פורום אוצר החכמה

אוהב אוצר כתב:האם מופיע דבר כזה במקורות?

עדיאל ברויאר כתב:מעולם לא עיינתי בעניין, רק תהיתי לעצמי -
מהלשון "הרואה לבנה בחידושה", נראה שהברכה דומה לדין ברקים, רעמים, ים וכו'. וכי יש חובה ליסוע למקום שיש בו סופת ברקים אם אני יודע שישנה? לא. אם יש הרים גבוהים סמוכים למקומי, עליי ליסוע לשם כל ל' יום? לא. על אותו משקל - אם לא ראיתי את הלבנה בחידושה, למה יש הו"א שאתחייב בברכה?

מה שנכון נכון כתב:

עדיאל ברויאר כתב:מעולם לא עיינתי בעניין, רק תהיתי לעצמי -
מהלשון "הרואה לבנה בחידושה", נראה שהברכה דומה לדין ברקים, רעמים, ים וכו'. וכי יש חובה ליסוע למקום שיש בו סופת ברקים אם אני יודע שישנה? לא. אם יש הרים גבוהים סמוכים למקומי, עליי ליסוע לשם כל ל' יום? לא. על אותו משקל - אם לא ראיתי את הלבנה בחידושה, למה יש הו"א שאתחייב בברכה?

למרות שאין חיוב מצד ההלכה מי סני מה שאמרו בסנהדרין שם דהוי כמקבל פני שכינה, ואלמלא לא זכו ישראל אלא למצוה זו בלבד דיין?!
ואי"צ להשתמש באיומים בסגנון 'מכתב שרשרת'.

מה שנכון נכון כתב:

עדיאל ברויאר כתב:מעולם לא עיינתי בעניין, רק תהיתי לעצמי -
מהלשון "הרואה לבנה בחידושה", נראה שהברכה דומה לדין ברקים, רעמים, ים וכו'. וכי יש חובה ליסוע למקום שיש בו סופת ברקים אם אני יודע שישנה? לא. אם יש הרים גבוהים סמוכים למקומי, עליי ליסוע לשם כל ל' יום? לא. על אותו משקל - אם לא ראיתי את הלבנה בחידושה, למה יש הו"א שאתחייב בברכה?

למרות שאין חיוב מצד ההלכה מי סני מה שאמרו בסנהדרין שם דהוי כמקבל פני שכינה, ואלמלא לא זכו ישראל אלא למצוה זו בלבד דיין?!
ואי"צ להשתמש באיומים בסגנון 'מכתב שרשרת'.

לומד_בישיבה כתב:עיין סימן תר"ב בסופו בבאר היטב מעשה באחד שפגעו אנסים בלילה ורצו להרגו, וביקש שיניחו לו לעשות מצוה אחת קודם מותו, והלבנה הייתה בחידושה וקידשה בכוונה גדולה ונעשה לו נס וכו' ועיין שם גם בשערי תשובה (וזכור לי ששם גם כתוב שצריך לצום אך כרגע איני מוצא אותו).
--
אבקש לכתוב עוד משהו קצר.
הבעל התניא לא נתן שום סגולות, רק אחת ויחידה, והיא אמירת כל ספר התהלים בשבת מברכים, כאשר אמר שעל ידה ניצלים כל החודש, ומוסיף שם הבעל התניא שאין זה חיוב אך מי שאינו אומר את ספר התהלים בשב"ק שבת מברכין הריהו בגדר רוצח על ילדיו ועל אשתו. והדברים ידועים.
ומזה להשליך על קידוש לבנה.

עדיאל ברויאר כתב:מעולם לא עיינתי בעניין, רק תהיתי לעצמי -

מהלשון "הרואה לבנה בחידושה", נראה שהברכה דומה לדין ברקים, רעמים, ים וכו'. וכי יש חובה ליסוע למקום שיש בו סופת ברקים אם אני יודע שישנה? לא. אם יש הרים גבוהים סמוכים למקומי, עליי ליסוע לשם כל ל' יום? לא. על אותו משקל - אם לא ראיתי את הלבנה בחידושה, למה יש הו"א שאתחייב בברכה?
(בהקשר לנושא זה יש להזכיר גם את ברכת האילנות).

ישראל אליהו כתב:

עדיאל ברויאר כתב:מעולם לא עיינתי בעניין, רק תהיתי לעצמי -

מהלשון "הרואה לבנה בחידושה", נראה שהברכה דומה לדין ברקים, רעמים, ים וכו'. וכי יש חובה ליסוע למקום שיש בו סופת ברקים אם אני יודע שישנה? לא. אם יש הרים גבוהים סמוכים למקומי, עליי ליסוע לשם כל ל' יום? לא. על אותו משקל - אם לא ראיתי את הלבנה בחידושה, למה יש הו"א שאתחייב בברכה?
(בהקשר לנושא זה יש להזכיר גם את ברכת האילנות).

מסתבר שיש לדמות זאת למצות ציצית, שלא נענש ע"ז, אלא בעידנא דריתחא.

עדיאל ברויאר כתב:

מה שנכון נכון כתב:

עדיאל ברויאר כתב:מעולם לא עיינתי בעניין, רק תהיתי לעצמי -
מהלשון "הרואה לבנה בחידושה", נראה שהברכה דומה לדין ברקים, רעמים, ים וכו'. וכי יש חובה ליסוע למקום שיש בו סופת ברקים אם אני יודע שישנה? לא. אם יש הרים גבוהים סמוכים למקומי, עליי ליסוע לשם כל ל' יום? לא. על אותו משקל - אם לא ראיתי את הלבנה בחידושה, למה יש הו"א שאתחייב בברכה?

למרות שאין חיוב מצד ההלכה מי סני מה שאמרו בסנהדרין שם דהוי כמקבל פני שכינה, ואלמלא לא זכו ישראל אלא למצוה זו בלבד דיין?!
ואי"צ להשתמש באיומים בסגנון 'מכתב שרשרת'.

ח"ו סני. אבל ברור שיש הבדל אם זו חובה הלכתית או לא, הן לעניין תשובה אם פספס, והן לעניין צום וכדו'. שברור שהדבר קל הרבה יותר אם אינו חובה גמורה. לא אמרתי שבגלל זה אין לצום וכו'. אבל היחס שונה אם זו חובה או לא.

ישראל אליהו כתב:הטעם שנענש בעידנא דריתחא, כ' רבינו יונה בשערי תשובה (שער ג' אות כ"ב): "כי ענוש יענש לעתות בצרה על דבר אשר לא חמד בלבבו יופי המצוה ושכרה".

ואה"נ, אם לא נכנס בהגדרה זו, לא יענש.

עדיאל ברויאר כתב:

ישראל אליהו כתב:הטעם שנענש בעידנא דריתחא, כ' רבינו יונה בשערי תשובה (שער ג' אות כ"ב): "כי ענוש יענש לעתות בצרה על דבר אשר לא חמד בלבבו יופי המצוה ושכרה".

ואה"נ, אם לא נכנס בהגדרה זו, לא יענש.

ייש"כ על המקור!
(אמנם ברצוני לציין שהניסיון מורה שבד"כ חיפוש בראשונים יעלה כיוונים נוספים בביאור העניין, אך אין זה מעיסוקי כעת)

בקרו טלה כתב:

אוהב אוצר כתב:האם מופיע דבר כזה במקורות?

viewtopic.php?f=17&t=22811&p=227843#p227837

עדיאל ברויאר כתב:הנה:

תוספות מסכת ערכין דף ב עמוד ב
הכל חייבין בציצית - אם יש להם טלית ואם לא יוכל לקנות טלית אינן חייבין לא למ"ד חובת טלית ולא למ"ד חובת גברא )מנחות דף מא.( דליכא בינייהו אלא כלי קופסא ואף על גב דא"ל מלאכא לרב קטינא סדינא בקייטא וסרבלא בסיתווא ציצית מה תהא עליה כלומר וכי אתה מבקש עלילות להפטר מציצית כדמפרש התם א"ל ענשיתו )עלה( ]אעשה[ א"ל בעידן ריתחא ענשינן היינו דווקא באותן הימים דכל הטליתות היו בת ארבע כנפות איכא עונש לאותו שמשנה אותו להיפטר אבל בזמן הזה שרוב הטליתות פטורין אין עונש למי שאינו קונה ארבע כנפות.

ספר מצוות גדול עשין סימן כו
מלאכא אשכחיה לרב קטינא שהיה לבוש סדין בלא ציצית אמר לו קטינא קטינא סדין בקיץ סרבל בחורף ציצית מה תהא עליה אמר ליה ענשיתו אעשה אמר ליה בעידן ריתחא ענשינן )מנחות מא, א(. פירש רבינו יצחק שבימים ההם שהיו רגילין כולם במלבושי ארבע כנפות אף בלא שום מצוה מפני כך היו ראוים ליענש יותר אבל עתה אין שום אדם רגיל בכך אלא אם כן ילבשנו למצוה

האגודה מסכת מנחות פרק ד
יו. מלאכא אשכחיה לרב קטינא אמר ליה סדינא בקייטא סרבלא בסתוא. צצית מה תהא עליה אמר ליה ענשיתו אעשה אמר ליה אין. בעידן ריתחא ענשינן. פר"י דווקא בימיהן שכולן היו להם בגדי ארבע כנפות והוא שונה. עיין פר"ק.

עדיאל ברויאר כתב:

לומד_בישיבה כתב:הבעל התניא לא נתן שום סגולות, רק אחת ויחידה, והיא אמירת כל ספר התהלים בשבת מברכים, כאשר אמר שעל ידה ניצלים כל החודש, ומוסיף שם הבעל התניא שאין זה חיוב אך מי שאינו אומר את ספר התהלים בשב"ק שבת מברכין הריהו בגדר רוצח על ילדיו ועל אשתו. והדברים ידועים.
ומזה להשליך על קידוש לבנה.

אינני בא לערער כהוא זה על בעל התניא הקדוש (בהנחה שהוא באמת אמר כך). אבל הדברים צריכים זהירות. וכי רובא דעמ"י שלא עושים כך חשיבי רוצחים?!
הקב"ה קודם כל רוצה שנעשה את רצונו באהבה ביראה ובשמחה. אם מישהו מצליח להכניס בתפריט גם תהילים מה טוב. מצליח גם צומות, עוד יותר טוב (אם באמת מוסיף והולך ולא פוחת והולך). על אף שכמדומני אומרים בשם הבעש"ט שמה שפעם היה אפשר לפעול רק ע"י צומות היום כבר לא צריך לכך אלא... (אני לא זוכר מה כן, אבל אאל"ט זה לא רחוק מהרישא של דבריי - לעשות רצון בוראנו באהבה ביראה ובשמחה).

לומד_בישיבה כתב:בארה"ב כבר קרה כמה פעמים שלא היה לבנה ושכרו מטוסים כדי לקדש את הלבנה הכל מפני ההבטחה שלא יארע לו שום תקלה באותו החודש, ועיין מדרש תלפיות כמדומני.