תינוק שנולד בחודש השמיני - נעשה בר מצוה בגיל עשרים

[אשרי משכיל אל דל]

זה פלא, כי ביבמות פ. מבואר שמי שנולד בחודש השמיני, וכן סריס, ואיילונית, אין עושים בהם מעשה עד גיל עשרים. ופירש הרמב"ן דהיינו להחשיבם כגדולים. וכן מבואר ובנימוק"י ובר"ח, וברשב"א, ובראב"ד, ובמאירי בשם גדולי הראשונים, ועוד, וכן משמע מדברי רוב הפוסקים.
ולכאורה למה לא ראינו מי שעורר על כך, הרי לענין סריס מפורסמת בזה ההלכה, מה שאין כל לגבי בן שמונה.
אשמח לשמוע תגובותיכם.

[אוצר החכמה]

יש ספק דלמא הוא בן שבעה ואישתהויי אישתהי.

[בברכה המשולשת]

וכן עניין השתנו הטבעים בכה"ג וכפי שכתב החזו"א

[אורך רוח]

בודאי דאזלינן בזה בתר המצב בכל דור ודור, ובימינו עדיף ללדת בחודש שמיני מבחודש שביעי, והרפואה יודעת להתמודד במאה אחוז עם נולדים בחודש שמיני, וע"כ אין שום סיבה לחשוש לזה בזמנינו

[אשרי משכיל אל דל]

דבר ראשון, בענין אשתוהיי אשתהי, שכתב הרב אוצר החכמה, זכה לכוין בזה לסברת החלקת יעקב חיו"ד (סימן קעט) שכתב דלא קאמר רבי אבהו (ביבמות פ.) שהנולד בשמונה נעשה גדול כשיגיע לעשרים, אלא במי שהוא ב"חזקת ודאי" שנולד בחודש השמיני, אבל בימינו הדבר רחוק מאוד להמצא רק מבעילה חדא ופריש, וכמ"ש הריב"ש (סימן תמו), והבית מאיר אה"ע (סימן קנו ס"ק ג) והחתם סופר ח"ב (סימן סט). וכן משמע בתוספות שבת (קלה. ד"ה בן) דבן שמונה ודאי לא משכחת ליה רק שלא בא על אשתו רק פעם אחת ופירש וילדה לסוף שמיני, וזה לא שכיח. ע"ש. וכן משמע גם בחזון איש יו"ד (סימן קנה אות ג), שלדינא אפילו אם נולד ודאי בחודש השמיני, הרי הוא כגדול. ע"ש.
אך דא עקא, כי איך נעשה בו מעשה לכל הענינים על פי ספק דשמא אשתהויי אשתהי, ואינו ודאי לכולי עלמא. וגם, דלענין ברכות, הרי ספק ברכות להקל,והרבה ברכות שייכות דוקא למי שגדול, כגון ברכות התורה כשעולה לתורה, ועוד ברכות לבטלה כשהוא ש"צ. והרי ספק ברכות להקל, ואפילו בספק שאינו שקול אומרים סב"ל, וכל שכן בספק שהוא שקול.
ובענין שינוי הטבעים, הרי נשתברו בזה קולמוסים הרבה, ואיך אפשר להכחיש דברי חז"ל בעניני ברכות בטענה זו. וידוע מה שנחלקו הפוסקים לגבי הריגת כנים בימינו בש"ע סימן שטז סי"ב. ובאם מימי רגלים קשים לקרקע ועוד. ואילו כאן בנידון דידן לא ראינו ולא שמענו מי שיערער על זה.
והמשכיל אל דל לא השכיל עדין בזה, וצריך עיון לו.

[בברכה המשולשת]

ובענין שינוי הטבעים, הרי נשתברו בזה קולמוסים הרבה, ואיך אפשר להכחיש דברי חז"ל בעניני ברכות בטענה זו. וידוע מה שנחלקו הפוסקים לגבי הריגת כנים בימינו בש"ע סימן שטז סי"ב. ובאם מימי רגלים קשים לקרקע ועוד. ואילו כאן בנידון דידן לא ראינו ולא שמענו מי שיערער על זה.

שמענו גם שמענו. יעויין במקורות שהביא הרה"ג נ"מ גוטל במאמריו באסיא בנד"ד

[אשרי משכיל אל דל]

בכול זאת לא שמענו מגדולי הפוסקים,

ואם הלכת למקורות של אחרונים ממש, יעויין במקורות שכתבתי לעיל.

ועל כל פנים שכויח עצום.

[בברכה המשולשת]

ככל הנראה לא הסברתי היטב.
הרה"ג נ"מ גוטל מביא בהרחבה שם מגדולי הפוסקים

[תוכן]

קיי"ל דבן שמונה הרי הוא כאבן ואין מטלטלו בשבת. והנה כיום, אפילו שברור ללא צל של ספק שמדובר בילד בן שמונה, מטלטלין אותו בשבת.