הודעהעל ידי מתיישב » ד' ספטמבר 03, 2014 8:00 am
וז"ל סדר רב עמרם גאון, סדר תענית (לה,ב), והכי אמר רבינו רב נתן שאין מנהג אצלינו לומר שלש עשרה מדות אלא בצבור, ואין רשות ליחיד לומר אותן בתפלתו אלא בצבור. ולואי כשהצבור מתקבצין ומתענין ועושין צדקה ומבקשין רחמים ומכוונין את לבם לאביהן, הקב''ה מרחם עליהן ואין מואס תפלתן של רבים ועונה אותן, שנא' הן אל ככיר לא ימאס, וכרת הקב''ה ברית עם משה ועם אבותינו שאין חוזרות ריקם, שנא' הנה אנכי כורת ברית, לפיכך אין אומרין אותן אלא בצבור עכ"ל. והובא במחזור ויטרי הלכות תענית (עמוד 232) ובאוצה''ג ר''ה חלק התשובות לדף יז,ב וספר המנהיג הל' תענית (סימן י') ושבה"ל (סי' כ"ט) ואורחות חיים הל' שני וחמישי (סי' ב'), וטור סי' תקס"ה. וכתב בשו"ת הרשב"א ח"א (סימן רי"א) ושבה"ל משום שהוי דבר שבקדושה, ואין דבר שבקדושה פחות מעשרה. והקשה בחדושי הרשב"ץ לר''ה (יז,ב) בשם האו"ח, וכן בטור, ''ואיני יודע מה חשש בדבר, שהרי אינו אלא כקורא בתורה, שהרי לא אמרו חכמים ז"ל אלא כל דבר שבקדושה אין אומרים אותו בפחות מעשרה, ואין דבר שבקדושה אלא קדיש וקדושה וברכו". ותירץ הרשב"ץ וז"ל "ואני אומר ליישב המנהג, שכיון שמה שאנו אומרים אותו אינו אלא מהא דר' יוחנן, אם כן אין לאומרו אלא בדרך שהראהו הקב"ה למשה בסיני כשליח צבור, שהקב"ה היה דוגמה לש"ץ לכל ישראל שהיו צריכין ומבקשין רחמים, וכרת עמהן ברית שלא יחזרו ריקם, אבל שלא כיוצא בזה אין לנו סמך בזה, וא"כ מה לו ליחיד לאמרן, והא א"צ עכשיו לקרות אותן פסוקים יותר משאר פסוקי התורה שיאמריה כקורא בתורה, ואע"ג דלא תנן להו במתני' [מגילה כג,ב] גבי אין פורסין על שמע פחות מעשרה וכו', היינו משום דלא תנן התם אלא מה שהוא נוהג חובה, אבל קריאת י"ג מדות אפושי רחמי נינהו, ואם לא אמרן יצאו ידי חובת דתפלתן עכ"ל. ועיין בתה"ד סי' ח', וטור וב"י וב"ח ורמ"א וט"ז והגר"א סי' תקס"ה יעוש"ה.
ויש עוד הרבה להאריך בזה אם מותר לאומרם בכל אימת שירצו.