פורום אוצר החכמה

אנשים בבית משותף אמרו לאחד השכנים ראובן שיטפל בצביעת הבית המשותף, הוא הסכים, השכנים שילמו לו ,הוא הזמין איש עבודה, לאחר כמה זמן איש העבודה אומר שלא קיבל כסף, האם השכנים צריכים לשלם לו ואז יתבעו את ראובן, או השכנים אינם צד בדבר כי הכל התנהל דרך ראובן?

בס"ד
מה תפקידו של ראובן? שליח סתם או וועד בית? וועד הבית ביקשה ממנו?
מה טוען ראובן? הוא מודה או שהוא טוען ששילם? הוא לא לפנינו?

ראובן חלק מהגרים בבנין וברור לכולם שהוא קיבל כסף למטרה זו, והוא טוען ששילם

בס"ד
הועד חייב לשלם לאומן לאחר שישבע שעדיין לא קיבל התשלום1, (ובזמנינו שאין שבועה משלמים לו לפי המקובל עד 2 שליש וכפי ראות עיני הדיין,) אא"כ אמר הדייר המזמין שכרך עלי שבזה נשבע הדייר ששילם ופטורים2.
אמנם, אם היה התיקון כזה שמקובל לדרוש קבלה, הוי זה פשיעת הדייר, ודין האומן עם הדייר3.

1. דבזה שעושה ברשות השכנים הרי הוא כשליח השכנים להזמין התיקון, ומחייב לשכנים את כל ההוצאה כדין שותפים וכמו שהאריך הנתיה"מ סימן קע"ח שכל שהחיוב על השותפות לתקן, יכול אחד להוציא והשאר מחויבים לשלם לו, ומתחילה יכול להזמין על חשבון השכנים והם ישלמו לאומן, ולכן יש לראות את האומן כנשכר לשכנים עצמם שהדין עמם בתביעתו, והם נתבעים שטוענים שמא פרעתיך ותובע טוען ברי.
ואף שבדין בעה"ב עם פועלים מבואר בסימן פ"ט שלאחר הזמן בעה"ב נשבע ונפטר, בדידן שחיובם ברור ואין טוענים ברי דאין הם יודעים, הו"ל כאיני יודע אם פרעתיך. ועוד דבאופן שהיה לו רשות להזמין לצורך השכנים הו"ל האומן כמוציא ברשות וכמבואר ברמ"א צ"א ס"ג "מי שהוציא הוצאות על נכסי חברו ברשות חברו, ותובע ההוצאות, והנתבע אינו יודע (כמה), נשבע התובע ונוטל. והוא בכל מידי דהאי ידע והאי לא ידע, נשבע האי דידע".
ואין לומר דהועד יהיה ברי על פי המזמין לומר שפרעו כבר כבסימן ע"ה סכ"ג ויפטרו מלשלם, דכבר כתב בנחל יצחק סי' ע"ה אות י"ז ענף ב', דבברי ושמא אין מועיל טענת ברי ע"פ אחר לפטרו מדין ברי ושמא. והטעם, דבטענת ברי ושמא יש חיוב, ואין מועיל הברי של אחר לפטרו מחיוב.
ואין לומר דהשליח הוי כבעה"ב לישבע ששילם ולפטור את השכנים, כיון שמתחילה שכרו לצורך השכנים שהם הבעה"ב והם המשלמים, מתחילה סמך האומן על השכנים ולא על השליח.
אכן בתיקון קטן שיתכן שבשכרו בסתמא דעת האומן על השליח לבד וכמו שנהוג, יש להסתפק אם תועיל שבועת השליח.
2. כדין בעה"ב עם אומן אחר זמנו סי' פ"ט ס"ג. ובאומן חשוד על השבועה הדין כן אף תוך זמנו.
3. כיון שאין הוא שלוחם בכל זה.

לעיוני ולא להלכתא.

קולמוס הסופר כתב:(ובזמנינו שאין שבועה משלמים לו לפי המקובל עד 2 שליש וכפי ראות עיני הדיין,) .

יעויין במאמר של הרה"ג נתן חי על כך בקובץ משפטי ארץ (של כולל משפטי ארץ) (איני זוכר אם בחלק ב או ג)

למה בזמנינו אין שבועת הדיינים? וממתי זה התחיל?