פורום אוצר החכמה

אוהב אוצר כתב:האדמה גמור ללא שום פקפוק, מי שאומר אחרת, לא מכיר את הצמח.
זה שיח לכל דבר.

לא נקרא עץ אלא מה שנשאר הענף גם בחורף, ואחרי זה מוציא עליו מן ענף זה שנשאר ואפילו הוא דק רק כגבעול של פשתן. אבל אם כלה כל הענף ולא נשאר רק השורש מה שהוא טמון בארץ, אף על גב שנתקשה הענף כמו עץ בימות החמה, כיון שכלה לגמרי בחורף, לא נקרא עץ כלל. ואמנם יש מינים שהענף כלה לגמרי בימות החורף ומכל מקום נשאר מן השורש למעלה בקרקע כמו פאזימקעש הגדלים בגנות, על אלו, הפוסקים מחולקים אם נקרא פרי עץ או לו. ולכן פאזימקעש (בל"א ערדבערין) וכיוצא בהן, אף על פי שגדלים על גבעולין גבוהין כמין אילן, רק בחורף נכמשין אלו הגבעולין, ולשנה יוצא מן השורש גבעולין אחרים, מברכין בורא פרי האדמה. ובדיעבד שבירך על אלו מינין בורא פרי העץ, יאכל א' כדי שלא יברך בודאי ברכה לבטלה, אבל לא יאכל יותר עד שיברך על דבר אחר שברכתו בורא פרי האדמה או דבר שברכתו שהכל. ופאזימקעש שגדלים ביערים, פשיטא דאסור לאכול יותר עד שיברך על דבר אחר. ומה שגדל על אילנות קטנות אף שגבהן פחות מג' טפחים כמו יאגדעס שחורים, כתב המ"א לברך בורא פרי העץ. והעולם נוהגין לברך בורא פרי האדמה, דלא חשיבי כל כך פרי. ועל אגרעס [ירק חריף] (ובל"א קאסטהרבערן), אף שגדילים על קוצים, נהגו העולם לברך בורא פרי העץ. אבל על פרי אדום שגדל על קוצים וקורין בל"א "האן פוטין" וכל שכן על מיני פלומין [שזיפים] וקירשין [דובדבנים] שגדל על אטדים וקורין בל"א שלוים קערשין ובלשון פולין פיאניצעס, מברכין שהכל, שאינן חשובין וגם שגדלים על אטדים. ועל מאלינש, כתב הט"ז לברך בורא פרי האדמה. ואני ראיתי בעיני שהראו לי העצים שגדלים עליהם והם אילנות ממש ומתקיימים כמה שנים, ואם כן אין ספק שמברכין בורא פרי העץ (סימן ר"ג):