סיום ספר התהלים לזכות הבחורים האבודים

[נהר שלום]

מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב יוסף משה ואהרון דוד ושלמה היברך וישמור וינצור את
יעקב נפתלי בן רחל דבורה
גל-עד מיכאל בן בת גלים
אייל בן אריס תשורה
יפדם משבים ויחזירם בשלום בקרוב שאנחנו מתפללים בעבורם ובשכר זה הקב"ה ימלא עליהם רחמים

[הכהן]

ללא אחריות...

[גאולה בקרוב]

חוץ מעצם התפילות, גם עצם הקשר והאחדות של כלל ישראל שהתחזק בגלל המעשה, בעז"ה יעמוד להם

"אשרי לאיש הזה שעל ידו נתעוררו כ"כ הרבה הרהורי תשובה, אשרי לו שעל ידו נתאחדו לנקודה אחת כל ישראל" (מכתבי מרום, למרן הגרימ"ח זצ"ל, סי' עג. כנראה מהתאריך שם תרח"ץ מדובר על בן יוסף)

[גאולה בקרוב]

הראו לי היום ב"ערוץ שבע" את השבע ברכות אצל האדמו"ר מבעלז והשירה הארוכה של "אחינו כל בית ישראל וכו',
וכן בשיחת הגר"ג אדלשטיין שליט"א, בסופה כנ"ל חיזוק בענין,
ועוד כהנה וכהנה,
ואין ספק שזה עושה רעש גדול גדול בשמים, מה שכלל ישראל מניח בצד את המחלוקות ומתאחד בצרה!

[ארזי ביתר]

בפשטות, הרבה יותר קל לעשות את זה דרך כאן. והן ק-ל כביר ולא ימאס.

[גאולה בקרוב]

אגודים בצרה לשפוך תחינה-
האם יש מקורות לכך שביחוד בשעת צרה אנחנו מאוחדים?
["לך כנוס את כל היהודים" הוא מה שצריך להיות]

[נהר שלום]

.

[ארי במסתרים]

על פי דיווחים זרים נמצאו הגופות
ברוך דיין האמת

[שרוליק]

ברוך דיין האמת - הגופות של שלשת החטופים נמצאו ללא רוח חיים צפונית להתנחלות תלם ליד חברון.

שנשמע ונתבשר בשורות טובות.

[גאולה בקרוב]

ברוך דיין האמת.
צער נורא למשפחות, למכרים ולכלל ישראל.
כל הנהרג ע"י גוי מפני יהדותו נקרא קדוש.
ואשרי כלל ישראל שהתאחדו סביב לאותם בחורים, "שה פזורה ישראל".

על התפילות הרבות שביכול לא נשמעו ח"ו:
של"ה מסכת תמיד הגה פרק נר מצוה הגה"ה:
דבר זה שאמרו רבותינו ז"ל, אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפילת רבים (ברכות ח א), יש לתמוה לכאורה, דהא עינינו רואות שאין כן, שהרי תפילת שמונה עשרה, כל ישראל מתפללין אותה שלש פעמים בכל יום, וכמה פעמים מוזכר בהתפילה הגאולה: ראה נא בעניינו כו', תקע בשופר גדול כו', השיבה שופטינו כו', ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כו', את צמח כו', רצה ה' אלהינו כו', וזה יותר מאלף ותקנ"ד שנה שאנו בגלות, וסתם תפילתינו.
...אמנם לי נראה שורש הענין הוא כך. התפילה שהיא העבודה שבלב, היא מצות עשה מן התורה כמו כל שאר מצות עשה (רמב"ם הלכות תפילה פ"א ה"א). וענין שמיעת התפילה הוא, שהקדוש ברוך הוא בוחר בהתפילה, והמלאך קושרה ועושה כתר להקדוש ברוך הוא. אבל אין מוכרח שיקיים ויעשה להמתפלל מה שמבקש, רק הקדוש ברוך הוא קיבל המצות עשה שקיים, כמו שמקבל הקדוש ברוך הוא כל מצות עשה שאדם עושה, דהיינו, ציצית, ותפילין, ומזוזה, וארבעה מינים, וכיוצא בהם. אף - על - פי שאינו שולח ברכה בעבור זה, מכל מקום המצוה רשומה למעלה, והשכר שמור. כן הוא בתפילות הכשרות, הם עולות למעלה להיותן כתר ועטרה, אבל למלאות הבקשה, לפעמים עושה הקדוש ברוך הוא בקשתו ולפעמים לא. יתברך הוא היודע, וצדיק בכל דרכיו.

וראה עוד בענין זה בשערים בתפילה עמ' קמב-קמד

[יאיר]

ברוך דיין האמת.
צער נורא למשפחות, למכרים ולכלל ישראל.
כל הנהרג ע"י גוי מפני יהדותו נקרא קדוש.
ואשרי כלל ישראל שהתאחדו סביב לאותם בחורים, "שה פזורה ישראל".

על התפילות הרבות שכביכול לא נשמעו ח"ו:
של"ה מסכת תמיד הגה פרק נר מצוה הגה"ה:
דבר זה שאמרו רבותינו ז"ל, אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפילת רבים (ברכות ח א), יש לתמוה לכאורה, דהא עינינו רואות שאין כן, שהרי תפילת שמונה עשרה, כל ישראל מתפללין אותה שלש פעמים בכל יום, וכמה פעמים מוזכר בהתפילה הגאולה: ראה נא בעניינו כו', תקע בשופר גדול כו', השיבה שופטינו כו', ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כו', את צמח כו', רצה ה' אלהינו כו', וזה יותר מאלף ותקנ"ד שנה שאנו בגלות, וסתם תפילתינו.
...אמנם לי נראה שורש הענין הוא כך. התפילה שהיא העבודה שבלב, היא מצות עשה מן התורה כמו כל שאר מצות עשה (רמב"ם הלכות תפילה פ"א ה"א). וענין שמיעת התפילה הוא, שהקדוש ברוך הוא בוחר בהתפילה, והמלאך קושרה ועושה כתר להקדוש ברוך הוא. אבל אין מוכרח שיקיים ויעשה להמתפלל מה שמבקש, רק הקדוש ברוך הוא קיבל המצות עשה שקיים, כמו שמקבל הקדוש ברוך הוא כל מצות עשה שאדם עושה, דהיינו, ציצית, ותפילין, ומזוזה, וארבעה מינים, וכיוצא בהם. אף - על - פי שאינו שולח ברכה בעבור זה, מכל מקום המצוה רשומה למעלה, והשכר שמור. כן הוא בתפילות הכשרות, הם עולות למעלה להיותן כתר ועטרה, אבל למלאות הבקשה, לפעמים עושה הקדוש ברוך הוא בקשתו ולפעמים לא. יתברך הוא היודע, וצדיק בכל דרכיו.

וראה עוד בענין זה בשערים בתפילה עמ' קמב-קמד

עיין ברכות ט, ג.

[אלף אלפים]

על התפילות הרבות שכביכול לא נשמעו ח"ו

כפה"נ הם היו בגדר תפילת שוא

[קולמוס הסופר]

על התפילות הרבות שכביכול לא נשמעו ח"ו

כפה"נ הם היו בגדר תפילת שוא

http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=116323

[אלף אלפים]

לא אמרתי לרגע שהם היו תפילה לשוא חלילה, אלא שהם היו תפילת שוא [ברכות נ"ד והצועק לשעבר ה"ז תפילת שוא] ולכן לא הועילו להצלתם.

[תוכן]

יש בכלל ענין לומר כל ספר תהלים? אם יגידו כל המזמורים אלף פעם ללא מזמור קי"ז, האם חסרון יש בזה?

[שומר קישואין]

יש בכלל ענין לומר כל ספר תהלים? אם יגידו כל המזמורים אלף פעם ללא מזמור קי"ז, האם חסרון יש בזה?

כמובן שזה תלוי אם אומרים את התהילים בדרך תפילה או בדרך סגולה [דבר שיש בו חשש איסור].

[נהר שלום]

.

[גאולה בקרוב]

לא תפילות לשוא ולא תפילות שוא,
"תפילת שוא" היא דבר שנאסר, ודנו הפוסקים רבות בגידרה [ידועה המחלוקת בין מנהגי מהרי"ל לשו"ת נחלת שבעה, בנידון חולה שאינו לפנינו האם מספק להתפלל או לא], ולכן כאן שההערכות הסבירות היו שמדובר על חטיפה והם עודם בחיים, ודאי שהתפילות לא היו "תפילת שוא", גם אם התברר למפרע שאכן כבר מתו.
[ולא הבנתי הלשון לעיל "ולכן לא הועילו להצלתם"]

יקום השם לעיננו נקמת דם עבדיו שפוך, גדולה נקמה שניתנה בין שתי אותיות!

כללית אני מרגיש שעם ישראל הגיע בעקבות היסורין הממרקין למקום גבוה יותר, והלואי שיתקיים בנו "מי יעלה בהר השם ומי יקום במקום קדשו", שלא נחזור מהר לכל ההבלים.

[נהר שלום]

.

[נהר שלום]

יש בכלל ענין לומר כל ספר תהלים? אם יגידו כל המזמורים אלף פעם ללא מזמור קי"ז, האם חסרון יש בזה?

כמובן שזה תלוי אם אומרים את התהילים בדרך תפילה או בדרך סגולה [דבר שיש בו חשש איסור].

עי' בקונ' מעלת אמירת תהילים