כיבוד אב נגד עין ימין וכיבוד אם נגד שמאל

[שפה ברורה]

מאמר כזה או קצת באופן אחר אני מחפש בזוהר או באחד מספרי הארי
ובחפשי באוצר לא מצאתי כן רק בספר אחד אמרי פי שהביא כן בשם הזוהר בלי שום מראה מקום
האם אחד יכול להחכימני במציאת המראה מקום
רב תודות

[בקרו טלה]

מאמר כזה או קצת באופן אחר אני מחפש בזוהר או באחד מספרי האר"י
ובחפשי באוצר לא מצאתי כן רק בספר אחד אמרי פי שהביא כן בשם הזוהר בלי שום מראה מקום
האם אחד יכול להחכימני במציאת המראה מקום
רב תודות

הרבה מביאים זאת בשם גבעת פנחס ריש פר' וישלח ושם כתב על פי מה שמבואר בכללות בזוהר דהמצוות הם כנגד האברים

[מה שנכון נכון]

אולי נסמכו הדברים הנ"ל על משלי ל,יז.

[בקרו טלה]

אולי נסמכו הדברים הנ"ל על משלי ל,יז.

ירושלמי פאה פ"א ה"א
רשב"י אומר כשם שמתן שכרן שוה כן פורענותן שוה מה טעם עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם (משלי ל, יז), עין שהלעיגה על כיבוד אב ואם וביזת על לא תקח אם על הבנים יקרוה עורבי נחל יבא עורב שהוא אכזרי ויקרנה ואל יהנה ממנה ויבא נשר שהוא רחמן ויאכלה ויהנה ממנה .
חרדים - פרק ט
ועל המבזה אביו או אמו בלבו, או בדברים או במעשה שסותר דבריהם או יושב במקום המיוחד להם וכיוצא בזה, נאמר ארור מקלה אביו ואמו, ופירשו שאינו לשון קללה אלא לשון בזיון, ואשכחן בזיון בלב, דכתיב ותבז לו בלבה, ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני (ש"ב ו). וכתיב ותקל גברתה בעיניה (בראשית טז, ד), ועל זה אמר שלמה (משלי ל, יז) עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה עורבי נחל ויאכלוה בני נשר, ומעשה היה בימינו באיש שהיה זן את אמו, רק שהיתה קלה ובזויה בעיניו לפי שנישאה לאיש אחרי מות אביו, והאיש הזה הלך דרך ים ונהרג והושלך לים ותפשו היהודים לבקשו ומצאוהו על שפת הים ועין אחת מנוקרת שנקרוה העורבים, וכו'.

[שפה ברורה]

ייש"כ

[טברייני]

מהר"ש ענגל איבד את מאור עיניו בצעירותו וכשהבטיח לדברי חיים שיכבד את אמו שב לראייתו הבריאה.

הסיפור המלא והמורחב מפי רבי אהרן טויסיג:

נוכח הייתי, כאשר הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק"ל הגיע לניחום אבלים אצל כ"ק אדמו"ר מנדבורנה בעל ה'באר יעקב' זי"ע.

הרב וואזנר ישב אצל האדמו"ר כמעט ארבעים דקות. היה שם שמוע'ס, נטף דבש ממש… ואז אמר לפתע הרב וואזנר: "יש סיפור ידוע על הגאון רבי שמואל ענגל, שכאשר היה ילד בן שבע איבד את הראייה. אמו המסורה כיתתה רגליה בעבורו בין רופאים מומחים ופרופסורים ידועי שם, אך כולם הרימו ידיים.

"בצר לה נסעה לצאנז ונכנסה עם הילד להרה"ק ה'דברי חיים' זי"ע. 'רבי', היא אמרה לו, "הילד שלי הפסיק לראות!'.

פנה הצאנז'ר רבה לילד ושאלו: 'אם הקב"ה יחזיר לך את כוח הראייה, מה תעשה בו?'.

"'אוכל ללמוד תורה!', השיב הילד, והאר עינינו בתורתך…

– 'ותקיים גם מצוות כיבוד אב ואם?'.

– 'בוודאי!'.

"'אם כך', אמר הרבי, 'אם מבטיח אתה שתשתמש בעיניים כדי ללמוד תורה וגם תכבד הורים, אני מברך אותך שתראה ותגרום לאחרים לראות'.

"לא חלפו ימים ספורים וראייתו של הילד שבה אליו. ללא ניתוח, ללא תרופות, וללא כל הליך רפואי. רק זכות ההבטחה והברכה היא שעמדה לו.

"אמר הרב וואזנר: כל אחד מכיר את שמונת הכרכים של תשובות המהר"ש ענגל. שמונת הכרכים האלו מלאים תשובות לשאלות שהגיעו אליו מכל רחבי פולין וגליציה, מרבנים ומדינים מכל החוגים, ובכל מקצועות התורה.

"והרב ענגל", כך אמר הרב וואזנר, "היה אומר שהוא מאמין באמונה שלמה, שאת כוח ההוראה הזה ואת היכולת לענות בכל מקצועות התורה הוא קיבל בזכות מילותיו הקדושות של ה'דברי חיים': 'אתה תראה, ותגרום לאחרים לראות' – מה זה לגרום לאחרים לראות? להאיר את עיניהם בתורה!".

ובכן, גם ה'דברי חיים' קשר בהבטחתו בין לימוד התורה לכיבוד אב ואם; ובאותו מעמד, בעקבות הסיפור שהזכיר הרב וואזנר, הסביר כ"ק אדמו"ר מנדבורנה את הקשר ביניהם:

כפי שהבאנו, אומר ה'תנא דבי אליהו', שהנזהר בכיבוד אב ואם מבטיחו הקב"ה כי לא ייכשל בחילול שבת, חלילה, ויינצל מכל חטא ועוון. אך כיוון שעיקר תכלית חיי האדם הוא ללמוד תורה, ממילא ודאי שבכוח השמירה מפני עוון מזכה מצוות כיבוד הורים גם בלימוד תורה.

הרי לנו, אפוא, סגולה טובה להישמר מן החטא ולגדול בתורה: להשתדל ולהיזהר במצוות כיבוד אב ואם, שהקב"ה השווה כבודם לכבודו (קידושין ל:).

משם היא תוכל לפעול יותר

לפני שיצא הרב וואזנר הוסיף ואמר לאדמו"ר דבר נפלא, שכדאי להביאו כאן, אף שאינו קשור ישירות לנושא.

"רב'ה", פנה הרב וואזנר לאדמו"ר, "אני יודע שאמא שלכם אהבה אתכם מאוד…".

"אמת", אמר לו הרב'ה.

"אני יודע שאמא שלכם התפללה עליכם רבות…", הוסיף הרב וואזנר.

"אמת", השיב הרב'ה והחל לבכות…

הנוכחים כולם החלו לבכות יחד אתו, והאדמו"ר סיפר: "היא הייתה הולכת לבית הכנסת בכל שבת, ועשתה כך כמעט עד השבת האחרונה בחייה. אמרתי לה: אמא, את יכולה להתפלל גם בבית בכוונה. למה את מתאמצת כל כך ללכת לבית הכנסת? והיא ענתה לי כך: 'אתה צריך לשמוע בקולי כי אני אמא שלך, אבל אני צריכה לשמוע בקולך כי אתה רב'ה גדול. אני מבקשת ממך אל תצווה עלי לא ללכת לבית הכנסת, כי אז אהיה מוכרחה לשמוע בקולך ואני כן רוצה ללכת להתפלל".

לשמע הדברים אמר הרב וואזנר יסוד נפלא, שכדאי לכל אחד לשמוע:

"אמא שלכם", כך השיב לנדבורנער רבה, "הייתה בת קדושים, הבת של רבי אליעזר זאב קרעטשניפער; היא הייתה גם אשת חבר לצדיק גדול כאביכם ואף זכתה להשאיר אחריה בן גדול כמותכם… והנה, כשהיא הגיעה לעולם הבא, אמרו לה: 'מה שפעלת שם, בעולם המעשה, שהתפללת והעתרת על בנך הגדול את יכולה להמשיך גם כאן'.

"יתירה מזאת: העולם הזה הוא עולם מוגבל. עם כל אהבתה והערכתה של האמא שלכם, ולמרות כל זכויותיה – בת קדושים, אשת חבר, ושהעמידה בן כמוכם – עדיין חלו עליה הגבלות העולם הזה, שמגבילות גם את יכולת ההשפעה הרוחנית.

"אבל בעולם הבא – משם היא יכולה לפעול ללא שום הגבלה! דווקא כעת, האהבה והתפילה שלה פועלות ביתר שאת וביתר עוז!".

הרב וואזנר סיים את דבריו ושוב זלגו דמעות מעיניו של הנדבורנער רב'ה.

צריך רק לתקן בדבריו שהדברי חיים לא ביקשו לכבד אב, אלא רק אם, משום שאביו כבר נפטר אז.