שאלה הלכתית..

[שליטא]

הייתי באומן ושם מישהו הביא לי להעביר לו סגריות..
בסדר אבל הוא אמר לי שהוא יבוא לקחת אותם..
וכבר עד עכשיו הוא לא בא!
לי אין את המספר שלו..
וכבר אמרתי לו שיבוא ביום פלוני לקחת..
שאלתי אותו כמה הוא מוכר קופסא- הוא אמר לי 15 ש"ח..
מאותו יום שאמרתי את זה לאנשים..
הם באו אלי וקנו ממני את הסגריות..
(נח לו בזה כי מטרתו למכור אותם)
השאלה האם הוא צריך לשלם לי אחוזים מהרווח..
כוון שאני "עבדתי אצלו"..
ואמרתי לו שיבוא לקחת!
או שלא...

תודה רבה לכל מי שעונה או מפנה אותי למקורות בענין..

[yankev]

ראה מעשה דרבן חנינא בן דוסא, התרנגולים, העיזים, והדובים, ומשם תשובה יוצאת לשאלתך.
(תענית כה.)
ולמעשה, מן הדין אתה צריך לחכות עד שתראהו, ועד אז אין לך לעשות בכסף דבר.
ולעניין הרווח, אתה צריך להשאיר את הכל בשבילו- כי הוא היה מרויח את זה לולי שמכרת לו אותם. אולם מצד אחר יכול אתה לכאורה לתבוע ריוח, וזאת בתנאי שסיכמת איתו שיבוא לקחת את החפץ ביום פלוני, והוא אינו בא, במקרה כזה היה לך לומר שזו טירחה בשבילך לשמור את החפץ, ואתה רוצה על כך ריוח, אלא שהמציאות מוכיחה שאין בזה טירחה, וכשאדם לוקח חפץ (שאינו גדול) מחבירו אין טירחה בזה שישאיר את זה אצלו, וממילא כשנטלת ממנו את זה, נטלת את זה ממנו אדעתא דהכי, וכן נמי הוא נתן בידך את החפץ אדעתא דהכי, ולפיכך לא מגיע לך שום ריוח בזה.
הנלענ"ד כתבתי.

[מאיר חכמים]

אם הסגריות עמדו למכירה, הרי זה יורד לשדה חברו שלא ברשות, שנוטל את מה שההנהו.

[שליטא]

ראה מעשה דרבן חנינא בן דוסא, התרנגולים, העיזים, והדובים, ומשם תשובה יוצאת לשאלתך.
(תענית כה.)
ולמעשה, מן הדין אתה צריך לחכות עד שתראהו, ועד אז אין לך לעשות בכסף דבר.
ולעניין הרווח, אתה צריך להשאיר את הכל בשבילו- כי הוא היה מרויח את זה לולי שמכרת לו אותם. אולם מצד אחר יכול אתה לכאורה לתבוע ריוח, וזאת בתנאי שסיכמת איתו שיבוא לקחת את החפץ ביום פלוני, והוא אינו בא, במקרה כזה היה לך לומר שזו טירחה בשבילך לשמור את החפץ, ואתה רוצה על כך ריוח, אלא שהמציאות מוכיחה שאין בזה טירחה, וכשאדם לוקח חפץ (שאינו גדול) מחבירו אין טירחה בזה שישאיר את זה אצלו, וממילא כשנטלת ממנו את זה, נטלת את זה ממנו אדעתא דהכי, וכן נמי הוא נתן בידך את החפץ אדעתא דהכי, ולפיכך לא מגיע לך שום ריוח בזה.
הנלענ"ד כתבתי.

יש לחלק בין מצות אבידה לבין שומר חינם..
חוץ מזה במקרה שלי היתה טרחה (כי שגעו לי את המח מהסיגריות הזולות האלו..
ומצד שני לא היה לי את הטלפון להודיע לו כו' כו' והייתי צריך למכור מחוסר נעימות וזה טרחה לא קטנה)

ולא נטלתי את זה ממנו אדעתא דהכי כוון שהודעתי לו שיבוא לקחת את זה "מהר"..

[שליטא]

אם הסגריות עמדו למכירה, הרי זה יורד לשדה חברו שלא ברשות, שנוטל את מה שההנהו.

אפשר שאינו דומה..
כי בשדה אין לבעל השדה מה להפסיד..
משא"כ כאן שמפסיד את שעות הטירכא שלו..
כלומר את הריוח שהיה אמור לקבל..
אולי..

[מיימונד]

ראה מעשה דרבן חנינא בן דוסא, התרנגולים, העיזים, והדובים, ומשם תשובה יוצאת לשאלתך.
(תענית כה.)
ולמעשה, מן הדין אתה צריך לחכות עד שתראהו, ועד אז אין לך לעשות בכסף דבר.
ולעניין הרווח, אתה צריך להשאיר את הכל בשבילו- כי הוא היה מרויח את זה לולי שמכרת לו אותם. אולם מצד אחר יכול אתה לכאורה לתבוע ריוח, וזאת בתנאי שסיכמת איתו שיבוא לקחת את החפץ ביום פלוני, והוא אינו בא, במקרה כזה היה לך לומר שזו טירחה בשבילך לשמור את החפץ, ואתה רוצה על כך ריוח, אלא שהמציאות מוכיחה שאין בזה טירחה, וכשאדם לוקח חפץ (שאינו גדול) מחבירו אין טירחה בזה שישאיר את זה אצלו, וממילא כשנטלת ממנו את זה, נטלת את זה ממנו אדעתא דהכי, וכן נמי הוא נתן בידך את החפץ אדעתא דהכי, ולפיכך לא מגיע לך שום ריוח בזה.
הנלענ"ד כתבתי.

יש לחלק בין מצות אבידה לבין שומר חינם..
חוץ מזה במקרה שלי היתה טרחה (כי שגעו לי את המח מהסיגריות הזולות האלו..
ומצד שני לא היה לי את הטלפון להודיע לו כו' כו' והייתי צריך למכור מחוסר נעימות וזה טרחה לא קטנה)

ולא נטלתי את זה ממנו אדעתא דהכי כוון שהודעתי לו שיבוא לקחת את זה "מהר"..

אז זהו שאין לחלק במקרה הזה, כי מדובר כאן באבידה לכל דבר, אינך יודע מי הוא שומר ומה כאן חנם, הלזה יקרא 'שומר חנם'? (לא מיניה ולא מקצתיה).

[מיימונד]

אם הסגריות עמדו למכירה, הרי זה יורד לשדה חברו שלא ברשות, שנוטל את מה שההנהו.

אפשר שאינו דומה..
כי בשדה אין לבעל השדה מה להפסיד..
משא"כ כאן שמפסיד את שעות הטירכא שלו..
כלומר את הריוח שהיה אמור לקבל..
אולי..

ההשגה כלל לא ברורה. (בפרט בעניין 'הטירחא שלו').
(וד"א כותבים טירחא ולא טירכא)

[שליטא]

ראה מעשה דרבן חנינא בן דוסא, התרנגולים, העיזים, והדובים, ומשם תשובה יוצאת לשאלתך.
(תענית כה.)
ולמעשה, מן הדין אתה צריך לחכות עד שתראהו, ועד אז אין לך לעשות בכסף דבר.
ולעניין הרווח, אתה צריך להשאיר את הכל בשבילו- כי הוא היה מרויח את זה לולי שמכרת לו אותם. אולם מצד אחר יכול אתה לכאורה לתבוע ריוח, וזאת בתנאי שסיכמת איתו שיבוא לקחת את החפץ ביום פלוני, והוא אינו בא, במקרה כזה היה לך לומר שזו טירחה בשבילך לשמור את החפץ, ואתה רוצה על כך ריוח, אלא שהמציאות מוכיחה שאין בזה טירחה, וכשאדם לוקח חפץ (שאינו גדול) מחבירו אין טירחה בזה שישאיר את זה אצלו, וממילא כשנטלת ממנו את זה, נטלת את זה ממנו אדעתא דהכי, וכן נמי הוא נתן בידך את החפץ אדעתא דהכי, ולפיכך לא מגיע לך שום ריוח בזה.
הנלענ"ד כתבתי.

יש לחלק בין מצות אבידה לבין שומר חינם..
חוץ מזה במקרה שלי היתה טרחה (כי שגעו לי את המח מהסיגריות הזולות האלו..
ומצד שני לא היה לי את הטלפון להודיע לו כו' כו' והייתי צריך למכור מחוסר נעימות וזה טרחה לא קטנה)

ולא נטלתי את זה ממנו אדעתא דהכי כוון שהודעתי לו שיבוא לקחת את זה "מהר"..

אז זהו שאין לחלק במקרה הזה, כי מדובר כאן באבידה לכל דבר, אינך יודע מי הוא שומר ומה כאן חנם, הלזה יקרא 'שומר חנם'? (לא מיניה ולא מקצתיה).

אבידה??? הוא לא איבד כלום!
אני שומר ואצלי יש את החפצים שלו..
וממלא אני שומר..
אלא שהשאלה היא האם אני שומר חינם או שמגיע לי שכר..

[שליטא]

אם הסגריות עמדו למכירה, הרי זה יורד לשדה חברו שלא ברשות, שנוטל את מה שההנהו.

אפשר שאינו דומה..
כי בשדה אין לבעל השדה מה להפסיד..
משא"כ כאן שמפסיד את שעות הטירכא שלו..
כלומר את הריוח שהיה אמור לקבל..
אולי..

ההשגה כלל לא ברורה. (בפרט בעניין 'הטירחא שלו').
(וד"א כותבים טירחא ולא טירכא)

הוא טרח לקנות ולהביא את הסגריות עד לקייב (שדה התעופה 3 שעות מאומן)
כלומר לכאו' זה נחשב להפסד מצד הטרחה שלו..
שהרי יש לטרחה הזו ערך ממוני..
משא"כ לגבי יורד לשדה חבירו..
שלבעלים יש רק ריוח בלי שום הפסד מצד ערך ממוני..

[מיימונד]

אז זהו שאין לחלק במקרה הזה, כי מדובר כאן באבידה לכל דבר, אינך יודע מי הוא שומר ומה כאן חנם, הלזה יקרא 'שומר חנם'? (לא מיניה ולא מקצתיה).

אבידה??? הוא לא איבד כלום!
אני שומר ואצלי יש את החפצים שלו..
וממלא אני שומר..
אלא שהשאלה היא האם אני שומר חינם או שמגיע לי שכר..[/quote]

האם אתה מדבר על מישהו שאתה מכיר שנתן לך את זה? (כי עד עכשיו הבנתי שמדובר בסתם אדם שאינך מכיר שהניח אצלך דבר ואמרת לו היכן אתה גר וכו' וישנו סיכוי שאיבד את כתובתך) אני בטוח שגם המשיב הנ"ל הבין כך. אבל אם מדובר במישהו שאתה מכיר וכנ"ל, באמת מדובר כאן בעניין של שומר חנם, וא"כ ממה נפשך אסור לך למכור ולהרויח וכו' עיין רמב"ם הלכות שאלה ופקדון פ"ז, אעתיק כאן רק את תחילת הלשון על השאר תסתכל בהמשך הפרק שם:
(א) המפקיד פירות אצל חבירו ה"ז לא יגע בהן ואע"פ שהן חוסרין ומתמעטין והולכין בד"א כשחסרו חסרון הראוי להן בכל שנה אבל אם חסרו יותר מכדי חסרונן מוכרן בב"ד מפני שהוא משיב אבידה לבעלים וכשהוא מוכרן ימכור לכהנים בדמי תרומה שמא עשו אותן הבעלים תרומה או תרומת מעשר על פירות אחרות.
(ח) המפקיד מעות אצל בעה"ב בין צרורין בין מותרין ה"ז לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו או נגנבו אינו חייב באחריותן והוא שיטמנם בקרקע כמו שביארנו:
עיין שם.

[שליטא]

אני לא מכיר אותו..
אבל לא הבנתי מה הקשר בין מכיר לבין לא מכיר לענין חיוב השמירה..

[מיימונד]

אני לא מכיר אותו..
אבל לא הבנתי מה הקשר בין מכיר לבין לא מכיר לענין חיוב השמירה..

ראה את הרמב"ם עצמו איך הוא משווה את הכל לאבידה (בפירוש). זה מדהים איך שאתה מתעלם מדבריו (יש לך עניין להתנצח ח"ו? או שאתה באמת רוצה להבין?).

[שליטא]

אני לא מכיר אותו..
אבל לא הבנתי מה הקשר בין מכיר לבין לא מכיר לענין חיוב השמירה..

ראה את הרמב"ם עצמו איך הוא משווה את הכל לאבידה (בפירוש). זה מדהים איך שאתה מתעלם מדבריו (יש לך עניין להתנצח ח"ו? או שאתה באמת רוצה להבין?).

אני שואל באמת ובתמים..

ולכאו' אין דמיון בין המקרים..
ברמב"ם מדובר בסתמא שהסכים הנפקד לעשות טובה למפקיד..
ולהיות שומר חינם על פקדונותיו מבלי להודיעו על זמן קצוב ועל הטירחה שבזה..
ומשום כך הוא צריך לשמור ולא לאבד את הפקדון..
אצלי הסכמתי בתנאי..
(כלומר אני מסתפק א- האם זה חשיב בכלל לתנאי..
ב-גם אם זה תנאי האם אפילו הכי השבח של המפקיד או גם של הנפקד..)

ואפשר אולי לדקדק יותר (אני חושש שאולי זה כבר דקדוקי עניות) בין מפקיד אצל חבירו - מקרה דרמב"ם..
לבין מפקיד ביד חבירו - מקרה דנן..
אצל פרושו בביתו ברשותו..
כך שהדרך היא בכך..
ביד עניינו מראש כדבר זמני משום שזו טרחא לסחוב את הפקדון לבית (מאומן לארץ ומהארץ לבית) וזה דומה יותר לעבודה..
אלא אם כן המפקיד עומד בזמנים שאז כל העבודה הזו מעיקרא היתה בחינם..
אבל אם אינו עומד בזמנים -צריך לשלם שכר טרחה לכאו'..

[גלילי]

אני לא מכיר אותו..
אבל לא הבנתי מה הקשר בין מכיר לבין לא מכיר לענין חיוב השמירה..

ראה את הרמב"ם עצמו איך הוא משווה את הכל לאבידה (בפירוש). זה מדהים איך שאתה מתעלם מדבריו (יש לך עניין להתנצח ח"ו? או שאתה באמת רוצה להבין?).

אני שואל באמת ובתמים..

ולכאו' אין דמיון בין המקרים..
ברמב"ם מדובר בסתמא שהסכים הנפקד לעשות טובה למפקיד..
ולהיות שומר חינם על פקדונותיו מבלי להודיעו על זמן קצוב ועל הטירחה שבזה..
ומשום כך הוא צריך לשמור ולא לאבד את הפקדון..
אצלי הסכמתי בתנאי..
(כלומר אני מסתפק א- האם זה חשיב בכלל לתנאי..
ב-גם אם זה תנאי האם אפילו הכי השבח של המפקיד או גם של הנפקד..)

ואפשר אולי לדקדק יותר (אני חושש שאולי זה כבר דקדוקי עניות) בין מפקיד אצל חבירו - מקרה דרמב"ם..
לבין מפקיד ביד חבירו - מקרה דנן..
אצל פרושו בביתו ברשותו..
כך שהדרך היא בכך..
ביד עניינו מראש כדבר זמני משום שזו טרחא לסחוב את הפקדון לבית (מאומן לארץ ומהארץ לבית) וזה דומה יותר לעבודה..
אלא אם כן המפקיד עומד בזמנים שאז כל העבודה הזו מעיקרא היתה בחינם..
אבל אם אינו עומד בזמנים -צריך לשלם שכר טרחה לכאו'..

שאלה זו עניינה למו"צ ודיין בחו"מ, ולא לכאן, אא"כ כוונתך לדיון ההלכתי שבעניין, ולא לפסוק דין.

[שמואל ברמה]

הייתי באומן ושם מישהו הביא לי להעביר לו סגריות..
בסדר אבל הוא אמר לי שהוא יבוא לקחת אותם..
וכבר עד עכשיו הוא לא בא!
לי אין את המספר שלו..
וכבר אמרתי לו שיבוא ביום פלוני לקחת..
שאלתי אותו כמה הוא מוכר קופסא- הוא אמר לי 15 ש"ח..
מאותו יום שאמרתי את זה לאנשים..
הם באו אלי וקנו ממני את הסגריות..
(נח לו בזה כי מטרתו למכור אותם)
השאלה האם הוא צריך לשלם לי אחוזים מהרווח..
כוון שאני "עבדתי אצלו"..
ואמרתי לו שיבוא לקחת!
או שלא...

תודה רבה לכל מי שעונה או מפנה אותי למקורות בענין..

לפני שאתה שואל שאלה זו שאל עצמך, האם מותר בכלל למכור סיגריות?

[שליטא]

הייתי באומן ושם מישהו הביא לי להעביר לו סגריות..
בסדר אבל הוא אמר לי שהוא יבוא לקחת אותם..
וכבר עד עכשיו הוא לא בא!
לי אין את המספר שלו..
וכבר אמרתי לו שיבוא ביום פלוני לקחת..
שאלתי אותו כמה הוא מוכר קופסא- הוא אמר לי 15 ש"ח..
מאותו יום שאמרתי את זה לאנשים..
הם באו אלי וקנו ממני את הסגריות..
(נח לו בזה כי מטרתו למכור אותם)
השאלה האם הוא צריך לשלם לי אחוזים מהרווח..
כוון שאני "עבדתי אצלו"..
ואמרתי לו שיבוא לקחת!
או שלא...

תודה רבה לכל מי שעונה או מפנה אותי למקורות בענין..

לפני שאתה שואל שאלה זו שאל עצמך, האם מותר בכלל למכור סיגריות?

ידעתי שמישהו יעלה את הנושא הזה..
אין זה בדם שלנו..
במקרה שלי מדובר באבא שלי..
שבמקום שהוא יקנה (והוא יקנה) כמעט פי שניים מהמחיר..
כאן הוא קונה ביותר זול..
ועוד שיש כאן כיבוד אב ואם..
(לאבי אין ראש חרדי כל כך..)
במיוחד שלא ברור האיסור..

ואם כן ברור אשמח לשמוע..

[מיימונד]

אני לא מכיר אותו..
אבל לא הבנתי מה הקשר בין מכיר לבין לא מכיר לענין חיוב השמירה..

ראה את הרמב"ם עצמו איך הוא משווה את הכל לאבידה (בפירוש). זה מדהים איך שאתה מתעלם מדבריו (יש לך עניין להתנצח ח"ו? או שאתה באמת רוצה להבין?).

אני שואל באמת ובתמים..

ולכאו' אין דמיון בין המקרים.. יש דמיון בין המקרים
ברמב"ם מדובר בסתמא שהסכים הנפקד לעשות טובה למפקיד..
ולהיות שומר חינם על פקדונותיו מבלי להודיעו על זמן קצוב ועל הטירחה שבזה..
ומשום כך הוא צריך לשמור ולא לאבד את הפקדון..
אצלי הסכמתי בתנאי..
(כלומר אני מסתפק א- האם זה חשיב בכלל לתנאי..
ב-גם אם זה תנאי האם אפילו הכי השבח של המפקיד או גם של הנפקד..) אז כבר ענו לך שזה לא חשיב בכלל לתנאי אא"כ סיכמת איתו בפירוש בפיך

ואפשר אולי לדקדק יותר (אני חושש שאולי זה כבר דקדוקי עניות) בין מפקיד אצל חבירו - מקרה דרמב"ם..
לבין מפקיד ביד חבירו - מקרה דנן.. אכן צדקת, מדובר בדקדוקי עניות ממעלה ראשונה
אצל פרושו בביתו ברשותו..
כך שהדרך היא בכך..
ביד עניינו מראש כדבר זמני משום שזו טרחא לסחוב את הפקדון לבית (מאומן לארץ ומהארץ לבית) וזה דומה יותר לעבודה.. אז זהו, שלא! זה לא דומה לעבודה בכלל, הוא נתן לך את הפיקדון בידיעה שאתה הולך לעשות לו את זה בחינם ולא תמורת תשלום או שום הנאה אחרת. במילים אחרות, אף אחד לא ביקש ממך שתתנדב להעביר לו את זה לארץ, אתה מרצונך ומטוב לבך בלבד הסכמת לכך, כעת אינך יכול להפוך לבעל אינטרס של ריוח.
אלא אם כן המפקיד עומד בזמנים שאז כל העבודה הזו מעיקרא היתה בחינם..
אבל אם אינו עומד בזמנים -צריך לשלם שכר טרחה לכאו'..

[color=#FF0000 הוא יהיה חייב לך שכר טירחה בתנאי שזה נאמר בפירוש בשעת ההפקדה, (בלאו הכי לא!) הרי כולם יודעים שאין בזה טורח להשאיר קופסא אחת קטנהאו שנים בבית החבר ואדעתא דהכי מתעכבים][/color]

[שליטא]

[color=#FF0000 הוא יהיה חייב לך שכר טירחה בתנאי שזה נאמר בפירוש בשעת ההפקדה, (בלאו הכי לא!) הרי כולם יודעים שאין בזה טורח להשאיר קופסא אחת קטנהאו שנים בבית החבר ואדעתא דהכי מתעכבים][/color]

במקרה שלי אמרתי לו בהתחלה שזה טרחה בשבילי מכל מיני סיבות אבל לא דברתי על תשלום...???

[מיימונד]

[color=#FF0000 הוא יהיה חייב לך שכר טירחה בתנאי שזה נאמר בפירוש בשעת ההפקדה, (בלאו הכי לא!) הרי כולם יודעים שאין בזה טורח להשאיר קופסא אחת קטנהאו שנים בבית החבר ואדעתא דהכי מתעכבים][/color]

במקרה שלי אמרתי לו בהתחלה שזה טרחה בשבילי מכל מיני סיבות אבל לא דברתי על תשלום...???

במקרה כזה הולכים לפי דעת רוב בני אדם.
ואין ספק שכאשר תלך לאדם ברחוב ותאמר לו: אדם נתן לי קופסה להעביר לארץ ואמרתי לו שזה יהיה טורח בשבילי אם הוא לא יבוא לקחת את זה תוך שבוע", רובם ככולם יאמרו לך שעדיין לא בדעתם שהם יצטרכו לשלם על זה, נכון שיש כאן טורח קטן בטרדות שנמצאין אצלך בראש, אך מ"מ מקובל לחשוב שטורח זה אינו חורג מגדר מעבירה על דרך ארץ, אבל מכאן ועד לגביית תשלום על כך- הדרך ארוכה ומפותלת.

אולם אם מדובר בחברה! שעוסקת בזה, ואחד משלוחי החברה אמר לו שהם מחזיקים את זה עד תאריך פלוני, ידוע הוא שחברות גובות תשלום אפילו עבור טירחות קטנות של שעה ושתיים, וזה כבר סיפור אחר שכמובן לא קשור לסיפור שלך.

[זקן ששכח]

יש עוד נקודה קטנה שלא הועלתה לדיון. עצם הפרסום שנתת לכך שבידיך סיגריות למכירה, היא ורק היא הסיבה לטרחתך. אם כן, מהיכי תיתי לחייב את הלה על טירחה שגרמת לעצמך במו ידיך? אינני פוסק על פי זה מאומה, אבל כדאי לחשוב גם על כך.

[שליטא]

יש עוד נקודה קטנה שלא הועלתה לדיון. עצם הפרסום שנתת לכך שבידיך סיגריות למכירה, היא ורק היא הסיבה לטרחתך. אם כן, מהיכי תיתי לחייב את הלה על טירחה שגרמת לעצמך במו ידיך? אינני פוסק על פי זה מאומה, אבל כדאי לחשוב גם על כך.

לגבי זקן ששכח- דע לך שמלכתחילה אמרתי לו שאבא שלי ירצה לקפוץ על המציאה הזו..
לכן תבוא לקחת את זה מהר..
ואכן אחרי כמה ימים אבא שלי גילה שיש לי סגריות..

מיימונד..
קשה במקרה שלי לומר רוב..
ב-הוא הבין שאבא שלי ירצה לקנות זאת בזול לכן הרוב כאן לא כל כך ברור.. לא?

[מיימונד]

יש עוד נקודה קטנה שלא הועלתה לדיון. עצם הפרסום שנתת לכך שבידיך סיגריות למכירה, היא ורק היא הסיבה לטרחתך. אם כן, מהיכי תיתי לחייב את הלה על טירחה שגרמת לעצמך במו ידיך? אינני פוסק על פי זה מאומה, אבל כדאי לחשוב גם על כך.

לגבי זקן ששכח- דע לך שמלכתחילה אמרתי לו שאבא שלי ירצה לקפוץ על המציאה הזו..
לכן תבוא לקחת את זה מהר..
ואכן אחרי כמה ימים אבא שלי גילה שיש לי סגריות..

מיימונד..
קשה במקרה שלי לומר רוב..ב-הוא הבין שאבא שלי ירצה לקנות זאת בזול לכן הרוב כאן לא כל כך ברור.. לא?

יתכן שקשה, אבל זה מה שנהוג לעשות... וזה בדיוק תפקיד הדיין להכריע בזה כפי ראות עיניו מה הרוב חושבים. אתה מוזמן לפנות לכל בית דין שתרצה, ותאמר לי מה אמרו לך).