עשה לך רב

[עניני]

יש חזוא שמוכיח מהגמ שאדם שיש לו רב הולך על פיו בכל דבר בין להקל אפילו בדאוריתא ומי שאין לו רב ע"ז נאמר ספק דרבנן לקולא וכו עדיף ורצוי שיהיה לאדם רב אם לא לא ימצה ידיו ורגליו בבית המדרש דורנו הוא דוגמא לכך ה' ירחם בעוד בזמן חזל היה מושג של תלמיד ורב בענין פסיקה היום זה מצוי מעט מאד לצערנו מי שלא יודע איפה החזוא נדמה על הגמ ביבמות

[עקיבא]

לא הבנתי כוונתך, האם כתוב שם בחזו"א ללכת לקולא בספק דרבנן ?
למעשה יש ראיות מהראשונים ריטב"א בע"ז על סוגיא דנדה שם, לא כן. והוא חידוש של החזו"א. אבל יש שם עוד חידושים שלא מצאנו שמקיימים היום לפי הנחה זו.
עי' הקדמה להאג"מ, נדמה לי בח"א, שלא משמע כן ג"כ.

[עניני]

מה לא מובן מי שאין לו רב שהוא הולך ע"פי הוראותיו אז הוא צריך בדאוריתא להחמיר ובדרבנן יכול להקל ופשוט

[עקיבא]

זה הבנתי, רק החלק ללכת לקולא בדרבנן, זה לא ראיתי, אם הוא הגיע להוראה ממילא.
אבל כנראה שלא למדתי החזו"א נכון.
החזו"א נמצא ביו"ד הלכות כבוד רבו ות"ח, סי' ק"נ (בגלל האריכות לא עברתי עליו עכשיו רק מקופיא, וראיתי מה שהוא כותב בענין שמיטה, רק יש לדון ג"כ מי נכנס לשיטת המקילים, והאם כל שמועה נכנס לחשבון ג"כ ? א"כ היאך החמיר החזו"א עצמו בכמה דברים בשמיטה ?).

[עניני]

פשוט שרק דעה של אדם שהגיע להוראה שיודע לשאת ולתת ברוב חלקי השס כמבואר בברמא

[עקיבא]

כן, אבל אשמח אם תראה לי איפה כתוב לצד קולא בחזו"א, הוא מתחיל שאם יש חולקים ורבו מקיל נגד כולם, אז יש לו אפשרות להקל, זהו בקטע הראשון של הסימן שם, רק צד הקולא לא ראיתי שם.
רק לעצם הדבר מהראשונים לא משמע כך, אני כותב מרא"מ מהזיכרון, אם צריכים אביא ציטוטים, הרשב"א והריטב"א ריש ע"ז, והמאירי ריש הוריות.