אמירת וידוי ביום שאין אומרים תחנון

[גאולה בקרוב]

מנהג ספרד להתוודות בכל יום ותפילה שאומרים תחנון [נפילת אפים]
ויל"ע האם בהכרח שאם אין אומרים תחנון גם אין אומרים וידוי?

[מה שנכון נכון]

ראה בשד"ח.

[מחצד חקלא]

רבינו שמעון בן צמח (הרשב"ץ) כותב שהם נהגו לומר וידוי בניסן ותשרי, ראה בשו"ת תשב"ץ חלק ב' סי' רמ"ח שכותב: "אין מתחננין ונופלים על פניהם בכל חדש ניסן, ולא בתשרי ממחרת יום הכפורים עד סוף החדש, אבל י"ג מידות והוידוי קורין, זולתי תוך הרגל שאין קורין אותן, וכן ביום ...".
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=212

וכן העתיק את דבריו בסוף שו"ת בית יהודה (עייאש) ח"א, דיני ומנהגי ק"ק ארגיל (אלג'יר) דף ק"ז ע"א, מנהגי ר"ה ויו"כ, סעיף ב'.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 213&hilite

וכן היה מנהג אלג'יר הישן, (עד שנת תקי"ט שהתחילו לשנות את המנהג), ראה קובץ "מקבציאל" (הוצאת ישיבת חברת אהבת שלום ירושלים) כרך ל"ט סיון תשע"ג עמ' מ"א, ועמ' מ"ו-מ"ז הערה 32.

[לייטנר]

כך גם היה מנהג ג'רבה (כולל אמירת מילים מסוימות בט"ו בשבט ע"י החזן בלבד), בשונה ממנהגי צפון אפריקה.

[גאולה בקרוב]

תודה למשיבים הנכבדים על המקורות המדוייקים לענין!
למעשה מי שירצה להתוודות מסתבר שלא אסור, אבל עשה זאתבלחש, מצד מילתא דתמיהא.

[וונדרבר]

רבינו שמעון בן צמח (הרשב"ץ) כותב שהם נהגו לומר וידוי בניסן ותשרי, ראה בשו"ת תשב"ץ חלק ב' סי' רמ"ח ...
וכן היה מנהג אלג'יר הישן...

למעשה, [מחוץ לאלג'יר], סוגיא דעלמא בכל תפוצות ישראל שהמנהג דלא כרבינו הרשב"ץ, ובימים שאין אומרים תחנון, לא אומרים בתפילה וידוי וי"ג מידות. [ולשאלה האם מותר למישהו לומר וידוי, ע"ז מדבר השדי חמד וכו']. רק מעניין האם הפוסקים כותבים את הנקודה הזו שלא אומרים וידוי, או שזה כ"כ פשוט שלא צריכים להזכיר את זה.
[אם אומרים מזמור יענך ה' ביום צרה בימים שאין אומרים תחנון, זה מחלוקת].