פורום אוצר החכמה

ידוע מאד דברי הרמב"ן סוף פרשת בא:
"ומן הניסים הגלויים אדם מודה בניסים הנסתרים, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין וכו'.
ויל"ע בפירוש כוונתו: ומן וכו' אדם מודה"- האם הוא הכרח שכלי, או שמסתבר שאם הקב"ה מתערב לעיתים במציאות באופן של נס גלוי, מסתבר שהכל בעצם בהשגחה פרטית.
או כונתו אחרת?

כוונתו לטיעון פולמוסי כנגד שיטת הרמב"ם, כפי שניתן לראות בדרשת תורת ד' תמימה (שם מורחב מאד הטיעון הזה, עמ' קנב והלאה במהדורת מוה"ק, ושם גם ניתן להבין כי השימוש המקובל בציטוט הזה מן הרמב"ן מוציא את הדברים מהקשרם)

ברזילי כתב:כוונתו לטיעון פולמוסי כנגד שיטת הרמב"ם, כפי שניתן לראות בדרשת תורת ד' תמימה (שם מורחב מאד הטיעון הזה, עמ' קנב והלאה במהדורת מוה"ק, ושם גם ניתן להבין כי השימוש המקובל בציטוט הזה מן הרמב"ן מוציא את הדברים מהקשרם)

כנראה כוונתך, לפירוש המילים "אין חלק בתורת משה" ששם מבואר שהכוונה שפסוקי התורה מורים על נסים הנסתרים.

הרמב"ן הנ"ל קשור גם לרש"י בפרשתנו:
"לדרותיכם - בימי ירמיהו כשהיה ירמיהו מוכיחם, למה אין אתם עוסקים בתורה והם אומרים נניח מלאכתנו ונעסוק בתורה, מהיכן נתפרנס, הוציא להם צנצנת המן ואמר להם (ירמיהו ב לא) הדור אתם ראו דבר ה', שמעו לא נאמר אלא ראו, בזה נתפרנסו אבותיכם, הרבה שלוחין יש לו למקום להכין מזון ליראיו":

מבואר שנס המן מוכיח על הניסים הנסתרים