לימוד לעילוי נשמת חילוני וכד'

[תרח]

יש עם זה בעיה?

שמעתי משהו שאחד הפוסקים אומר שלימוד לעילוי נשמת רשע (ויש לדון בזה על תינוק שנשבה) אין בזה תועלת

אלא א"כ ברא כרעא דאבוה...



מידע מורחב למישהו?

[תרח]

.

[ישועה בקרוב]

שטויות.

מדוע כל אמירה מוזרה שאין לה טיפת שחר מצריכה פתיחת אשכול?!

[תרח]

זהו שיש לה טיפת שחר וחצי

[רחמים]

וז''ל הבית יוסף (אורח חיים סימן תרכא):

כתב המרדכי (שם) מה שהורגלו לידור צדקה ביום הכפורים עבור המתים יש להביא ראיה מספרי (שופטים פסקא רי) דתניא בפרשת עגלה ערופה (דברים כא ח) כפר לעמך ישראל אלו החיים אשר פדית אלו המתים מלמד שהמתים צריכין כפרה:

עוד הביא הב''י מהרוקח וז''ל הרוקח (הלכות יום הכיפורים סימן ריז):

ומה שפוסקין צדקה עבור המתים ביום הכפורים ולא ביום טוב יש להם אסמכתא שכתוב בסוף פרש' ואתה תצוה הכפורים אחת בשנה יכפר וסמיך ליה ונתנו איש כופר נפשו ליי' בזמן שיתן לכפר' הנפש. ומה מועיל למת שהחי נותן צדקה בעבורו אלא השם בוחן לבות החיים והמתים אם אותו המת בחיים היה נותן צדקה ואם היה עני אותו המת אך לבו בטוב והיה נותן אם היה לו אז תועיל לו קצת כי החי יכול לבקש להקל דין המת כדוד על אבישלום וכר' יוחנן על אחר לכשאמות אפסוק עשן מקברו אבל אם נתן בעבור רשע אין מועיל. ונותנין לכבוד המתים שהצדיקים מליצים על צאצאיהם.

וז''ל המשנה ברורה (סימן תרכא סעיף ו):

כשנודרין בעבורן דאמרינן אלו היה חי היה נותן ג"כ צדקה [ואפילו אם היה עני היה טהור לב ורוצה ליתן] אבל בעבור רשע אינו מועיל [מ"א וש"פ] ואם התודה קודם מותו י"ל דיש לו כפרה וכצדיק חשוב [פמ"ג] ומסתברא דאם הבן נותן בעד אביו בכל גווני מועיל להקל דינו דברא מזכה אבא:

שו"ת שבט הלוי חלק ב סימן קכה

ט"ז ס"ק ה', ומהני לנשמותיהם. אבל אם נותן בעבור רשע אינו מועיל, עיין בס' ראשון לציון לבעל אוהחה"ק שכתב דוקא שהי' רשע לאותו דבר ר"ל לנתינת צדקה אבל רשע לשאר דברים י"ל דמועיל ומייתי עובדא בענין רוח שנכנס לבתולה וגילה שיועיל לזכות נשמתו אם יתנו שמן למאור לבית הכנסת יע"ש.

ספר חסידים (מרגליות) סימן תשצ

אם יש נכרי שעשה טובות ליהודים יכולים לבקש להקב"ה שיקל בדינו וכן יכולים לבקש על מומר שעשה טובה ליהודים וכן אמר ר' יוחנן על חרבונא זכור לטוב לפי שדבר על המן. אבל נכרי רע וכן מומר רע אין לבקש עליו ויצחק אמר על עשו יוחן רשע (ישעי' כ"ו י') והשיב לו בל למד צדק (שם). ודוד שבקש על אבשלום להצילו מדינה של גיהנם כי גרמה של דוד היה אם לא חטא בדבר אוריה לא היה אבשלום חוטא. וגר המבקש על אביו ועל אמו לא יועיל להקל מדינם. ואם אביו ואמו של צדיק החטיאו את הרבים אפי' לבן אין לבקש להיטיב לנשמתן דכתיב (משלי י' ז') ושם רשעים ירקב.

[תרח]

תודה רבה

השאלות שנותרו: מה דין חילוני [לפי הצד שנחשב תינוק שנשבה]
האם חתן נחשב כמו בן שאפילו לרשע מועיל

[רחמים]

שאלת החילוני נפטרת מדיברי שבט הלוי הנ"ל
והחתן, לא מצינו שנחשב כבן, אם יש להסתפק זה לגבי בני בנים שהרי הם כבנים

[יאיר]

יש עם זה בעיה?

שמעתי משהו שאחד הפוסקים אומר שלימוד לעילוי נשמת רשע (ויש לדון בזה על תינוק שנשבה) אין בזה תועלת

אלא א"כ ברא כרעא דאבוה...



מידע מורחב למישהו?

לכאורה מוכח מהמעשה דר"ע שלימד בן אותו רשע שנידון בגיהנם, לומר קדיש והכניסו לבסוף לגן עדן, שמועיל.

[זילברשלג]

מה המקור לכך שלימוד תורה של פלוני לע"נ פלוני הוא מועיל? (חוץ מברא מזכה אבא)

בסיפור עם ר"ע שלימד את בן הנפטר תורה, למה לא למד בעצמו לע"נ הנפטר? מדוע הנפטר אמר שתקנתו היחידה היא בנו?

"אמר לו רבי עקיבא מה זה ומה מעשיך? אמר לו אותו האיש [על עצמו] מת [אני] הוא, ובכל יום ויום שולחים אותי [את נשמתי] לחטוב עצים, ושורפים אותי בהם. ואמר לו בני מה היתה מלאכתך בעולם שבאת ממנו, אמר לו גובה המכס הייתי והייתי מראשי העם ונושא פנים לעשירים והורג עניים. אמר לו האם שמעת מן הממונים עליך אם יש לך תקנה אמר לו בבקשה ממך אל תעכבני שמא ירגזו עלי בעלי פורענות, שאותו האיש [התכוון על עצמו] אין לו תקנה. אלא שמעתי מהם דבר שאינו יכול להיות, שאלמלא היה לו לזה העני בן, שהוא עומד בקהל ואומר ברכו את ד' המבורך, ועונים אחריו "ברוך ד' המבורך לעולם ועד או אומר יתגדל, ועונים אחריו "יהא שמיה רבה מברך". מיד מתירים אותו האיש מן הפורענות."

[אוצר החכמה]

הזכירו כאן בשם הגרח"ק שהיינו דווקא אם מרבה בלימודו, ולפי זה הוא סברא פשוטה שמאחר שהוא סיבה לריבוי הוו"ל זכות. בבן כל מה שלומד הוא מחמת אביו.

[זילברשלג]

גם זה לא מובן, אם לא מרבה בלימודו מדוע שלא יהיה לעילוי נשמת?

[אוצר החכמה]

למה לא מובן? מובן מאד.
אתה לא יכול לחלק את שכר המצוות למי שאתה רוצה. הקב"ה נותן שכר למי שעושה מצוות. אבל אם נעשית מצווה בגלל מישהו זה סיבה שיהיה לו שכר.

אני רק לא מבין אותך. קודם שאלת מדוע שזה כן יועיל ועכשיו אתה שואל מדוע שלא יועיל?

[זילברשלג]

שאלתי מה המקור לזה. ובעצם זאת לא שאלה שלי, אלא שאלה שמישהו שאל אותי ורציתי לדעת אם באמת אין מקור בחז"ל לענין זה. אני מכיר מקור מהח"ח שהוא לא פחות חשוב מחז"ל, שהוא ממליץ לרכוש ספרים לבית המדרש, והלימוד בהם יהיה לע"נ.

מה שאיני מבין בדברי הגר"ח זה מדוע אי אפשר להקדיש מצווה לע"נ או לרפואת, מצינו הרבה סיפורים אצל גדולי ישראל שהקדישו מצווה או לימוד והועיל מיד. בכל רגע נתון יש לי בחירה אם ללמוד או לא ללמוד, ואני כעת בוחר ללמוד ומקדיש זאת לע"נ, מדוע שלא יועיל.

[אוצר החכמה]

אתה שואל על הגר"ח מסברא או מראיה מגדולי ישראל? מסברא הוא צודק מי אמר שאתה בעל הבית לעשות כרצונך במצוותיך ומה שכתבת שאתה יכול לא ללמוד הלא כלפי שמיא גליא כי גם בלאו הכי היית לומד.

אתה צודק שיש סיפורים כמו שציינת. מסתמא הוא יבאר שבכולם מיירי שהוסיפו משהו בלימודם ואת זה החשיבו.

כמדומני שיש סיפור על הט"ז שאמר התורה שלמדנו מקודם תהא לרפואת פלוני, ושם כבר אי אפשר לומר כמו שכתבתי.

[זילברשלג]

אם איני בעל הבית ואני מחוייב תמיד ללמוד תורה, ממילא גם מה שהוספתי אי אפשר לומר שיהיה לעילוי נשמת פלוני.

איך שיהיה, צריך להבין את מנהג כלל ישראל לומר לע"נ לפני כל מצווה או לימוד כאשר אין לזה מקור בחז"ל כלל, ורק מצינו שברא מזכה אבא (ואדרבה ממעשה דר"ע משמע שמישהו אחר לא יכול לזכות את אותו הנפטר).

[אוצר החכמה]

אם איני בעל הבית ואני מחוייב תמיד ללמוד תורה, ממילא גם מה שהוספתי אי אפשר לומר שיהיה לעילוי נשמת פלוני.

את זה אני לא מבין. אתה מציג את זה כמשהו טכני ואני אומר שזה תלוי במציאות האמיתית. אם למעשה את היית הולך לכולל בשעה מסויימת ועכשיו בשביל לגמור את המשניות שקיבלת ללמוד לעלוי נשמת פלוני אתה משתדל להגיע 10 דקות קודם, אז גם אם היית מחוייב בזה בלאו הכי (לא ניכנס לשאלה אם אכן זה כך) למעשה בגללו אתה לומד יותר.
אפשר לשאול מה יהיה אם אתה לומד עכשיו משניות על פלוני אבל מפחית מלימוד המסכת הקבועה שלך ויש לצדד בזה כל מיני צדדים. אולי מישהו יבא ויציין כאן לדברי הגרח"ק (כמדומני שגם בפורום זה הובא) ונוכל לדעת יותר.

[אוצר החכמה]

בשבילי זה חדש שיש מנהג כלל ישראל לומר לפני כל מצווה או לימוד לע"נ פלוני. הדבר היחיד שאני מכיר הוא שמחלקים לימוד בדרך כלל משניות.

[זילברשלג]

מאוד מצוי שמגיע מישהו ומבקש ממך "תאמר שהלימוד לעילוי נשמת פלוני", או "לרפואת פלוני".

זה מנהג כלל ישראל.

[משהמ]

אתה שואל על הגר"ח מסברא או מראיה מגדולי ישראל? מסברא הוא צודק מי אמר שאתה בעל הבית לעשות כרצונך במצוותיך ומה שכתבת שאתה יכול לא ללמוד הלא כלפי שמיא גליא כי גם בלאו הכי היית לומד.

אתה צודק שיש סיפורים כמו שציינת. מסתמא הוא יבאר שבכולם מיירי שהוסיפו משהו בלימודם ואת זה החשיבו.

כמדומני שיש סיפור על הט"ז שאמר התורה שלמדנו מקודם תהא לרפואת פלוני, ושם כבר אי אפשר לומר כמו שכתבתי.

בדברי סופרים (יברוב) הביא ראיות נגד הגרח"ק