לאחר שהאריך הרב וייטמן בהידורים של היתר מכירה הנעשה ע"י קיבוץ שדה אליהו סיים הנ"ל "אין חומרת כשרות מפליגה... שווה כנגד החשש לאיסורא דאוריתא של הנואת דברים והונאת ממון ומניעת עשה של והחזקת בו ושל קנה מיד עמיתך שכורכים בהחרמת התוצרת הנ"ל מטעמי כשרות" ע"כ [אור ישראל שנה ז' גליון ב עמ' קמט]
וכמד' שדבריו צ"ת דאפילו אי נימא דהוי חומרא יתירה וכי ציבור שרוצה להחמיר טובא עובר על איסור הונאה? וכן האם עובר על איסורא דוהחזקת בו וכו'?