יש לך ראיה על איזהו מקום בא"י שנהגו בו באיזה שהוא זמן שני ימים? זה ששקלו וטרו בענין לא קובע את מנהג, השאלה היא מה עשו בפועל.חובב_ספרים כתב:מנהג הישן היה דוקא כהרמב"ם.
כעת ראיתי באנצ"ת שציין לכפו"פ פרק נ"א שם כתב שבגת (היא רמלה) נהגו שני ימים-טובים (וקצת נראה שם בכפו"פ שהיו חילופי מנהגים בזה בין קהילות שונות בא"י בזמנו) ומ"מ כבר הברכ"י מעיד שהשתנה המנהג ונהגו יום אחד גם ברמלה, ואין לזה קשר עם היישוב החדשברזילי כתב:יש לך ראיה על איזהו מקום בא"י שנהגו בו באיזה שהוא זמן שני ימים? זה ששקלו וטרו בענין לא קובע את מנהג, השאלה היא מה עשו בפועל.חובב_ספרים כתב:מנהג הישן היה דוקא כהרמב"ם.
ברזילי כתב:כעת ראיתי באנצ"ת שציין לכפו"פ פרק נ"א שם כתב שבגת (היא רמלה) נהגו שני ימים-טובים (וקצת נראה שם בכפו"פ שהיו חילופי מנהגים בזה בין קהילות שונות בא"י בזמנו) ומ"מ כבר הברכ"י מעיד שהשתנה המנהג ונהגו יום אחד גם ברמלה, ואין לזה קשר עם היישוב החדשברזילי כתב:יש לך ראיה על איזהו מקום בא"י שנהגו בו באיזה שהוא זמן שני ימים? זה ששקלו וטרו בענין לא קובע את מנהג, השאלה היא מה עשו בפועל.חובב_ספרים כתב:מנהג הישן היה דוקא כהרמב"ם.
אב בבינה כתב:וגם בשו"ת שאלת יעבץ סי' קס"ח החמיר מאוד, ובאמת המעיין שם יראה שנוטה שבכל א"י ישמור שני ימים טובים כיון שהטעם שעל בני חו"ל לנהוג שני ימים אע"פ דבקיעי בקביעתא דירחא הוא מחשש שמד כמבואר בביצה ד:, וא"כ מאי שנא א"י לחו"ל.
אב בבינה כתב:ויש להוסיף שדעת הריא"ז ה: בדפי הריף נמי משמע דלא כהרמב"ם שכתב "וכבר בא"י היו נוהגין מעולם יום אחד וכן בכל עיירות הסמוכות להן שהיו מגיעין לשם שלוחי בי"ד", ומשמע שרק בחו"ל ממש תלוי בשלוחין ולא א"י.
וכן בספר החינוך מצוה ש"א כ' "אבל הקרובים וכ"ש הדרים בארץ ממש אין ראוי שיעשו כי אם יום אחד" וכנ"ל.
ועי' באוצר הגאונים לביצה ד: שג"כ כתב שבארץ עושים יום אחד ובחו"ל שני ימים..
ובכל מקום בש"ס הלשון הוא יוט"ש של גליות, ונמי יש לדייק קצת שתלוי בא"י.
אב בבינה כתב:אם מישהו מענין כתבתי מאמר ארוך לדון על דברי החכם צבי שס"ל שיוט"ש תלוי במקום לבד ובן א"י שנמצא בחו"ל חייב לעשות שני ימים ובן חו"ל בא"י אפי' דעתו לחזור חייב לעשות יום אחד, ואף שלהלכה רוב הפוס' נוקטים דלא כזה, יש שצירפו את דבריו בכל ספק וספק, וכתבתי כאן לדון ע"ז מאחר שלענ"ד כל הראשונים מבוארים להיפוך. עדיין לא נשלם המאמר ואשמח לשמוע מחברי הפורום הערות.
י"ל ע"פ מש"כ הרמב"ם בספר המצות (עשה קנ"ג) אילו איפשר דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל כו'. וממילא אין לחוש שישתכח תורה בא"י עד שלא יהיו בקיאים בחשבון משא"כ בחו"ל. ודומני שמצאתי שקדמוני בזה.
אב בבינה כתב:הנה הפשט הפשוט בדברי הרמב"ם לא הבנתי, דמה ענין הברית שלא יכלה האומה לישוב א"י. והא נ"ב שנה היו בין חורבן בית ראשון לשני שלא היה ישראל בא"י. ועוד מעשה שהיה וקידשו החודש בחו"ל, וכן הלכה בתנאי שלא הניח כמותו בא"י, א"כ שייך שישכח העיבור מבני א"י ולא מבני חו"ל, וצ"ע.
אב בבינה כתב:ועוד אם היה איזה שייכות לא"י ג"כ לדעת הרמב"ם לא מובן, דהלא שיטתו הוא שאין יוט"ש תלוי כלל בא"י אלא בשלוחין לבד, כלומר אילו יש סברא לחלק בין א"י לחו"ל בנוגי שמד, לא יהא שייך אלא לדעת הריטב" אשס"ל שזה תלוי בגבולות א"י, כי לדעת הרמב"ם אינו תלוי אלא בשלוחין.
וכי אמרינן התם דידעינן בקביעא דירחא היינו אחר שעמד הלל הנשיא האחרון בנו של רבי יהודה הנשיא בן בנו של רבינו הקדוש ותקן לנו חשבון שבידינו היום כי כשראה שהסמיכה מתמעטת ומתבטלת מישראל עמד הוא ובית דינו ויסד זה החשבון המסור בידינו וקדש כל החדשים ועבר כל השנים על פי החשבון הזה וברם זכור אותו האיש לטוב שאלמלא הוא בטלו
המועדות ור"ח מישראל שהרי גזירת הכתוב שאין לנו מועדות ולא חדשים אלא א"כ קדשו אותם ב"ר מומחין וסמוכין
חובב_ספרים כתב:מנהג הישן דוקא כהרמב"ם. אפשר לראות בפוסקים ותשובות של פעם שדנו על כמה ערים אם הגיעו שם שלוחים או לא וכנראה לא נקטו כדעת הריטב"א. כשהתפתח יישוב החדש לפני קצת יותר ממאה שנים נהגו כהריטב"א מאיזה טעם והיום זה נתקבל.
אב בבינה כתב:ובדעת הגר"ז, הדברים מפורשים במהדו"ב או"ח סי' א סעי' ח' בזה"ל: "וזמן חצות לילה הוא שוה בקיץ ובחורף לעולם י''ב שעות אחר חצי היום שהוא אמצע הלילה ממש והיא עת רצון למעלה בכל זמן ובכל מקום ואף שהימים והלילות משתנים לפי האקלימים וריחוק המדינות זו מזו ממזרח למערב אין בכך כלום וכמו זמן קריאת שמע ותפילה וזמן כניסת שבת ויו''ט שהוא ג''כ בכל מדינה ומדינה לפי זמן הימים והלילות שלה (כי עת רצון שלמעלה ויחודים עליונים שבקריאת שמע ותפילה וקדושת שבת ויום טוב הוא למעלה מגדר המקום והזמן רק שמאיר למטה לכל מקום ומקום בזמנו הראוי לו וזהו ג''כ הטעם ששורה קדושה עליונה בחוץ לארץ ביום טוב שני של גליות ולכן גם בני ארץ ישראל הבאים לחוץ לארץ חייבים בקדושת היום אף שדעתם לחזור כמו שנתבאר בהלכות יו''ט): "
חיס כתב:בס"ד
ראה בדברי ה"חתם סופר "(ביצה דף ד ע"ב, ובשו"ת או"ח סוף סימן קמה) דעלתיד יציינו יו"ט שני
וראה בספר "מכתב סופר" חלק שני עמוד י' שדן בדברי אביו הנ"ל
אכן, הוא בהשגות על בעה"מ פסחים נא "שאין בכל הגולה ולא בא"י מי שלא ינהוג שני ימים טובים של גליות" (והוא לא מדבר רק על מקומות חדשים בא"י, אלא באופן גורף).איש_יהודי כתב:האם מישהו יודע מקור הראב"ד שהבאתי לעיל (כמדומני שהוא בכתוב שם)?
איש_יהודי כתב:מעניין שבשו"ע אין כלל התייחסות לנושא ולכאורה מוכח שסובר כהריטב"א.
ברזילי כתב:יש מי שהציע לגרוס בדברי הראב"ד "אלא בא"י" במקום "ולא בא"י", וכמדומה שאין הלשון מתישבת בכך, ויש מי שהציע לפתוח בא"י="בני ארץ ישראל" היינו אותם שיצאו לחו"ל, וזה מתאים לדברי בעה"מ שעליהם הוא משיג.
איש_יהודי כתב:מכיון שאין עיתותי בידי לא יכולתי לעיין בכל החידושים הנפלאים לעיל אך זכורני בבירור שראיתי שיטה דומה אשר אם קהילה עלתה מחו"ל לא"י תמשיך לנהוג במנהגה לשמור ב' ימים יו"ט.
אך צ"ע על החידושים האלו שכן ידועה דעת הרמב"ם שאין מברכים על מנהג והיאך מקדשין ביו"ט שני?
ידוע ממרן הגרי"ז שחשש שמא גם לא בכל סביבות ירושלים הגיעו שלוחים וע"כ חשש ליו"ט שני לדעת הרמב"ם (לא כהריטב"א בר"ה) גם בביתו ברחוב פרס בשכונות החדשות סביב לירושלים.
וידוע שהחזו"א נהג לעצמו כך לחומרא, אבל פ"א נסע ברכב למצוות סנדקאות מחוץ לתחום ביוט"ש של סוכות תש"י (לקיבוץ חפץ חיים, לברית המילה של הרב אריה ב"ר סנדר ז'ק בן קרובתו. וע"ס זה נסע הגר"ח קניבסקי לבית חמיו הגרי"ש אלישיב מיד במוצאי חג הסוכות להקביל פניו ברגל, שלא להשתהות מאחר שזו מצווה).
ומ"מ נהגו העולם כהריטב"א. ואולי משום שרוב מוחלט של המקומות אינם חדשים או סמוכים ממש לישנים (אבל הגרי"ז שחשש אף בביתו הסמוך לעיר העתיקה כנראה ס"ל דדוקא הגיעו ממש לאותו מקום עצמו. וצ"ע)
אב בבינה כתב:אם מישהו מענין כתבתי מאמר ארוך לדון על דברי החכם צבי שס"ל שיוט"ש תלוי במקום לבד ובן א"י שנמצא בחו"ל חייב לעשות שני ימים ובן חו"ל בא"י אפי' דעתו לחזור חייב לעשות יום אחד, ואף שלהלכה רוב הפוס' נוקטים דלא כזה, יש שצירפו את דבריו בכל ספק וספק, וכתבתי כאן לדון ע"ז מאחר שלענ"ד כל הראשונים מבוארים להיפוך. עדיין לא נשלם המאמר ואשמח לשמוע מחברי הפורום הערות.
עזריאל ברגר כתב:אב בבינה כתב:אם מישהו מענין כתבתי מאמר ארוך לדון על דברי החכם צבי שס"ל שיוט"ש תלוי במקום לבד ובן א"י שנמצא בחו"ל חייב לעשות שני ימים ובן חו"ל בא"י אפי' דעתו לחזור חייב לעשות יום אחד, ואף שלהלכה רוב הפוס' נוקטים דלא כזה, יש שצירפו את דבריו בכל ספק וספק, וכתבתי כאן לדון ע"ז מאחר שלענ"ד כל הראשונים מבוארים להיפוך. עדיין לא נשלם המאמר ואשמח לשמוע מחברי הפורום הערות.
מאמר יפה,
הבעיה היא רק שאתה מבטל את דברי הגדולים ממך כאילו הם לא ידעו ללמוד פשט בדברי הראשונים.
והלא הם, לפחות: החכ"צ, ובעל-התניא בסימן תצ"ו (מהדו"ק!) סעיף י"א שכתב בדעה א' כהחכ"צ וציין "ראב"ן".
קו ירוק כתב:רשום אצלי:...וידוע שהחזו"א נהג לעצמו כך לחומרא, אבל פ"א נסע ברכב למצוות סנדקאות מחוץ לתחום ביוט"ש של סוכות תש"י לקיבוץ חפץ חיים, לברית המילה של הרב אריה ב"ר סנדר ז'ק בן קרובתו...
עושה חדשות כתב:קו ירוק כתב:רשום אצלי:...וידוע שהחזו"א נהג לעצמו כך לחומרא, אבל פ"א נסע ברכב למצוות סנדקאות מחוץ לתחום ביוט"ש של סוכות תש"י לקיבוץ חפץ חיים, לברית המילה של הרב אריה ב"ר סנדר ז'ק בן קרובתו...
ושמעתי מן היודעים שהיתה שם הטעייה, ולא ידע מעיקרא דאיירי בריחוק י"ב מיל.
עזריאל ברגר כתב:האם היו שם יב מיל של רה"ר גמורה?!
עושה חדשות כתב:עזריאל ברגר כתב:האם היו שם יב מיל של רה"ר גמורה?!
מהיכ"ת להקל בזה כהרמב"ם? [ראה ביאוה"ל סי' תד].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 198 אורחים