פורום אוצר החכמה

שאלתי כבר כמה תלמידי חכמים וכל אחד חזר אלי עם תשובה אחרת
על פי סברתו
אחד אמר לי שפשוט שכל אחד היה עליו להביא בהמה בפני עצמה כעולת ראיה
ואחד אמר לי שהיה בא בכנופיא ורצה לומר שגם עולת ראיה היה בא בכנופיא
אך אף אחד לא הצליח להביא לי ראיה/הוכחה.

אני לא מבין את השאלה הרי אתה לומד חגיגה והמשנה של מי שיש לו נכסים מרובים מבוארת שהוא דין על כל אחד ואחד. אולי כוונתך לבני הבית אם דווקא קטנים או גם גדולים וסמוכים על שולחנו?

השאלה היא האם כל אחד צריך להביא בהמה נפרדת
או שאפשר להצטרף לחבורה שתקריב בהמה ביחד (כקרבן פסח)
(ולכאורה מה יעשה אדם מהדר שרוצה להביא ביום הראשון את הקרבן וצריך להביא לכל בן קרבן מי יאכל כל כך הרבה קרבנות תוך יומיים)

תוספתא חגיגה פ"א ה"ו שאפשר להביא בשותפות

מישהו הפנה אותי לטורי אבן ו. חגיגה
שאומר שאפשר להביא שלמי חגיגה ואפי' עולת ראיה בשותפות

לגבי חגיגת י"ד עי' פסחים ע. ברייתא חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח וכו' ואינה נאכלת אלא "למנויו" ע"כ ומשמע שהיה מנוים בה, אבל כמובן אין מזה הוכחה לשלמי חגיגה מה גם שהברייתא הוא לשיטת בן תימא עיי"ש ומראה מקום אני לך

חגיגה ח: מי שיש לו אוכלין מרובין מביא מעט עולות והרבה שלמים ופי' רש"י לשם חגיגה, ומוקי בגמ' בטופל, וחזי' דכל זכרי הבית מחויבין לאכול מן החגיגה [או עכ"פ להיות ראויין לאכול], ואמנם יכול להקריב על כמה בקרבן אחד כ"ז שיש להם לאכול, ושיעור האכילה דבעינן מן החולין כזית, או שתי מע"כ [ומדאו' פרוטה], ושאר האכילה עד השובע בעינן מחגיגה אך מותר בזה טפילה, ואם רוצה יותר מכך מביא שלמי שמחה. ע"פ החזו"א

זה שפסח בא בכנופיא הכוונה שכמה בנ"א נמנין על קרבן אחד? או שנקרב ברוב עם של קהל עדה וישראל?

ובדרך אגב, שם פסחים ע: קאמר בגמרא שחגיגה נקראת קרבן ציבור ומקשה הגמ' למה אינו דוחה שבת, ועיי"ש בתוס' ד"ה הא ודאי דלהכי קרי ליה קרבן ציבור "משום דאתי בכינופיא" ומקשו ע"ז שביומא וחגיגה קרי ליה קרבן יחיד.

מיללער כתב:לגבי חגיגת י"ד עי' פסחים ע. ברייתא חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח וכו' ואינה נאכלת אלא "למנויו" ע"כ ומשמע שהיה מנוים בה, אבל כמובן אין מזה הוכחה לשלמי חגיגה מה גם שהברייתא הוא לשיטת בן תימא עיי"ש ומראה מקום אני לך

במנחת חינוך קומץ מנחה מצוה פ"ח דייק מדברי רש"י פסחים פ"ט שכתב על ברייתא דהממנה אחרים עמו על פסחו וחגיגתו דכתב רש"י חגיגת י"ד דרש"י סובר דחגיגה אינה באה בשותפות
ולכאורה צ"ע דלכאורה כוונת רש"י בפשיטות על לשון מינוי שזה שייך דוקא בפסח או בחגיגת י"ד לדעת בן תימא, ויש לעיין בסוגי' שם אי דין זה דהמעות חולין וכו' הוא דוקא באופן מינוי אבל עכ"פ לשון מינוי שכתב הברייתא משמע שהיא דין מינוי והיינו לדעת בן תימא שאינו נאכל אלא למנוייו, [ומה שמשמע רש"י זבחים ט. דחגיגת י"ד יש לו דין חזה ושוק שלא מסתבר דהחזה ושוק נתנו לכהן מנוי דוקא זה דוקא לרבנן דבן תימא כן כתב הראב"ד ר' משה שטערנבוך בספרו זבחי קודש זבחים שם] באופן שאין משמעות כלל מדברי רש"י דאין חגיגה סתם באה בשותפות וכבר ציין האור שמח ריש הל' חגיגה לתוספתא מפורשת דחגיגה באה בשותפות