וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל

[תרח]

שאומרים במסגרת ה"קרבנות", הכוונה לחכמים ונבונים של ענייני עוה"ז,

או גם לחכמים ונבונים בתורה?

[בברכה המשולשת]

אבל אנחנו עמך בני בריתך

[תרח]

בני בריתך, זכות אבות, אבל החכמה והתבונה של עצמנו לאו כלום.
אולי.

[מה שנכון נכון]

ספר אבודרהם סדר תפלת יום הכפורים

וחכמים כבלי מדע על שם (ישעיה מד, כה) משיב חכמים אחור וכתיב (ירמיה ט, כב) אל יתהלל חכם בחכמתו. ונבונים כבלי השכל על שם (ישעיה ה, כא) הוי חכמים בעיניהם ונגד פנים נבונים.

[תרח]

שזה אומר ביחס לשאלה הפותחת שהמדובר לעניין כל סוגי החכמים?

[מה שנכון נכון]

המדובר בפסוקים הנ"ל הוא בחכמים בעניני עוה"ז. [אין קושיא מגיטין נו:].
וכן משמע בפשוטו מההמשך כי כל/רוב מעשינו תוהו.

[כולל יונגערמאן]

אדרבה, קאי גם על חכמים באמת שרוב מעשיהם תוהו תוהו, (למעוטי מתי מספר בכל דור שמתעלים על זה). ומותר "אדם" (היינו ישראל), וראיה מכרחת מ"לבד הנשמה הטהורה" דקאי על ישראל.

מי שהביא ראיה מאבל אנחנו עמך, שגה בזה דהלא זה קאי על מה שאומרים לפני זה וכל הגוים כאין נגדך .

[בברכה המשולשת]

ודאי שלא, שהרי אנחנו לא אומרים "כל הגויים כאין נגדך" ובכ"ז אוצרים "אבל אנחנו עמך" מיד אחרי וחכמים וכו'

[סכינא חריפא]

ספר אבודרהם סדר תפלת יום הכפורים

וחכמים כבלי מדע על שם (ישעיה מד, כה) משיב חכמים אחור וכתיב (ירמיה ט, כב) אל יתהלל חכם בחכמתו. ונבונים כבלי השכל על שם (ישעיה ה, כא) הוי חכמים בעיניהם ונגד פנים נבונים.

שזה אומר ביחס לשאלה הפותחת שהמדובר לעניין כל סוגי החכמים?

כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי [ירמיה ט' כג]
הן יראת ה' היא חכמה [איוב כח' כח]

[כולל יונגערמאן]

ודאי שלא, שהרי אנחנו לא אומרים "כל הגויים כאין נגדך" ובכ"ז אוצרים "אבל אנחנו עמך" מיד אחרי וחכמים וכו'

מי ה"אנחנו" הזה? והאם לדעת אותו "אנחנו" זה גירסא משובשת? והאם אצל אנחנו האלו לא אומרים כנוסח הזה ממש ביוה"ק בכל פעם קודם שאומרים ווידוי ועל חטא?

[בברכה המשולשת]

א. נוסח אשכנז
ב. ח"ו, לא אמרתי שהנוסחא השניה משובשת - איני יודע מה מקורה ויש פשוט לבדוק.
ג. גם לפני וידוי לא מצאתי נוסח זה