פורום אוצר החכמה

או שיכול להשאיר את המחילה בינו לעצמו ולהודיע למבקש בזמן ובמקום שיראה לנכון,
או לפי איך שיתפתחו העניינים?

סענדער כתב:או שיכול להשאיר את המחילה בינו לעצמו ולהודיע למבקש בזמן ובמקום שיראה לנכון,
או לפי איך שיתפתחו העניינים?

לענ"ד זה תלוי..אם יש לו סיבה מוצדקת לחכות ולראות איך יתפתחו העניינים ולא מעוניין לפרט לו על כך, רשאי..ואם יכול לפרט ולומר לו אני ישיב לך יותר מאוחר עדיף שכך יענה לו..

בכל אופן כשאין סיבה מוצדקת ודאי שאם לא משיב מיד הריהו בבחינת "ענוי הדין"..

יאיר כתב:

סענדער כתב:או שיכול להשאיר את המחילה בינו לעצמו ולהודיע למבקש בזמן ובמקום שיראה לנכון,
או לפי איך שיתפתחו העניינים?

בכל אופן כשאין סיבה מוצדקת ודאי שאם לא משיב מיד הריהו בבחינת "ענוי הדין"..

האם כל 'סחבת' אפשר לכנות 'עינוי הדין'
או שזה אמור רק על מה שזה אמור בסנהדרין, להוציא הנדון לסקילה ביום גמר הדין,
שאדרבה 'סחבו' את דינו עד ליום שיהיה כשר לסוקלו?!

ועוד הרי על המתבקש יש רק חובה למחול, וגם זה חידוש, רק שהדבק במדותיו וכו',
ומנין לנו להשית עליו את חובת הדיווח?

הסברא נותנת שיודיענו, דאל"ה כיצד ידע להפסיק לבקש מחילתו? וכי יבקש ויבקש עד...
וזכר לדבר:

מצודות דוד ש"א יב כג
גם אנכי - רצה לומר: כמו שהמקום יכפר העון הזה, כן גם אנכי אמחול על עלבוני, כי חלילה לי מחטוא לה' להיות אכזרי מלמחול ולחדול מלהתפלל בעדכם, כי באמת אתפלל כאשר אמרתם, אף אלמד אתכם בדרך הטובה.
ולכאורה לשם מה היה עליו להודיעם כל זאת, אלא ודאי שזו הדרך הנכונה שכשמוחל יודיע שמחל. ובכלל עצם כך ששומר על זכות השתיקה מוכיחה במידה רבה שאין זו מחילה אמיתית. שאם מוחל ולבו טוב עמו, למה יעכב ידיעה טובה זו מידידו?!

לא בדקתי כעת, אבל יש לעיין בדברי הרבינו בחיי, בענין מכירת יוסף, שהגם שמחלו בלב, כיון שלא אמרו בפה (יש לבדוק לשון המדוייקת בפנים) עדיין היה צורך לעשרה הרוגי מלכות.
ונדמה לי שיש ראיה לכוון זה בספר הערות על יומא.
אני יכול לבדוק - אם יש צורך - בכתבים שלי, שנדמה לי ששמעתי ראיות לכאן ולכאן.