פורום אוצר החכמה

גאולה בקרוב כתב:בציבור שיודע שביום לא תהיה הזדמנות לקרוא [לא יהיה להם ספר תורה]

להרב החריף וכו' מו"ה אליקום געציל הורוויץ נ"י בהה"ג מו"ה יצחק נ"י מראדזיווילישיק הסמוך לקאוונא. בארץ רוסיא. מכתבו הגיעני ובדבר מה שנסתפק אם מותר לקרות בתורה ולברך קודם עלות השחר בשעה"ד. וכ' דלפי טעם דאי' בב"ק פ"ב שתיקן משה לקרות ביום ב' וה' שלא ילכו ג' ימים בלא תורה מסתבר דשרי אך דמכל מקום יש להסתפק בשויו"ט בשבתות וימים טובים אם מותר. ונהי דפ' הקרבנות י"ל דאין קורין בלילה אבל שאר פרשיות יש לומר דשרי עכ"ד.

הנה לכאורה היה נראה דאדרבא בחול יש לומר דאסור ובשוי"ט שרי. דהנה בפרקי דר"א פמ"ו וברא"ש סופ"ד דר"ה מבואר דמרע"ה למד מקרא ביום ומשנה בלילה ע"ש וכ"ה בתנחומא פרשת תשא. ומזה נראה כמ"ש האר"י ז"ל והובא בבאה"ט סימן רל"ח דאין לקרוא מקרא בלילה. ובזכור לאברהם הספרדי ח"ג חאו"ח אות ל' ס"ק ס"ז בשם יוסף אומץ דגם באשמורת הבקר אין ללמוד רק בשוי"ט או ביום ו' שכבר מתנוצץ קדושת ש"ק ע"ש ולכן בחול יש לומר דאין לקרוא בס"ת בעוד לילה משא"כ בשוי"ט מותר. וע' בעקרי הד"ט חאו"ח סימן כ"ב אות נ"ז בשם ככר לאדן בזה שאין מגלין דברי האר"י אלא לצנועין אבל לפמש"ל יש לדבריו שרש בפוסקים.

אבל באמת נ"ל פשוט דקריאה בס"ת אין זמנו קבוע ביום וראי' מש"ס דמגלה (כ' ע"ב) כל היום כשר לקריאת מגלה ולקריאת הלל ולתקיעת שופר וכו' וקחשיב כמה דברים ומסיים זה הכלל דבר שמצותו ביום. ושם (כ"א א') פריך זה הכלל לאתויי מאי וקדחיק לאוקמי כר"י ובסידור בזיכין ואמאי לא מוקי בקריאה בתורה כדאיתא שם (כ"ג ע"ב) אין פורסין וכו' ואין קורין בתורה וכו' ובע"כ דהכא אין מצותו קבוע ביום והוא רק ממדת חסידות שלא לקרות מקרא בלילה. והן אמת דיש להקשות לפמ"ש הרא"ש סוף יומא בשם ירושלמי דאין נשיאת כפים בלילה והובא בפר"ח או"ח רסי' קל"ה אם כן אמאי לא חשיב התם במתניתין גם הא דנ"כ מצותו ביום וכדקחשיב בדף (כ"ג) שם גם נ"כ והו"ל לאתויי בזה הכלל. ומזה יש ראיה למ"ש בגה"ש על הירושלמי רפ"ד דתענית דהתם לא הוי טעמא משום דדמי לשירות בהא אלא משום דליכא חזרת תפלה בלילה ובנעילה שרי לישא כפים בלילה ע"ש. אם כן יש לומר דמה"ט לא קחשיב ליה דגוף המצוה דנ"כ איכא גם בלילה אם מתפללין בלילה בחזרת הש"ץ כגון בנעילה.

וכה העירני ח"א להביא ראיה מדברי המג"א סימן רפ"ב סק"ו שכתב דנשים חייבות בשמיעת קרה"ת ואם אי' דזמנו רק ביום אם כן הוי מעשהז"ג והשבתי לו דיש לומר דתליא בפלוגתת רש"י ותוס' ברכות (כ' ע"ב) ד"ה בתפלה וכו' אם גם במצוה דרבנן שהז"ג נשים פטורות אבל מדברי התוס' בר"ה (ל"ג א') ד"ה הא ר"י שרמז המג"א שם ויעו"ש בסוה"ד במש"ש דאין ראיה מזה לברך במ"ע שהז"ג דאפשר דחייבת בקרה"ת אף דפטורה מת"ת וכן ממ"ש שם בתחלה דכיון דנשים פטורות מת"ת יש להוכיח מזה דאשה עולה למנין ז' דמותר לברך על מעשהז"ג. מבואר מכל דבריהם שם דעל כל פנים אין זה בכלל מצוה שהז"ג ואם פטורות לגמרי היינו משום דהוי בכלל ת"ת. ולחד תי' חייבות באמת ואין מצות קרה"ת בכלל מצוה שהז"ג ומוכח כמ"ש דנוהג ביום ובלילה ע"ש ותבין. ולכן לדינא נראה דבשעה"ד וכדומה יש להקל בזה ובפרט בשוי"ט. (ולענין פ' הקרבנות ע' שע"ת או"ח סוף סימן א' וסימן מ"ח דכקורא בתורה לכ"ע מותר בלילה ומכל מקום יש לומר דהכא חמור טפי וצ"ע בזה). ובגוף דברי מג"א הנ"ל ע' בר"ן פ"ד דמגלה בהא דאשה וקטן עולין למנין דמפורש דלאו בת חיובא היא ע"ש. והנלע"ד כתבתי.