עיר אחת היתה בא"י שהיו עושין כר"א

[סגן אלוף]

גרסינן בשבת דף ק"ל א'

ת"ר במקומו של ר"א היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת במקומו של ר' יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב....
א"ר יצחק עיר אחת היתה בא"י שהיו עושין כר"א והיו מתים בזמנן ולא עוד אלא שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל על המילה ועל אותה העיר לא גזרה.

וצריך ביאור במה נגרעו שאר ערי ישראל שלא קיימו מצוות מילה כאשר לא הכינו מכשיריה מבעוד יום מאנשי עירו של ר"א והרי הם אנוסים מאיסור שבת, ואיזה 'פרס' מגיע לאנשי עירו של ר"א על כך שנולדו שם ונוהגים כמותו, וגם יש לדון אם אין מזה קושיא עמ"ש התו' ר"ה ט"ז ב' לגבי כל שנה שאין תוקעין לה בתחילתה מריעין לה בסופה וז"ל מפרש בהלכות גדולות לאו דמיקלע בשבתא אלא דאיתייליד אונסא עכ"ל, וצ"ב.

[משולש]

לא הבנתי מה השאלה.
מגיע להם פרס על זה שהם קיימו מצות מילה בזמנה. משא"כ שאר המקומות לא קיימו מצות מילה ודחו אותה ליום ראשון מחוסר מכשירים.

[אוצר החכמה]

כוונת שאלתו היא הרי שניהם הכינו מכשירין באותה מידה של טירחה רק הם סברו שמכשירי מילה דוחין שבת ואלו סברו שלא.
אבל הקושיה אינה קושיה שכיוון שסוף סוף קיימו מצוות מילה זכות המילה עמדה להם לעניין מצוות מילה עצמה באופן יוצא דופן. מה שאין כן תוספות בראש השנה בא לאפוקי שלא יתכן שמחמת שמקיימים דברי חכמים תהיה שנה רעה וז"פ.

[פשוטה של משנה]

עוד לא מובן מה התיר להם לעשות כן שהרי לא היו אתריה דרבי אליעזר?
וגם מה היה אכפת להם להכין איזמל של מילה מערב שבת ואיך נזדמן הדבר תמיד שלא היה להם לא ברזל ולא פחמים ולא עצים.

[משולש]

לא.
אני הבנתי שלפי ר"א יש עניין דווקא לחלל שבת בשביל מילה, ולא לעשות את המכשירים בע"ש.

[אוצר החכמה]

עוד לא מובן מה התיר להם לעשות כן שהרי לא היו אתריה דרבי אליעזר?

צריך לומר שרבם היה מתלמידי ר"א. או שעוד לא נפסקה הלכה והרוצה לעשות וכולי.

[מה שנכון נכון]

וגם מה היה אכפת להם להכין איזמל של מילה מערב שבת ואיך נזדמן הדבר תמיד שלא היה להם לא ברזל ולא פחמים ולא עצים.

כתבו התוספות יבמות יד. ד"ה במקומו "במתכוין היו מביאים עצמם שיהיו צריכים לכך משום חיבוב מצוה".