פורום אוצר החכמה

איש רגיל כתב:העירוב בקרית ספר - המהודר ביותר בארץ.

איש גלילי כתב:

איש רגיל כתב:העירוב בקרית ספר - המהודר ביותר בארץ.

כמותו יש בביתר, ה'מרא דאתרא' הגרד"צ אורדנטליך שליט"א - שנוהג בכל ארחותיו ע"פ החזו"א - מטלטל בביתר, ואומר שמה שאמר החזו"א שלא ראה מימיו ערוב הכשר לכל הדעות, זה מפני שעדיין לא היה הערוב של ביתר בימיו.

גם זו לטובה כתב:

איש גלילי כתב:

איש רגיל כתב:העירוב בקרית ספר - המהודר ביותר בארץ.

כמותו יש בביתר, ה'מרא דאתרא' הגרד"צ אורדנטליך שליט"א - שנוהג בכל ארחותיו ע"פ החזו"א - מטלטל בביתר, ואומר שמה שאמר החזו"א שלא ראה מימיו ערוב הכשר לכל הדעות, זה מפני שעדיין לא היה הערוב של ביתר בימיו.

האם אין בכל ביתר פילפינים מומרים וכו' ?

איש רגיל כתב:

העירוב במלונות ים המלח היה פסול לגמרי עד לפני כמה חודשים (הביאו לקבלן ערבי את העבודה, והוא לא הבין למה צריך לכער ולהתחיל את העמוד מהקרקע, במקום זה הוא התחיל את העמודים מגגות הבניינים, ראיתי תמונה).
אברר אם כבר סיימו את התיקון.

ברזילי כתב:אגב, לאחרונה היה לי ספק למעשה, ואחר שיש כאן מומחים בעירובין אולי יוכלו לעזור:

חצר שבה יהודי אחד וגוי אחד, מותרת בטלטול, אבל כשיש יותר מיהודי אחד אסור. האם באופן כזה (נניח שיש שני בע"ב יהודים) מועיל ביטול רשות של יהודי א' כלפי יהודי ב' כדי שיוכל יהודי ב' לטלטל מבית לחצר? מצאתי מפורש רק שלא מועיל ביטול רשות של הגוי כלפי היהודים, אבל לא באופן שהזכרתי.

גם זו לטובה כתב:

איש גלילי כתב:

איש רגיל כתב:העירוב בקרית ספר - המהודר ביותר בארץ.

כמותו יש בביתר, ה'מרא דאתרא' הגרד"צ אורדנטליך שליט"א - שנוהג בכל ארחותיו ע"פ החזו"א - מטלטל בביתר, ואומר שמה שאמר החזו"א שלא ראה מימיו ערוב הכשר לכל הדעות, זה מפני שעדיין לא היה הערוב של ביתר בימיו.

האם אין בכל ביתר פילפינים מומרים וכו' ?

איש גלילי כתב:

איש רגיל כתב:העירוב בקרית ספר - המהודר ביותר בארץ.

כמותו יש בביתר, ה'מרא דאתרא' הגרד"צ אורדנטליך שליט"א - שנוהג בכל ארחותיו ע"פ החזו"א - מטלטל בביתר, ואומר שמה שאמר החזו"א שלא ראה מימיו ערוב הכשר לכל הדעות, זה מפני שעדיין לא היה הערוב של ביתר בימיו.

צולניק כתב:

ברזילי כתב:אגב, לאחרונה היה לי ספק למעשה, ואחר שיש כאן מומחים בעירובין אולי יוכלו לעזור:

חצר שבה יהודי אחד וגוי אחד, מותרת בטלטול, אבל כשיש יותר מיהודי אחד אסור. האם באופן כזה (נניח שיש שני בע"ב יהודים) מועיל ביטול רשות של יהודי א' כלפי יהודי ב' כדי שיוכל יהודי ב' לטלטל מבית לחצר? מצאתי מפורש רק שלא מועיל ביטול רשות של הגוי כלפי היהודים, אבל לא באופן שהזכרתי.

זה בדיוק סוגיית הגמרא (סג:) בבני המבוי ששאלו את אביי אם מועיל לעשות כן יעויי"ש.

ערבי פסחים כתב:ואז שאלתיו הרי יש פה גם עצי בשמים וגם עשבי בשמים, והשיב שהואיל ועשבי מוציא גם עצי היה אפשר לברך ברכה זו.

גם זו לטובה כתב:

ברזילי כתב:דרך כלל הנ"ל מתגוררים אצל בעה"ב המודה בעירוב (כאורחים, בלא שכירות; ואף אם שכרו, מצוי שיש תפיסת יד וכדומה)

תפיסת יד בכה"ג לא מהני לשיטת הרמ"א [אין נפקותא לדינא בין שוכר לדר כאורח, וכל היכא דאינו מערוב עם בעה"ב בתשמישו, אלא דר בפ"ע, כפי שמצוי במחסנים וכד', הרי הוא אוסר]

גם זו לטובה כתב:א' רמ"א שע,ב

גם זו לטובה כתב:ב' יכול לסלקו בפ"ע אם מהני שלא יאסור, הוי מחלוקת גדולה באחרונים ואכמ"ל

איש גלילי כתב:

איש רגיל כתב:העירוב בקרית ספר - המהודר ביותר בארץ.

כמותו יש בביתר, ה'מרא דאתרא' הגרד"צ אורדנטליך שליט"א - שנוהג בכל ארחותיו ע"פ החזו"א - מטלטל בביתר, ואומר שמה שאמר החזו"א שלא ראה מימיו ערוב הכשר לכל הדעות, זה מפני שעדיין לא היה הערוב של ביתר בימיו.

בברכה המשולשת כתב:העירובים המהודרים ביותר מצויים במקומות המוקפים בגדר ממש ושאין בהם בעלי בתים גויים או מחללי שבת בפרהסיא

גם זו לטובה כתב:

איש רגיל כתב:

העירוב במלונות ים המלח היה פסול לגמרי עד לפני כמה חודשים (הביאו לקבלן ערבי את העבודה, והוא לא הבין למה צריך לכער ולהתחיל את העמוד מהקרקע, במקום זה הוא התחיל את העמודים מגגות הבניינים, ראיתי תמונה).
אברר אם כבר סיימו את התיקון.

בדקתי כעת את העירוב דרך המחשב, ולכ' יש בעייה חמורה בעמוד ליד הכניסה לגפרית ים המלח, ראה בתמונה המצורפת, [העמוד נמצא מעל הגדר אבן המשמשת כמחיצה, ויש לדון בזה מכמה טעמים]

ברזילי כתב:

גם זו לטובה כתב:א' רמ"א שע,ב

לא הבנתי כוונתך, לצערי. שם מדובר בשני יהודים ששכרו כ"א בפנ"ע מהגוי (כלומר אחד שכר עבור עצמו ועבור רעהו), ובין שניהם לא מועילה תפיסת יד להחשיבם כדירה אחת. אני מדבר על דירת גוי האוסרת, שמדינא מהני בשכירות ממנו או בתפיסת יד.

גם זו לטובה כתב:ב' יכול לסלקו בפ"ע אם מהני שלא יאסור, הוי מחלוקת גדולה באחרונים ואכמ"ל

וכאמור, דעת המ"ב שאינו אוסר. כאן עדיפא מיניה טפי, שאינו לא שוכר ולא שואל אלא אורח ממש, ואורח אינו אוסר

ברזילי כתב:בכל אופן, עד כמה שאני מבין גוי החי בביתו של יהודי כאורח, ואין לו שום זכות ממונית להשאר שם, אינו אוסר (מציאות כזו של משרת\ת גוי\ה החיה בבית ישראל היתה נפוצה מאד, ואאל"ט לא מצאנו בשום מקום שתאסור בעירוב)

גם זו לטובה כתב:בדקתי כעת את העירוב דרך המחשב, ולכ' יש בעייה חמורה בעמוד ליד הכניסה לגפרית ים המלח, ראה בתמונה המצורפת, [העמוד נמצא מעל הגדר אבן המשמשת כמחיצה, ויש לדון בזה מכמה טעמים]

גם זו לטובה כתב:בתמונה נוספת מהעירוב של מלונות ים המלח, נראה לכ' שהעמוד בתוך רה"י, ובכה"ג אף שיש אחרונים שהכשירו נכרעת המ"ב והחזו"א לאסור.

ארזי ביתר כתב:מאי משמע המהודר ביותר?

(א) מקום פיתא עיקר, ובדר"כ אוכלים יחד (ואם יש כמה חדרי אוכל, יש לדון, אבל הסברא נוטה לכאורה שאם החלוקה רק מחמת העדר מקום, ובסופו של דבר כולם אוכלים יחד אלא שמתחלקים לפי העומס, שוב מקרי אכילה יחד, אמנם אם יש חלוקה בחדרי האוכל לפי קבוצות אין היתר זה).
(ב) האוכל של כולם מגיע מאותו מטבח.
(ג) מצי לסלוקינהו, להעביר מחדר לחדר לפי צרכי בעל המלון.
(ד) המטלטלין שבחדרים נחשבים כתפישת יד על אף שעומדים לשימוש השוכר (לדעת האג"מ).
(ה) האורחים בטלים כלפי הדיירים הקבועים (עובדי המלון) שהם כולם שו"ל של הבעלים.

שו"ת מנחת שלמה תנינא (ב - ג) סימן ס

בדבר שאלתו אם צריך לעשות עירוב חצרות בבית חולים כשיש שם אוכל נפרד עבור הצוות ועבור החולים, או כשיש חולים שמביאים להם אוכל מביתם.

בתחילה סבור הייתי שבכה"ג אין צורך לעירוב חצרות כדי לטלטל בתוך כותלי בית - החולים, וה"ה אם הבעלות הוא של גויים או של יהודים מחללי שבת, ואפילו בעיר שאין בו עירוב, והוא מפני הטעם שיכולים לשנותם מחדר לחדר בכל עת שביה"ח ירצה, ומהאי טעמא כתב המשנ"ב בביה"ל סי' ש"ע סע' ג' ד"ה ואם היו דלפיכך אינם אוסרים, וגם מפני שכולם מקבלים מזונותיהם מביה"ח, וה"ז דומה להדין שבסי' ש"ע סע' ה' וכתב שם בביה"ל שאפילו אם רק המקבלים דרים שם ואינם יחד עם זה שנותן להם מזונותיהם, ואף שהריטב"א מסופק בכך מ"מ רבנו ירוחם מתיר אף בכה"ג, וגם בחו"ל כשהמטבח אינו כשר מ"מ הרי יכול לקחת פירות או ירקות וכו' מהמטבח, וגם אפשר דחזי לאיצטרופי שביה"ח אינו משאיל להם את החדרים על דעת שיוכלו לאסור על אחרים, ודומה קצת להלכה שבריש סי' שפ"ב.

אך הואיל וראיתי שהחזו"א בסי' צ' ס"ק ל"ב חולק על המ"ב וכתב על הטעם הראשון (דמצי לסלוקינהו) שזה תמוה מאד, וכיון שהטעמים האחרים אינם כ"כ ברורים אצלי, לכן אפשר דכמו שבתים שבספינה חייבים בעירוב (רמ"א סי' שס"ו סע' ב' וסי' שפ"ב סע' כ'), ה"ה נמי ביה"ח. וכל זה דוקא בעיר שאין בה עירוב, אבל אם יש עירוב וגם שכרו מאת השר או מממונה שלו, אף על גב דבזמננו יש מקום לדון על שכירות זו, מ"מ בבתי חולים שפיר מותר.

איש רגיל כתב:מענין לענין:

שו"ת מנחת שלמה תנינא (ב - ג) סימן ס

בדבר שאלתו אם צריך לעשות עירוב חצרות בבית חולים כשיש שם אוכל נפרד עבור הצוות ועבור החולים, או כשיש חולים שמביאים להם אוכל מביתם.

בתחילה סבור הייתי שבכה"ג אין צורך לעירוב חצרות כדי לטלטל בתוך כותלי בית - החולים, וה"ה אם הבעלות הוא של גויים או של יהודים מחללי שבת, ואפילו בעיר שאין בו עירוב, והוא מפני הטעם שיכולים לשנותם מחדר לחדר בכל עת שביה"ח ירצה, ומהאי טעמא כתב המשנ"ב בביה"ל סי' ש"ע סע' ג' ד"ה ואם היו דלפיכך אינם אוסרים, וגם מפני שכולם מקבלים מזונותיהם מביה"ח, וה"ז דומה להדין שבסי' ש"ע סע' ה' וכתב שם בביה"ל שאפילו אם רק המקבלים דרים שם ואינם יחד עם זה שנותן להם מזונותיהם, ואף שהריטב"א מסופק בכך מ"מ רבנו ירוחם מתיר אף בכה"ג, וגם בחו"ל כשהמטבח אינו כשר מ"מ הרי יכול לקחת פירות או ירקות וכו' מהמטבח, וגם אפשר דחזי לאיצטרופי שביה"ח אינו משאיל להם את החדרים על דעת שיוכלו לאסור על אחרים, ודומה קצת להלכה שבריש סי' שפ"ב.

אך הואיל וראיתי שהחזו"א בסי' צ' ס"ק ל"ב חולק על המ"ב וכתב על הטעם הראשון (דמצי לסלוקינהו) שזה תמוה מאד, וכיון שהטעמים האחרים אינם כ"כ ברורים אצלי, לכן אפשר דכמו שבתים שבספינה חייבים בעירוב (רמ"א סי' שס"ו סע' ב' וסי' שפ"ב סע' כ'), ה"ה נמי ביה"ח. וכל זה דוקא בעיר שאין בה עירוב, אבל אם יש עירוב וגם שכרו מאת השר או מממונה שלו, אף על גב דבזמננו יש מקום לדון על שכירות זו, מ"מ בבתי חולים שפיר מותר.

כנסת ישראל כתב:לא הבנתי מה הס"ד לאסור במלון שיש חדר אוכל, אין לך עירובי חצרות גדול מזה.

ממרומי היער כתב:האם יש מי שמתיר שני קווי חשמל שחוצים אחד את השני או צורת הפתח שחוצה קווי חשמל ?

אישי כתב:למה שהמחיצה עצמה לא תוכל לשמש כלחי של צוה"פ, הרי החוט עובר מעליה? ו

כנסת ישראל כתב:לחי של צוה"פ לרוה"פ והחזו"א יכול להיות יתר מד"א