה ברכת החמה בתשכ"ד, ואם היה האם זה חל בערב פסח?.

וזה מה שהעליתי מספרו המצויין של הרב גנוט 'ברכת החמה בתקופתה'.



לכאורה יש כאן הפרש של שנה וגם לא בערב פסח...
אמנם ברכת החמה הבאה אחריה חלה בערב פסח וצ"ע אולי יש כאן טעות בחשבון...
אשמח לתגובות והוספות.

זה ברור שידיעה זו מבית מדרשם של רבותינו בעלי התוספות?
יש למשל שהנוצרים קלקלו בכתבי ידות של הראשונים למשל באותיות אבני החושן והאפוד

קו ירוק כתב:זה ברור שידיעה זו מבית מדרשם של רבותינו בעלי התוספות?
יש למשל שהנוצרים קלקלו בכתבי ידות של הראשונים למשל באותיות אבני החושן והאפוד

איני יודע, אבל קטע זה מופיע רק במהדורתו של ר"י גליס, והוא מוסמך כידוע בנושא זה.

ישנם כתבי הראשונים על התורה שעברו צנזרו וביקורת ושלחו ידם. וכמה דברים תמוהים בהם. כך הבחנתי ברוקח על עה"ת ובבהע"ט, ובבעלי התוס'.
והיות וזה דבר תמוה לכאו', עדיין צ"ע.

אין ספק שכל דבר תמוה, קשה ובלתי מובן בתורת רבותינו הראשונים הוא בגלל הצנזור הנוצרי. הרי לא היה לו שכל לשתול דברים המתקבלים על הדעת, אלא רק דברים מתמיהים. איזה טיפש!

לא הבנתי אם טענת כנגדי או לחזק דברי.
ומ"מ דברים לא מעטים שנכתבו על אותו האיש בכתבי יד רבותינו הראשונים, אלו הגהות ע"י צענזור מומרים למיניהם,
ויתכן שגם זה בכלל.
שוב התבוננתי. לדעתי כל הדברים שם מבולבלים, ובמהותם דברי כפירה, ולא נכתבו על יהודי כשר.
זה שגליס מומחה למצא את כתבי רבותינו בעלי התוס' על התורה בגנזכים, זה לא אומר שאלו כתבים כשרים שלא קלקלו בהם המומרים והנוצרים.

קו ירוק, במחילה, חד ברנש לא הסכים עמך. בכלל לא.
ובעצם תמה אני, איך יתכן שמסורת זו נוצרית היא? הלא הם מאמינים - או רוצים להאמין - שישו נצלב תוך ארבעים שנה קודם לחורבן הבית, לטעמים ידועים! אם כן איך יתכן שהם יכתבו עליו שנצלב לסוף תקל"ב, כלומר בשנת ג'תשכ"ד (כ105 שנים קודם לחורבן; תאריך שיכול להסתדר רק עם המקורות שלנו, האומרים שישו היה תלמידו של יהושע בן פרחיה)?

קו ירוק,
אם אינך מבין את שיחתו הצינית של בן דורנו (כוונתי לדבריי דלעיל), ואינך מבדיל בין הסכמה ל"הסכמה", כיצד אתה מעז להעמיד את עצמך בין הראשונים ולהכריע מעומק דעתך מה מזויף ומה לא?

ברנש, כי ההבדל בין דברי ראשונים לדבריך שדבריהם נכתבו בכובד ראש, בשונה ממי שהרצינות והליצנות אצלו שוה

ואם לא הובנתי אוסיף נופך: הראית פעם פלפול אצל בר ישראל למה ימש"ו זכה שרצונו ייעשה? ואם נניח היה כזה פלפול, עוד מתפלפלים מדוע הוא בחר במשאלת נפש כה חשובה - להיצלב, ועלתה בידו..
אלו הבלים שמתאימים למאמיני הנצרות, ובהחלט ידוע שהצנזורים של הכנסיות שתלו דברים (הראתי פעם שבחושן הם שתלו את שם אותו האיש, בבעלי התוס' לתורה).
להבחין שזה 'שתול' זה כלהבדיל בין תכלת לשחור, ולא להכריע בין ראשונים.