פורום אוצר החכמה

אודה למי שיפנה אותי לחומרים העוסקים בעניני הנחת אבן הפינה, ובעיקר לספר המרכז את הנושא.

למיטב זכרוני יש על כך תפילה מיוחדת וסדר תיקון, שחיבר בעל קונטרס היחיאלי

האם יש מקור למעלת הנחת אבן הפינה, והאם סעודה שעושין אח"כ חשיב סעודת מצוה?

https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7 ... 7%A0%D7%94

זכור לי ששמעתי מהרב יוסף העכט שליט"א (רב העיר אילת) שהרבי מליובאוויטש אמר פעם שכדאי שהנחת אבן הפינה תתבצע ע"י תשב"ר שלא טעמו טעם חטא. כנראה זה לא היה בקשר להנחת אבן הפינה להרחבת 770 המוזכרת בקישור הנ"ל.

שאלתי את אחד מבניו וקיבלתי הפניה לאגרות קודש כרך יט, אגרת ז'ריח - https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7218.htm:

במ"ש אודות אופן הנחת אבן הפנה, הנה ציון הנחת היסוד - התחלת הבנין, יש לו יסוד בכ"מ בתורתנו תורת חיים, ולא עוד אלא שגם בהלל ובהודות להוי' כי טוב כי לעולם חסדו על ישראל. ובלשון הזהר (ח"ג נ, א): כד שארי למבני בעי לאדכרא בפומי דהא לפולחנא דקוב"ה הוא בני כו' וכדין סייעתא דשמיא שרי' עלי' וקוב"ה זמין עלי' קדושתא וקארי עלי' שלום.

ע"פ מרז"ל והלכת בדרכיו מה הוא כו' וקוב"ה הרי אסתכל באורייתא וברא עלמא, שהתחלתו באבן שתי' שממנו הושתת וכו' - מובן וגם פשוט אשר קודם להנחת האבן ישמיעו דברי תורה, וע"פ האמור - ד"ת המדברים בעניני בית ושכון, אשר חלק חשוב מהם בדרושי חב"ד עה"כ מזמור שיר חנוכת הבית.

פעולת ההנחה - ע"פ מרז"ל, שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תשב"ר הבל שאין בו חטא - מהנכון שתעשה ע"י תשב"ר (ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ס"ג).

כן ע"פ הכתוב כה אמר ה' אלקים הנני יסד בציון אבן אבן בוחן פנת יקרת מוסד מוסד - נכון שאבן הפנה תהי' בדוקא אבן אשר בידי שמים (אף שאחרי זה אפשר להוסיף עלי' גם מלט וכו' ענינים שבידי אדם). והרי מתאים זה גם להענין ברוחניות - שהתחלת ויסוד כל בנין ודבר הוא נתינת כח מלמעלה ואתדל"ע.

ועוד להעיר, אשר הגיעתני שמועה שישנם כאלה שבעת הנחת אבן פנה, כותבים הענין במגילה ויש מהדרין שיהי' כתוב בכתב אשורי וכו', ומניחים המגילה על או מתחת לאבן הפנה - והנה נוסף על תשובת הרמב"ם הידועה בהנוגע לקדושת כתב אשורי וכו', הרי, איך שלא תהי' הכתיבה - יש להמנע ביותר ובפרט בדורנו זה מלהנהיג מנהגים חדשים - עד שימצא להם יסוד מוסד בתורתנו תורת חיים. ובסגנון חז"ל: כל המוסיף בזה - גורע בחביבות וחשיבות מנהגי ישראל המקובלים, אשר תורה הם.

ההוראות הנלקחות משם למעשה הן לכאורה:
א. להשמיע דברי תורה לפני הנחת האבן. רצוי ד"ת שקשורים לענין הבניה.
ב. ראוי להניח את האבן ע"י תשב"ר.
ג. רצוי שהאבן הראשונה תהיה אבן שבידי שמים (ולא לבנה הנעשית בידי אדם).
ד. לא מומלץ לכתוב מגילה, ובוודאי שלא בכתב אשורי (ראוי לציין שפעמים רבות הרבי שלל את השימוש בכתב אשורי מלבד לענינים בהם יש בכך חובה - ע"פ תשובת הרמב"ם הנזכרת שם).


עדכנתי את הנאמר כאן לתוך הערך בחבדפדיה

מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א (חשוקי חמד יומא נד, ב עמ' שסט) הביא מש"כ בשו"ת דבר יהושע (ח"ג סי' סה) שהביא מקור להנחת אבן הפינה מהרד"ק (שמואל א, יד לה) דכתיב 'ויבן שאול מזבח לה' אותו החל לבנות מזבח להשם', וכתב שם הרד"ק 'שאול בעצמו נתן אבן הראשונה, ואח"כ בנו הבונים את המזבח עד כלותו'. ומזה שהפסוק בא להשמיענו - יש ללמוד מכך לדורות דבכל בנין של מצוה יש ענין להנחת אבן הפינה שגדול הציבור יתן אבן הראשונה, שעי"ז חשיב שכל הבנין נבנה על ידו, שהרי הוא אומר 'ויבן שאול' אע"פ שהוא רק החל לבנותו.

[וע"ש בחשוקי חמד שדן עפי"ז אולי מותר לצאת לחו"ל בשביל זה, וכתב ששאל לגיסו מרן הגרח"ק זצ"ל ואמר ששם מניח האבן הראשונה וע"ז בנו את כל המזבח וזה היסוד של המזבח, ובזה"ז האבן הזו לא משתמשים בה ליסוד - וזה רק הזדמנות לעשות כספים לקרן הבנין].

וע"ע בס' מעשה איש (ח"ד עמ' מג) שכשהזמינו את מרנא החזו"א זצ"ל להנחת אבן הפינה בת"ת סאטמער, אמר באידיש 'אני לא אוחז מהטקס של הנחת אבן הפינה', ובמקום זה תרם כסף לת"ת. ובס' כל משאלותיך (עמ' תקצו) נשאל מרן הגר"ח זצ"ל אם לעשות הנחת אבן הפינה לביהכ"נ, והשיב 'לא מצינו דבר זה'. ושאלו שהגרמ"ד סולובייצ'יק זצ"ל סיפר שבישיבת וואלז'ין כבר עשו הנחת אבן הפינה, והשיבו 'זה לא דין, רק שהעולם עושה'. ושוב שאלוהו שמעוניינים לעשות, השאלה איך לעשות, והשיב 'אין בזה הלכות, לא מוזכר דבר כזה כלל, איך שרוצים שיעשו'.

וע"ע בקונ' 'עזרת אליעזר' עה"ת (פ' שופטים) שאל למרן הגר"ח זצ"ל מה הענין בהנחת אבן הפינה שעושים בחלק מהמקומות, שבונים בנין חדש בישיבה, והשיבו 'התחלה'. ושוב שאל מה הענין שיש נוהגים לכתוב מגילת יסוד וחותמים ע"ז וכו', והשיבו 'לא שמענו מנהג זה'. וכן שאל כשבונים ביהכ"נ חדש נוהגים לחפור בור ולהזמין רבנים וכו', מה המקור למנהג זה, והשיבו 'אבן הפינה'. וכנראה כוונתו לקרא דאיוב (לח, ו) 'או מי ירה אבן פינתה'. וכן שאל האם מותר לעשות כן בחול המועד, והשיבו 'זה לא הזמן ולא מתאים לעשות בחוה"מ'.