האם תפילין דר"ת פסולין לר"ת

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » ד' אפריל 23, 2014 1:06 pm

שמעתי בשם רב גדול שאמנם סדר הפרשיות כמו ר"ת, אבל לפי ר"ת הם צריכים להיות שוכבים בבתים ,ולא כמו היום האם ידוע דבר זה?

בברכה המשולשת

אכן כן הוא (וגם אני הקטן אמרתי זאת בשיעור לא מזמן, אך מכיוון שאינני רב גדול מן הסתם לא היתה הכוונה אלי...)
ובאמת הרדב"ז בתשובה קורא לתפילין הנ"ל תפילין על-פי שיטת הריא"ף (דהיינו הרי"ף)

אב בבינה · הודעהעל ידי **אב בבינה** » ד' אפריל 23, 2014 3:38 pm

אע''פ שלר''ת צריך הפרשיות להיות שוכבות, דעת הנודע ביהודה שאי''ז לעיכובא אלא רק לכתחילה, אמנם הסיפור הידוע בשם הגר''א שאמר שלא חשש לסדר הפרשיות של ר''ת דא''כ היה לו ללבוש ס''ד זוגות, החשבון שבו הגיע לס''ד הוא בהנחה ששיטת ר''ת שהפרשיות צריך להיות שוכבות הוא לעיכובא

קולמוס הסופר

בס"ד

: אות חיים ושלום 158.JPG (104.04 KiB) נצפה 12051 פעמים

אב בבינה כתב:אע''פ שלר''ת צריך הפרשיות להיות שוכבות, דעת הנודע ביהודה שאי''ז לעיכובא אלא רק לכתחילה.

הוא כותב שבזה ר"ת יחיד הוא, אבל לכאו' לפי ר"ת הוא לעיכובא.

פשוטה של משנה

כבר צוין כאן את הדבר המובן מאליו שאין שום קשר בין שיטת ר"ת זו לזו.
ובאמת זה זמן רב שאני מתפלא מאד על דברי הגר"א הנודעים שאם באנו להניח תפילין דר"ת עלינו להניח 36 זוגי תפילין לחוש לכל השיטות.
וזה נראה זלזול לא מוצדק בשיטת ר"ת המבוססת מאד והרבה מן הגאונים סברו כן [וכידוע שגם בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו תפילין דר"ת כמו גם של רש"י], ומה זה ענין לשיטות יחידאות כשיטת הראב"ד או שימושא רבה.
והרי זה כאילו אם אמר לך אדם שהוא מחמיר 72 דק' אחר השקיעה תאמר לו אם באת להחמיר כן למה לא תחוש גם לשיטת הסוברים דמיל הוי 24 דק' ותמתין שעתיים אחר השקיעה.
ומה גם שבין השיטות המנויות שם בחשבון ל"ו זוגי תפילין יש דברים שאינם מעכבים בדיעבד.
וקרוב אצלי שלא אמר כן הגר"א אלא בדרך חריפות בעלמא ועיקר טעמו היה כי הוכרע אצלו כרש"י, וככל הכרעותיו ההלכתיות שהיו מוחלטות אצלו לגמרי מבלי לחוש לדעה הנגדית אף זו כן.

שומר קישואין

שמעתי שמנהג הרב החסיד ר"ש דבלצקי להניח גם שימושא רבה כמקובלים ועוד איזה שיטה ? אולי ראב"ד

רחמים · הודעהעל ידי **רחמים** » ד' אפריל 23, 2014 6:27 pm

יש עוד סיבה שתפילין שאנו קוראים 'תפילין דר''ת' יהיו פסולות לר''ת בעצמו והיא שלפי ר''ת צריך לכתוב לטטפת חסר ואנו כותבים מלא.
וכ''כ בדברי ירמיהו הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ג הלכה ה

[ה] כיצד סדור הפרשיות וכו'. ועיי' בראב"ד וכ"מ ובס' מעשה רוקח עמד ע"ז שקורין תפילין של ר"ת שאינו לדעתו למ"ש בטור בסי' ל"ו דר"ת ס"ל דלטטפת שבפ' והיה אם שמוע חסר שני ווי"ן ובאותן שמניחין של ר"ת כותבין לטוטפת מלא וי"ו ראשונה כדעת רש"י עיין שם שכתב דהיה לקראתם תפילין רבינו האי וכיו"ב עיין שם:

מרן המשגיח · הודעהעל ידי **מרן המשגיח** » ד' אפריל 23, 2014 8:28 pm

פשוטה של משנה כתב:כבר צוין כאן את הדבר המובן מאליו שאין שום קשר בין שיטת ר"ת זו לזו.
ובאמת זה זמן רב שאני מתפלא מאד על דברי הגר"א הנודעים שאם באנו להניח תפילין דר"ת עלינו להניח 36 זוגי תפילין לחוש לכל השיטות.
וזה נראה זלזול לא מוצדק בשיטת ר"ת המבוססת מאד והרבה מן הגאונים סברו כן [וכידוע שגם בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו תפילין דר"ת כמו גם של רש"י], ומה זה ענין לשיטות יחידאות כשיטת הראב"ד או שימושא רבה.
והרי זה כאילו אם אמר לך אדם שהוא מחמיר 72 דק' אחר השקיעה תאמר לו אם באת להחמיר כן למה לא תחוש גם לשיטת הסוברים דמיל הוי 24 דק' ותמתין שעתיים אחר השקיעה.
ומה גם שבין השיטות המנויות שם בחשבון ל"ו זוגי תפילין יש דברים שאינם מעכבים בדיעבד.
וקרוב אצלי שלא אמר כן הגר"א אלא בדרך חריפות בעלמא ועיקר טעמו היה כי הוכרע אצלו כרש"י, וככל הכרעותיו ההלכתיות שהיו מוחלטות אצלו לגמרי מבלי לחוש לדעה הנגדית אף זו כן.

ואני תוהה מה יש לך נגד הגר"א.
לומר שהגר"א הוא זה שהכריע כרש"י נגד ר"ת זה לצחוק על חברי הפורום הזה.

אגב, 24 כפול 4 זה 96 ולא 120.

לייבעדיג יענקל

מרן המשגיח כתב:
פשוטה של משנה כתב:כבר צוין כאן את הדבר המובן מאליו שאין שום קשר בין שיטת ר"ת זו לזו.
ובאמת זה זמן רב שאני מתפלא מאד על דברי הגר"א הנודעים שאם באנו להניח תפילין דר"ת עלינו להניח 36 זוגי תפילין לחוש לכל השיטות.
וזה נראה זלזול לא מוצדק בשיטת ר"ת המבוססת מאד והרבה מן הגאונים סברו כן [וכידוע שגם בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו תפילין דר"ת כמו גם של רש"י], ומה זה ענין לשיטות יחידאות כשיטת הראב"ד או שימושא רבה.
והרי זה כאילו אם אמר לך אדם שהוא מחמיר 72 דק' אחר השקיעה תאמר לו אם באת להחמיר כן למה לא תחוש גם לשיטת הסוברים דמיל הוי 24 דק' ותמתין שעתיים אחר השקיעה.
ומה גם שבין השיטות המנויות שם בחשבון ל"ו זוגי תפילין יש דברים שאינם מעכבים בדיעבד.
וקרוב אצלי שלא אמר כן הגר"א אלא בדרך חריפות בעלמא ועיקר טעמו היה כי הוכרע אצלו כרש"י, וככל הכרעותיו ההלכתיות שהיו מוחלטות אצלו לגמרי מבלי לחוש לדעה הנגדית אף זו כן.
ואני תוהה מה יש לך נגד הגר"א.
לומר שהגר"א הוא זה שהכריע כרש"י נגד ר"ת זה לצחוק על חברי הפורום הזה.

אגב, 24 כפול 4 זה 96 ולא 120.

החשבון של 24 דקות למיל מיוסד על השיטה שיש ה' מיל בין שקיעה"ח לצאה"כ, ומכאן התוצאה של 120 דקות (ותמוהים מאוד דברי מי שכתב להחמיר לחכות במוצש"ק 96 דקות, דאם חושש לשיטה זו עליו לחכות 120 דקות, וכמנהג אדמו"ר הגה"ק מאמשינוב שליט"א).

מרן המשגיח · הודעהעל ידי **מרן המשגיח** » ד' אפריל 23, 2014 8:50 pm

לייבעדיג יענקל כתב:החשבון של 24 דקות למיל מיוסד על השיטה שיש ה' מיל בין שקיעה"ח לצאה"כ, ומכאן התוצאה של 120 דקות (ותמוהים מאוד דברי מי שכתב להחמיר לחכות במוצש"ק 96 דקות, דאם חושש לשיטה זו עליו לחכות 120 דקות, וכמנהג אדמו"ר הגה"ק מאמשינוב שליט"א).

תודה

פשוטה של משנה

מרן המשגיח כתב:.

ואני תוהה מה יש לך נגד הגר"א.
לומר שהגר"א הוא זה שהכריע כרש"י נגד ר"ת זה לצחוק על חברי הפורום הזה.

התלבטתי אם להגיב לדברי ההבל הללו, ומשום מה אני עושה כן למרות שהשכל הישר מתנגד לכך.
א. לא רק שאין לי דבר חלילה נגד הגר"א אלא להיפך אני נמנה על חוג מעריציו הנוהגים ככרעותיו בהרבה דברים. רק שאצל המשגיחים כמובן לא שמעו על דרכה של תורה לדון ולפלפל בדברי קדמונינו, ואף להשיג עליהם במקרים מסויימים.
ב. לא ידעתי שמשגיחים סובלים מבעיות בהבנת הנקרא, וכי אמרתי שהגר"א הוא היחיד שהכריע כר"ת, אמרתי שמה שביטל לגמרי את דברי ר"ת ועשאן כאילו היה דעה יחידאה שאין לחוש לה זה דבר מתמיה ובלתי מוצדק.
חוץ מזה הראשונים והשו"ע כתבו שירא שמים יחוש לדרי ר"ת והגר"א בא וביטל הכרעה זו, ורק על פיו אין תפילין דר"ת מצויות בחוגי המתנגדים כלל.

פשוטה של משנה

לייבעדיג יענקל כתב:החשבון של 24 דקות למיל מיוסד על השיטה שיש ה' מיל בין שקיעה"ח לצאה"כ, ומכאן התוצאה של 120 דקות (ותמוהים מאוד דברי מי שכתב להחמיר לחכות במוצש"ק 96 דקות, דאם חושש לשיטה זו עליו לחכות 120 דקות, וכמנהג אדמו"ר הגה"ק מאמשינוב שליט"א).

מבין השיטין ניכר בך שחסיד אמשינוב אתה וכבוד רבותיך חשוב לך.
ברם טעות בידך כי אין שום קשר בין המחלוקות, ויכול אדם לחוש לדעת הסוברים שמיל הוא 24 דק' ולא לחוש לדעה שצריך ה' מיל. ומה עוד שתרי חומרי לא בעינן למיחש.

לייבעדיג יענקל

אינני חסיד אמשינוב כלל וכלל (חכם באשי יכול להעיד ע"כ), אך ודאי שכבודו של הגה"ק מאמשינוב יקר בעיני.
אם סוברים שיש רק ד' מיל בין השקיעה לצאה"כ לכאורה אין שום דרך לחשב מיל ליותר מ-22.5 דקות. לתפוס חשבון 24 דק' ולהמתין רק ד' מיל אינו תרתי חומרי אלא תרתי דסתרי.

פשוטה של משנה

לייבעדיג יענקל כתב:אינני חסיד אמשינוב כלל וכלל (חכם באשי יכול להעיד ע"כ), אך ודאי שכבודו של הגה"ק מאמשינוב יקר בעיני.
אם סוברים שיש רק ד' מיל בין השקיעה לצאה"כ לכאורה אין שום דרך לחשב מיל ליותר מ-22.5 דקות. לתפוס חשבון 24 דק' ולהמתין רק ד' מיל אינו תרתי חומרי אלא תרתי דסתרי.

מכיון שאיני מונח בסוגיא זו אשמח אם תבאר לי למה אין לחשה מיל יותר מ22.5 דק' לשיטה של ד' מיל?

מרן המשגיח

חשבון מיל של 24 דקות הוא כך: מהלך אדם בינוני ביום 10 פרסאות דהיינו 40 מיל פחות 5 מיל קודם הנץ החמה ו5 אחר השקיעה יוצא 30 מיל מהנץ לשקיעה.
12 שעות מהנץ לשקיעה הם 720 דקות לחלק ל30 = 24 דקות לכל מיל.

לייבעדיג יענקל

שיטת ח"י דקות מיוסדת על חישוב י"ב שעות (720 דקות) מעלוה"ש עד צאה"כ שבהם הולכים י' פרסה שהם מ' מיל, וכשמחלקים 720 דקות לארבעים נמצא שכל מיל הולכים במשך ח"י דקות.
שיטת כ"ב וחצי דקות מיוסדת על חישוב י"ב שעות מהנה"ח עד שקיעה"ח, שבהם הולכים רק ל"ב מיל, כיון שד' מיל הולכים מהעלות עד הנץ וד' מיל הולכים מהשקיעה עד הצאת, וכשמחלקים 720 דקות לל"ב מיל נמצא שמהלך מיל הוא כ"ב וחצי דקות.
שיטת כ"ד דקות מיוסדת על חישוב י"ב שעות מהנה"ח עד שקיעה"ח, שבהם הולכים רק ל' מיל, כיון שה' מיל הולכים מהעלות עד הנץ וה' מיל הולכים מהשקיעה עד הצאת, וכשמחלקים 720 דקות לל' מיל נמצא שמהלך מיל הוא כ"ד דקות.

יוסףלוי · הודעהעל ידי **יוסףלוי** » ה' אפריל 24, 2014 1:40 am

לייבעדיג יענקל כתב:שיטת ח"י דקות מיוסדת על חישוב י"ב שעות (720 דקות) מעלוה"ש עד צאה"כ שבהם הולכים י' פרסה שהם מ' מיל, וכשמחלקים 720 דקות לארבעים נמצא שכל מיל הולכים במשך ח"י דקות.
שיטת כ"ב וחצי דקות מיוסדת על חישוב י"ב שעות מהנה"ח עד שקיעה"ח, שבהם הולכים רק ל"ב מיל, כיון שד' מיל הולכים מהעלות עד הנץ וד' מיל הולכים מהשקיעה עד הצאת, וכשמחלקים 720 דקות לל"ב מיל נמצא שמהלך מיל הוא כ"ב וחצי דקות.
שיטת כ"ד דקות מיוסדת על חישוב י"ב שעות מהנה"ח עד שקיעה"ח, שבהם הולכים רק ל' מיל, כיון שה' מיל הולכים מהעלות עד הנץ וה' מיל הולכים מהשקיעה עד הצאת, וכשמחלקים 720 דקות לל' מיל נמצא שמהלך מיל הוא כ"ד דקות.

ממ"נ, אם אתה לא מחשבן מהזריחה עד צאה"כ, כיוון שהם לא חלק מהיום, נמצא שכל ה-40 מיל הם מהנץ עד השקיעה. ולמה כתבת שאדם הולך לפי חשבון זה רק 30 מיל ב-720 דק'?

בטלן · הודעהעל ידי **בטלן** » ה' אפריל 24, 2014 4:47 am

דברי ר"ת הוא תוס' מפורש במנחות ל"ב בד"ה כמין נגר [url]"פסולה",[/url]

וראיתי הרבה אריכות בזה בשיעורי הגרא"י הלוי על מסכת מנחות,

: רררררררררררררר.png (344.06 KiB) נצפה 11953 פעמים

נוטר הכרמים

פשוטה של משנה כתב:כבר צוין כאן את הדבר המובן מאליו שאין שום קשר בין שיטת ר"ת זו לזו.
ובאמת זה זמן רב שאני מתפלא מאד על דברי הגר"א הנודעים שאם באנו להניח תפילין דר"ת עלינו להניח 36 זוגי תפילין לחוש לכל השיטות.
וזה נראה זלזול לא מוצדק בשיטת ר"ת המבוססת מאד והרבה מן הגאונים סברו כן [וכידוע שגם בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו תפילין דר"ת כמו גם של רש"י], ומה זה ענין לשיטות יחידאות כשיטת הראב"ד או שימושא רבה.
והרי זה כאילו אם אמר לך אדם שהוא מחמיר 72 דק' אחר השקיעה תאמר לו אם באת להחמיר כן למה לא תחוש גם לשיטת הסוברים דמיל הוי 24 דק' ותמתין שעתיים אחר השקיעה.
ומה גם שבין השיטות המנויות שם בחשבון ל"ו זוגי תפילין יש דברים שאינם מעכבים בדיעבד.
וקרוב אצלי שלא אמר כן הגר"א אלא בדרך חריפות בעלמא ועיקר טעמו היה כי הוכרע אצלו כרש"י, וככל הכרעותיו ההלכתיות שהיו מוחלטות אצלו לגמרי מבלי לחוש לדעה הנגדית אף זו כן.

על טענה זו, ועוד אריכות עצומה ועשירה בכל הנושא, ראה בהערות הגר"ר מרגליות לשו"ת מן השמים שבהוצאתו סי' ג.
בתוך הדברים מביא מספר דברי שאול על אגדות הש"ס לבעל השו"מ חידוש מופלא לחלק בין המקומות, שבארץ ישראל אין להניח תפילין דרבינו תם, יעו"ש.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' אפריל 24, 2014 8:51 am

פשוטה של משנה כתב:חוץ מזה הראשונים והשו"ע כתבו שירא שמים יחוש לדרי ר"ת והגר"א בא וביטל הכרעה זו, ורק על פיו אין תפילין דר"ת מצויות בחוגי המתנגדים כלל.

לא כן הוא. הקדמונים החמירו שכל מי שאינו מוחזק בחסידות לא יניח תפילין דרבינו תם דהווה יוהרה וכן היה מנהג האשכנזים עיין בה"ט ורק הספרדים לא נהגו כן כמובא בשע"ת.

לייבעדיג יענקל

יוסףלוי כתב:
לייבעדיג יענקל כתב:שיטת ח"י דקות מיוסדת על חישוב י"ב שעות (720 דקות) מעלוה"ש עד צאה"כ שבהם הולכים י' פרסה שהם מ' מיל, וכשמחלקים 720 דקות לארבעים נמצא שכל מיל הולכים במשך ח"י דקות.
שיטת כ"ב וחצי דקות מיוסדת על חישוב י"ב שעות מהנה"ח עד שקיעה"ח, שבהם הולכים רק ל"ב מיל, כיון שד' מיל הולכים מהעלות עד הנץ וד' מיל הולכים מהשקיעה עד הצאת, וכשמחלקים 720 דקות לל"ב מיל נמצא שמהלך מיל הוא כ"ב וחצי דקות.
שיטת כ"ד דקות מיוסדת על חישוב י"ב שעות מהנה"ח עד שקיעה"ח, שבהם הולכים רק ל' מיל, כיון שה' מיל הולכים מהעלות עד הנץ וה' מיל הולכים מהשקיעה עד הצאת, וכשמחלקים 720 דקות לל' מיל נמצא שמהלך מיל הוא כ"ד דקות.

ממ"נ, אם אתה לא מחשבן מהזריחה עד צאה"כ, כיוון שהם לא חלק מהיום, נמצא שכל ה-40 מיל הם מהנץ עד השקיעה. ולמה כתבת שאדם הולך לפי חשבון זה רק 30 מיל ב-720 דק'?

לא הבנתי את שאלתך. ובכ"ז אנסה להוסיף כמה מילים לתוספת ביאור. לפי שיטות אלו, י"ב שעות היום (הנוגעות לזמן ק"ש ותפילה ועוד) מחושבות מהנץ עד השקיעה, אך מ' מיל הולכים במשך כל הזמן שיש בו אור כלשהוא דהיינו מהעלות עד הצאת, וממילא רק ל' מיל מהנץ עד השקיעה.

פשוטה של משנה

בשולי הדברים אני חייב להעיר שפליאה נשגבה בעיני שהאדמו"ר מאמשינוב מדקדק כ"כ בחישובי השיטות בזמני השקיעה, וזאת כשידוע לכל איך שאין אצלו שום חשיבות לזמנים עד כדי שגעון ממש [לפי מיעוט ערכנו, אך כמובן מי יעמוד בסוד קדושים].
ועיני ראו ולא זר איך מנגנים בבית מדרשו אקדמות ביום שבת ז' סיון !!!

לייבעדיג יענקל

הנני מחויב למחות על כבודו של האי גאון אדיר וקדוש נורא זה. הנכתב בתוך הסוגריים ותוספת הנקודות אינם יכולים לטשטש את הזלזול שהובע קודם לכן. אקווה מאוד שמנהלי הפרום ימחקו את הדברים כמו שעשו [בצדק] בשולי האשכול על הגרד"ל והחזו"א.
לאמיתו של דבר, אצל האדמו"ר מאמשינוב אין התעלמות גמורה מהזמנים, אלא כל דרכיו מכוונות ע"פ כל מיני שיטות ראשונים ופוסקים (לדוג', בעת הצורך הוא סומך על הדיעה המובאת בט"ז הל' פורים שאפשר לקרוא מגילה של לילה עד הנץ). ופשוט שאנשים רגילים אין רשאים אלא לנהוג אלא ע"פ הנפסק בשו"ע ונו"כ, אך צדיקים וקדושים היודעים מהו רצון בוראם ומה חובתם בעולם בכל רגע (וכמובן, אינם זקוקים להבנתינו והסכמתינו) יכולים להביא בחשבון שיטות אלו ולהתנהג על פיהם.
(בכלל, אילו היה האדמו"ר מאמשינוב שואל לדעתי העניה, הייתי אומר שהוא פטור לגמרי ע"פ שו"ע [או"ח סי' ע סעי' ד] מק"ש ומתפילה, כיון שהוא עוסק כל הזמן בצרכי ציבור באמונה ובמסירות נפש. ועיני ראו ולא זר, כמה טירחות נתייגע וכמה טלפונים ביצע ע"מ לענות לי על שאלה חשובה שנגעה לדיני נפשות, וזאת אע"פ שהדגשתי במכתבי אליו שאני משתייך לחוג אחר לגמרי, ורק מחמת אילוץ מסויים הנני פונה אליו. אך פשוט כנ"ל שאין הוא זקוק לעצתי, ואפשר שתפילותיו [הנערכות מתוך מסירות גוף ונפש, וכל הרואה ויודע מעט, מכיר שבכח אנושי רגיל א"א לזה] גם הן צרכי רבים.)

נ"ב, שו"ר את ההתבטאויות של פש"מ על הגמרא (באשכול על תלמידי ר"ע), והבנתי שכ"ז 'לשיטתיה'.

חשבונות רבים

לייבעדיג יענקל כתב:ופשוט שאנשים רגילים אין רשאים אלא לנהוג אלא ע"פ הנפסק בשו"ע ונו"כ, אך צדיקים וקדושים היודעים מהו רצון בוראם ומה חובתם בעולם בכל רגע (וכמובן, אינם זקוקים להבנתינו והסכמתינו) יכולים להביא בחשבון שיטות אלו ולהתנהג על פיהם.

הנני חולק באופן עקרוני על הרעיון שמאחורי מילים אלו אך באמת שאין כאן מקומו וד"ל.

לייבעדיג יענקל

זכותךלחלוק ע"כ, והנפה"ח מסייעך. אך מאות ואולי אלפי צדיקים גאונים וקדושים נהגו שלא כדעתך (הדוגמא הבולטת ביותר היא איחור זמן תפילה, אך יש עוד הרבה), וא"א לבטל את שיטתם במחי קולמוס.

פשוטה של משנה

לייבעדיג יענקל כתב:הנני מחויב למחות על כבודו של האי גאון אדיר וקדוש נורא זה. הנכתב בתוך הסוגריים ותוספת הנקודות אינם יכולים לטשטש את הזלזול שהובע קודם לכן. אקווה מאוד שמנהלי הפרום ימחקו את הדברים כמו שעשו [בצדק] בשולי האשכול על הגרד"ל והחזו"א.
לאמיתו של דבר, אצל האדמו"ר מאמשינוב אין התעלמות גמורה מהזמנים, אלא כל דרכיו מכוונות ע"פ כל מיני שיטות ראשונים ופוסקים (לדוג', בעת הצורך הוא סומך על הדיעה המובאת בט"ז הל' פורים שאפשר לקרוא מגילה של לילה עד הנץ). ופשוט שאנשים רגילים אין רשאים אלא לנהוג אלא ע"פ הנפסק בשו"ע ונו"כ, אך צדיקים וקדושים היודעים מהו רצון בוראם ומה חובתם בעולם בכל רגע (וכמובן, אינם זקוקים להבנתינו והסכמתינו) יכולים להביא בחשבון שיטות אלו ולהתנהג על פיהם.
(בכלל, אילו היה האדמו"ר מאמשינוב שואל לדעתי העניה, הייתי אומר שהוא פטור לגמרי ע"פ שו"ע [או"ח סי' ע סעי' ד] מק"ש ומתפילה, כיון שהוא עוסק כל הזמן בצרכי ציבור באמונה ובמסירות נפש. ועיני ראו ולא זר, כמה טירחות נתייגע וכמה טלפונים ביצע ע"מ לענות לי על שאלה חשובה שנגעה לדיני נפשות, וזאת אע"פ שהדגשתי במכתבי אליו שאני משתייך לחוג אחר לגמרי, ורק מחמת אילוץ מסויים הנני פונה אליו. אך פשוט כנ"ל שאין הוא זקוק לעצתי, ואפשר שתפילותיו [הנערכות מתוך מסירות גוף ונפש, וכל הרואה ויודע מעט, מכיר שבכח אנושי רגיל א"א לזה] גם הן צרכי רבים.)

נ"ב, שו"ר את ההתבטאויות של פש"מ על הגמרא (באשכול על תלמידי ר"ע), והבנתי שכ"ז 'לשיטתיה'.

אם כוונתך שזלזלתי בגמרא בכך שאמרתי שנקטה מסרים בדרך רעיונית ולא כפשוטו אז כלך לך אצל המהר"ל ותעשה מחאה גדולה על קברו.

לגופו של ענין כל דבריך הבל הבלים, יתכן בהחלט שהוא פטור מק"ש ותפילה ואף מכל שאר המצוות אך אין בזה שום הצדקה להתפלל תפילה שלא בזמנה, ואם תטען ששחרית שלא בזמנה היא מנחה אז מה תענה על מוסף של שבת ביום ראשון.
וכבר הזכרתי שבעיני ראיתי קריאת אקדמות [וכמובן קריה"ת ומוסף] ביום שבת ז' סיון. וא"צ לומר שזה לא רק האי גאון וצדיק אלא כל חסידיו עימו ג"כ נוהגים כן, מה שהוא בעיני חילול ה' שאין דוגמתו שמאות אנשים משתטים קבל עם ועולם להתפלל תפילת חג ביום המחרתו, וא"צ לומר שכל אותם אנשים ביטלו את תפילות החג לגמרי למען המטרה הקדושה להתפלל עם הרבי, וכמובן שאצ"ל לומר שלא עסקו בתורה ובגמ"ח במס"נ. והאמן לי שמדם ליבי אני אומר כן, ואלף פעמים ככה הייתי מעדיף לראות מחללי שבת חילונים ולא יהודים חרדים המבטלים תורת ה' בשאט נפש כאילו רבם יכול לפוטרם מכל מצוות שבתורה.
וכמה דואב הלב לראות בליל יוה"כ הקדוש [ועיני ראו ולא מפי השמועה אני אומר] לראות את בחורי ישיבתו מהלכים בטלים בפטפיא בישין ממתינים שיבוא רבם לכל נדרי [באיזור 2 בלילה]. ולצערי עלי לומר שקשה להאשימם בדבר [דלאו עכברא גנב אלא חורא גנב] והכל תלוי בקולר רבם, ואם אינו יכול ליטול אחריות על מעשי עדתו יואיל נא להתפטר ממשרתו ולעשות כל מעשיו לעצמו.
אנו כליטאים די לנו בידיעה הברורה שאילו היה חי בחיי הגר"א אזי היה יוצא נגדו בשצף וקצף.

לייבעדיג יענקל

אין בכוונתי לדון עם מי שכתב בזה"ל "וכשם שבאגדתות דפ' הניזקין אין שום פורפורציה עם האמת [יש שם מספרים במיליארדים]". וכשהעירו לו שזהו חוסר כבוד לגמ' השיב שעל טעם וריח אין להתווכח, וכ"ז בשעה שבגמ' גופה שם מבואר "אמר עולא לדידי חזי לי ההוא אתרא ואפילו שיתין ריבוותא קני לא מחזיק, אמר ליה ההוא צדוקי לרבי חנינא שקורי משקריתו אמר ליה ארץ צבי כתיב בה מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו אף ארץ ישראל בזמן שיושבין עליה רווחא ובזמן שאין יושבין עליה גמדא". אך פשוט ש'חכם צדיק ושפל רוח' זה יראה גם בתירוץ הגמרא משהו 'לא אמיתי ולא ראציונלי ולא פרופורציונלי'.
תמיהה גדולה לי על מנהלי הפורום שאינם מוחקים דברי חירוף וגידוף של זה ש'שלח ידיו בשלומיו חילל בריתו' 'שתו בשמים פיהם ולשונם תיהלך בארץ'. (ומה נשתנו דברים אלו מהדיבורים המכוערים שנמחקו בשולי האשכול על הגרד"ל והחזו"א)

כדאי להזכיר את מ"ש הגר"ח מיליקובסקי (אביו של הגה"ק מאמשינוב) לפלוני שהתלונן לפניו על איחור הזמנים של בנו: ווען די האסט נאך געזינדיגט און חברון האט שוין מיין יעקב אריה געקענט גאנץ או"ח יו"ד מיט'ן פמ"ג. ואין לי ספק שהרישא של המשפט יאה גם לפש"מ.
וכאן אציג את אשר שמעתי מפי הרה"ג ר' יצחק יהודה וינד שי' (מחו"ר ישיבת שער השמים) שקיבל מאביו ר' הלל וינד שהיה משמש אצל הרה"ק ר' אהרן קדוש ה' מבעלזא זי"ע. (אין הדברים מופנים אל פש"מ כלל וכלל, אלא רק ליראי ה' ההולכים בתמימות ויודעים באמת שאינם יכולים לבא בסוד קדושים.) כשהגיע הרה"ק מבעלזא זי"ע לא"י והיה מאחר את זמן התפילה כידוע, שמע ע"כ הרב יעקב יוסף הרמן זצ"ל. וכיון שהוא נתגדל רוב ימיו בארה"ב ולא הכיר כלל את דרכי החסידות וצדיקיה, גמר אומר בתומתו וצדקתו לילך להוכיח את הרה"ק מבעלזא ע"ז. כשהגיע לשם וביקש ליכנס א"ל המשמש שא"א ליכנס בלא לכתוב קויטל. כיון שכן כתב קויטל ובו שמות כל בני משפחתו. כשנכנס אל הקודש פנימה קרא המשמש את הקויטל לפני הרה"ק מבעלזא, ובהגיעו לאחד מהשמות הפסיקו הרה"ק 'נו נו'. חזר לראש וקרא מתחילה, ושוב הפסיקו הרה"ק באותו שם. וכך היה עוד כמה פעמים, עד שנזכר הרב הרמן שלאותו בן משפחה יש שם נוסף שאין רגילים להשתמש בו והוא שכח לכתבו. לאחר שתיקן את הטעות, הניח הרה"ק מבעלזא להמשיך בקריאת הקויטל. כיון שראה זאת הרב הרמן החליט בדעתו שאם כך הם פני הדברים לא יאמר ולא יעיר לרבי כלום (אגב, פוק חזי מה בין יר"ש קמאי לבין 'חכם צדיק ושפל רוח' דהשתא). לאחר שהאציל הרה"ק מבעלזא את ברכתו, פנה הרב הרמן ויצא. או אז שאל הרה"ק מבעלזא את משמשו: מה רצה יהודי זה ממני? נענה המשמש: הוא ביקש רק לתת קויטל. א"ל הרה"ק: לא, הוא רצה ממני משהו, קראו לו חזרה. כשנכנס הרב הרמן והרה"ק שאלו מה רציתם, ענה: סברתי שלא אומר, אך כיון שהינכם שואלים אענה שרציתי להעיר על איחור זמן התפילה. ענה לו הרה"ק מבעלזא: מן הדין הנני פטור לגמרי מן התפילה, היות שהנני חולה מעיים, ומה שאני מתפלל זהו בגדר נדבה, ותפילת נדבה רשאים להתפלל כל היום. שאל שוב הרב הרמן: תינח אתם, ומה עם החסידים. א"ל הרה"ק מבעלזא: הנני רואה שהינך ירא שמים, מי שיש בו יר"ש דבריו נשמעים, לך ואמור להם...

מה שנכון נכון

לייבעדיג יענקל כתב:וכאן אציג את אשר שמעתי מפי הרה"ג ר' יצחק יהודה וינד שי' (מחו"ר ישיבת שער השמים) שקיבל מאביו ר' הלל וינד שהיה משמש אצל הרה"ק ר' אהרן קדוש ה' מבעלזא זי"ע.

והנה הספור עם הבדלים קטנים [כנהוג].

: עלים לתרופה תשסו 171.GIF (22.52 KiB) נצפה 11829 פעמים

פשוטה של משנה

דחה אותו בקש שהרי אין תפילת נדבה בשבת.

בברכה המשולשת

אני הקטן שמעתי בשם הגר"ש פישר שליט"א בעהמח"ס בית ישי שהיה מעודד תלמידים לראות הדלקת נ"ח של האדמו"ר מאמשינוב שליט"א, וכשתמהו- והרי זה לא בזמן הדלקה אמר להם שאעפ"כ ילכו כדי להתחזק בירא"ש

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » א' אפריל 27, 2014 10:55 pm

לייבעדיג יענקל כתב:אין בכוונתי לדון עם מי שכתב בזה"ל "וכשם שבאגדתות דפ' הניזקין אין שום פורפורציה עם האמת [יש שם מספרים במיליארדים]". וכשהעירו לו שזהו חוסר כבוד לגמ' השיב שעל טעם וריח אין להתווכח, וכ"ז בשעה שבגמ' גופה שם מבואר "אמר עולא לדידי חזי לי ההוא אתרא ואפילו שיתין ריבוותא קני לא מחזיק, אמר ליה ההוא צדוקי לרבי חנינא שקורי משקריתו אמר ליה ארץ צבי כתיב בה מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו אף ארץ ישראל בזמן שיושבין עליה רווחא ובזמן שאין יושבין עליה גמדא". אך פשוט ש'חכם צדיק ושפל רוח' זה יראה גם בתירוץ הגמרא משהו 'לא אמיתי ולא ראציונלי ולא פרופורציונלי'.
תמיהה גדולה לי על מנהלי הפורום שאינם מוחקים דברי חירוף וגידוף של זה ש'שלח ידיו בשלומיו חילל בריתו' 'שתו בשמים פיהם ולשונם תיהלך בארץ'. (ומה נשתנו דברים אלו מהדיבורים המכוערים שנמחקו בשולי האשכול על הגרד"ל והחזו"א)

כדאי להזכיר את מ"ש הגר"ח מיליקובסקי (אביו של הגה"ק מאמשינוב) לפלוני שהתלונן לפניו על איחור הזמנים של בנו: ווען די האסט נאך געזינדיגט און חברון האט שוין מיין יעקב אריה געקענט גאנץ או"ח יו"ד מיט'ן פמ"ג. ואין לי ספק שהרישא של המשפט יאה גם לפש"מ.
וכאן אציג את אשר שמעתי מפי הרה"ג ר' יצחק יהודה וינד שי' (מחו"ר ישיבת שער השמים) שקיבל מאביו ר' הלל וינד שהיה משמש אצל הרה"ק ר' אהרן קדוש ה' מבעלזא זי"ע. (אין הדברים מופנים אל פש"מ כלל וכלל, אלא רק ליראי ה' ההולכים בתמימות ויודעים באמת שאינם יכולים לבא בסוד קדושים.) כשהגיע הרה"ק מבעלזא זי"ע לא"י והיה מאחר את זמן התפילה כידוע, שמע ע"כ הרב יעקב יוסף הרמן זצ"ל. וכיון שהוא נתגדל רוב ימיו בארה"ב ולא הכיר כלל את דרכי החסידות וצדיקיה, גמר אומר בתומתו וצדקתו לילך להוכיח את הרה"ק מבעלזא ע"ז. כשהגיע לשם וביקש ליכנס א"ל המשמש שא"א ליכנס בלא לכתוב קויטל. כיון שכן כתב קויטל ובו שמות כל בני משפחתו. כשנכנס אל הקודש פנימה קרא המשמש את הקויטל לפני הרה"ק מבעלזא, ובהגיעו לאחד מהשמות הפסיקו הרה"ק 'נו נו'. חזר לראש וקרא מתחילה, ושוב הפסיקו הרה"ק באותו שם. וכך היה עוד כמה פעמים, עד שנזכר הרב הרמן שלאותו בן משפחה יש שם נוסף שאין רגילים להשתמש בו והוא שכח לכתבו. לאחר שתיקן את הטעות, הניח הרה"ק מבעלזא להמשיך בקריאת הקויטל. כיון שראה זאת הרב הרמן החליט בדעתו שאם כך הם פני הדברים לא יאמר ולא יעיר לרבי כלום (אגב, פוק חזי מה בין יר"ש קמאי לבין 'חכם צדיק ושפל רוח' דהשתא). לאחר שהאציל הרה"ק מבעלזא את ברכתו, פנה הרב הרמן ויצא. או אז שאל הרה"ק מבעלזא את משמשו: מה רצה יהודי זה ממני? נענה המשמש: הוא ביקש רק לתת קויטל. א"ל הרה"ק: לא, הוא רצה ממני משהו, קראו לו חזרה. כשנכנס הרב הרמן והרה"ק שאלו מה רציתם, ענה: סברתי שלא אומר, אך כיון שהינכם שואלים אענה שרציתי להעיר על איחור זמן התפילה. ענה לו הרה"ק מבעלזא: מן הדין הנני פטור לגמרי מן התפילה, היות שהנני חולה מעיים, ומה שאני מתפלל זהו בגדר נדבה, ותפילת נדבה רשאים להתפלל כל היום. שאל שוב הרב הרמן: תינח אתם, ומה עם החסידים. א"ל הרה"ק מבעלזא: הנני רואה שהינך ירא שמים, מי שיש בו יר"ש דבריו נשמעים, לך ואמור להם...

ר' לייבעדיג שליט"א
ניכר סערת הרוחות בה היית שרוי בשעת כתיבת הדברים, אך לצערי אתה עונה כאן ב'חסידית' בעוד שפש"מ ועוד רבים [ביניהם אני] מבינים רק את השפה ה'ליטאית', ובשפה שלנו כששומעים סיפורים מעין אלו יש לכך ב' תשובות, או שהסיפור כלל לא היה, או שאפילו אם היה אין בזה שום תשובה לשאלה היאך עוברים בשאט נפש על ס"ק אחד במגן אברהם, וע"כ לא ענית דבר וחצי דבר.

פשוטה של משנה

בברכה המשולשת כתב:אני הקטן שמעתי בשם הגר"ש פישר שליט"א בעהמח"ס בית ישי שהיה מעודד תלמידים לראות הדלקת נ"ח של האדמו"ר מאמשינוב שליט"א, וכשתמהו- והרי זה לא בזמן הדלקה אמר להם שאעפ"כ ילכו כדי להתחזק בירא"ש

הוא מדליק בסוף הלילה, ועדיין לא הנצה החמה וא"כ בפשטות הוא זמן הדלקה [לדעת הסוברים שכל הלילה הוא זמן ההדלקה באם יש פרסומי ניסא].

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » א' אפריל 27, 2014 11:17 pm

מה שאיכפת לי בכל הדיון, שנזכרו למחות רק כשפער פיו על האדמו"ר מאמשינוב שליט"א (מבלי להמעיט בחומרת הדבר), אך כשזלזל בחז"ל ובראשונים, וביטל את דבריהם כאחרוני הריקים, כולם שתקו, או מקסימום רמזו קלות את אי נוחותם. מילא אני, מיד כשראיתי את כיוונו של אותו אפיקורס, החלטתי שאיני בא בדברים עמו, לטב ולמוטב, ות"ל שכמעט שלא זזתי מקבלתי זו. אך אם למחות, יש למחות על הרבה יותר מזה.

-----------
אגב, הכרתי הרבה אפיקורסים ומתחכמים למיניהם שלא האמינו בחז"ל, אך רובם ככולם רק חיזקו אצלי את האמונה בחז"ל ובדבריהם, כשראיתי איך מתקיים בהם מאמרם 'לא עבדו ישראל ע"ז אלא כדי להתיר להם עריות'. וד"ל.

לייבעדיג יענקל

צולניק כתב:ר' לייבעדיג שליט"א
ניכר סערת הרוחות בה היית שרוי בשעת כתיבת הדברים, אך לצערי אתה עונה כאן ב'חסידית' בעוד שפש"מ ועוד רבים [ביניהם אני] מבינים רק את השפה ה'ליטאית', ובשפה שלנו כששומעים סיפורים מעין אלו יש לכך ב' תשובות, או שהסיפור כלל לא היה, או שאפילו אם היה אין בזה שום תשובה לשאלה היאך עוברים בשאט נפש על ס"ק אחד במגן אברהם, וע"כ לא ענית דבר וחצי דבר.

אכן עיקר כתיבתי היתה ע"מ למחות על כבוד חכמים.
הסיפור היה, כפי שמעידים גם צאצאי הרב הרמן.
כפי שכבר הזכרתי, כתבתי אל יראי ה' היודעים שאינם יכולים לבוא בסוד קדושים, וגם הראיתי בסיפור זה שיהודי יר"ש כשהוא רואה שמדובר בצדיק קדוש הוא מבין שגם אם יש לו קושיא אין זה גורע מערכו של הצדיק, והוא נזהר בכבודו, וברור לו שאין שייך למחות כנגדו.
לגבי השפה הליטאית, כבר כתבתי מתחילה שדרכי האדמו"ר מאמשינוב מכוונות ע"פ שיטות ראשונים ופוסקים שונים. ו'אם ריק הוא, מכם הוא' (כולל ממני). תן דעתך שפש"מ (שהקדים להכריז 'שכל דברי הבל הבלים') לא ניסה להתווכח ע"ז שמדובר ביהודי שעובד את בוראו בתורה ועבודה וגמ"ח במסירות נפש, ורק נשאר בב' קושיות (שלדעתו הצדיקו דברי חירוף וגידוף ובזיון ת"ח): א' כיצד אפשר להתפלל מוסף לאחר שבת? וכבר עניתי את מה שיש בידי לענות (וכל בר דעת מבין שאם גאון וקדוש עובר על שיטות מסויימות שהם מקובלות יותר להלכה, אין זה בשאט נפש, אלא נימוקו עימו. ומסתבר שמי שישאלהו מתוך כוונה טהורה [כדוג' הרב הרמן] יוכל לקבל תשובה). קושיא ב' כיצד רשאים החסידים להתפלל עימו, והתשובה לזה היא ג"כ, שכיון שזה על דעתו (בימים טובים בלבד), הרי"ז גופא מעשה רב המוכיח שמכח גדולתו בתורה ובקדושה הוא יודע שהדבר מותר וזהו על אחריותו. וכן נהגו עוד מאות ואולי אלפי צדיקים להתפלל מאוחר יחד עם אנשי שלומם. וכדאי להזכיר שהרה"ק מבעלזא זי"ע הוכיח פעם מישהו שהתפלל מנחה ביחידות מאוחר (בשעה שהוא עצמו וחסידיו עימו עדיין לא התפללו), ואותו אדם ניסה להקשות: הרי גם שאר העולם עדיין לא התפללו, והרה"ק מבעלזא ענהו: הם מתפללים עימי ומותר להם, ואתה התפללת ביחידות ואסור לך (סיפור זה מפורסם ומעידים עליו המשמשים, ומי שאין זה מספיק לו הוא בבעיה של חסרון באמונת חכמים ולא אני).
הגה"צ ר' ועלול צ'צ'יק סיפר שפעם התבטא הגרי"ז הלוי זי"ע בחריפות נגד אלו המאחרים את זמן התפילה, ואז שאלוהו: ומה עם האדמו"ר מבעלזא? והשיב: הוא שאני, 'עים קארמעט מען פון הימל מיט גאלדענע לעפלך'. ולכאורה ביאור תשובתו הוא ע"ד שכתבתי קודם לגבי הרב הרמן זצ"ל.
בכלל אעיר, שפש"מ לא ישמיץ את הליטאים. הוא יודע שלדעת הגר"א צריך לצאת כנגד האדמו"ר מאמשינוב וכו' וכו', מעניין שרבותינו הסטייפלער והגרא"מ שך והגרשז"א והגריש"א ויבלחט"א רבותינו החיים עימנו היום אינם חכמים כמותו, ולא עלה על דעתם לעשות כן. (אגב, מה היה רבינו הגר"א אומר אילו היה רואה את חידושיו וסגנונו של פש"מ ואת יחסו למקובלים? דומני שבביאור הגר"א למשלי [יא, כב; יב, ח; יג, טו; יד, יב; יז, א ב] נמצאת התשובה.)
גם אעיר, שעיני ראו בבתי הכנסת המתפללים ביו"כ בשעה רגילה לחלוטין, כיצד בחורים מפטפטים במילי דשטותא בעת ההפסקות בין התפילות, ומה לי אם עושים זאת לפני כל נדרי או עושים זאת לפני מנחה. לגבי חסידי אמשינוב, ברור שכמו בכל קבוצה ישנם שם כל הסוגים, יש צדיקים כמו הגרצ"מ זילברברג ועוד שמנצלים כל רגע בשלימות, יש בינונים ויש חלשים. מה לכל זה ולהתקפות על רבם עד כדי שימוש בכינוי עכברא.
בשולי הדברים אומר שהנני כותב זאת כיון שאני מקווה ששאלת ע"מ להבין (אינך חייב להסכים עם תשובתי [ובכלל אינני דוברה של החסידות ובודאי לא של אמשינוב, יש בוודאי גדולים ממני שידעו לבאר לך את כ"ז בטוטו"ד ובשלימות], אך תבין לפחות שמדובר בגישה רצינית ולא בהפקרות ובזלזול בתורה בשאט נפש). אבל אילו היה פש"מ ממשיך בטענותיו הייתי מנוע מלענות לו כיון שחז"ל סגרו עלי את הפתח, כמבואר בסנהדרין ( לח ב): "תנן התם רבי אליעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס, אמר רבי יוחנן לא שנו אלא אפיקורוס עובדי כוכבים אבל אפיקורוס ישראל כל שכן דפקר טפי".

לייבעדיג יענקל

איש רגיל כתב:מה שאיכפת לי בכל הדיון, שנזכרו למחות רק כשפער פיו על האדמו"ר מאמשינוב שליט"א (מבלי להמעיט בחומרת הדבר), אך כשזלזל בחז"ל ובראשונים, וביטל את דבריהם כאחרוני הריקים, כולם שתקו, או מקסימום רמזו קלות את אי נוחותם. מילא אני, מיד כשראיתי את כיוונו של אותו אפיקורס, החלטתי שאיני בא בדברים עמו, לטב ולמוטב, ות"ל שכמעט שלא זזתי מקבלתי זו. אך אם למחות, יש למחות על הרבה יותר מזה.

-----------
אגב, הכרתי הרבה אפיקורסים ומתחכמים למיניהם שלא האמינו בחז"ל, אך רובם ככולם רק חיזקו אצלי את האמונה בחז"ל ובדבריהם, כשראיתי איך מתקיים בהם מאמרם 'לא עבדו ישראל ע"ז אלא כדי להתיר להם עריות'. וד"ל.

בדרך כלל לא הייתי מגיע אל האשכולות שפתח פש"מ. כאן הגעתי לזה בשל עניני בשיטת ר"ת, וכיון שהזכרתי את דקדוקו של האדמו"ר לחשוש לשיטת ה' מילין והלה פער פיו, הוכרחתי להשיב. ואכן אח"ז שמתי לב ליחסו לחז"ל וערכתי את דברי מחדש לאור זה, כפי שתוכל לראות לעיל.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ב' אפריל 28, 2014 5:39 pm

אוצר החכמה כתב:
פשוטה של משנה כתב:חוץ מזה הראשונים והשו"ע כתבו שירא שמים יחוש לדרי ר"ת והגר"א בא וביטל הכרעה זו, ורק על פיו אין תפילין דר"ת מצויות בחוגי המתנגדים כלל.

לא כן הוא. הקדמונים החמירו שכל מי שאינו מוחזק בחסידות לא יניח תפילין דרבינו תם דהווה יוהרה וכן היה מנהג האשכנזים עיין בה"ט ורק הספרדים לא נהגו כן כמובא בשע"ת.

הגר"א בעצמו לא היה מוחזק בחסידות?
דרך אגב: בספר "הגר"א ומשנת החסידות" [דכבר דנו בו כאן] יש התייחסות לחילוק הדעות בענין זה בין הגר"א וחסידות עם ביאור כדרכו.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ב' אפריל 28, 2014 5:56 pm

לייבעדיג יענקל כתב:תמיהה גדולה לי על מנהלי הפורום שאינם מוחקים דברי חירוף וגידוף של זה ש'שלח ידיו בשלומיו חילל בריתו' 'שתו בשמים פיהם ולשונם תיהלך בארץ'. (ומה נשתנו דברים אלו מהדיבורים המכוערים שנמחקו בשולי האשכול על הגרד"ל והחזו"א)

יש מחלוקת בין חסידים ומתנגדים. רבותינו בעלי אוצה"ח הם מחוג המתנגדים. ומכאן ההשתנות.

כדאי להזכיר את מ"ש הגר"ח מיליקובסקי (אביו של הגה"ק מאמשינוב) לפלוני שהתלונן לפניו על איחור הזמנים של בנו: ווען די האסט נאך געזינדיגט און חברון האט שוין מיין יעקב אריה געקענט גאנץ או"ח יו"ד מיט'ן פמ"ג. ואין לי ספק שהרישא של המשפט יאה גם לפש"מ.

יש איזה מימרא בשם הגרשז"א בענין זה - הנכון הוא?

שאל שוב הרב הרמן: תינח אתם, ומה עם החסידים. א"ל הרה"ק מבעלזא: הנני רואה שהינך ירא שמים, מי שיש בו יר"ש דבריו נשמעים, לך ואמור להם...

יש מעשה [עם מקור מוסמך - ואני מקוה שבן החבורה וכו' יזכירו לי המקור] שהיה חסיד שחיכה למהר"א מבעלזא ז"ל שיתפלל מנחה, וכאשר נתאחר השעה נעמד להתפלל ביחידות כאשר היה כבר מאוחר מאוד, הבחין בו מהר"א ז"ל והוכיח אותו על כך, כאשר שאל הלה הלא החסידים מתפללים יותר מאוחר עם הרבי ענה לו מהר"א ז"ל מילא החסידים הלא הם מתפללים אתי אבל אתה הרי לא התפללת אתי.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ב' אפריל 28, 2014 6:07 pm

שלח כתב:שמעתי בשם רב גדול שאמנם סדר הפרשיות כמו ר"ת, אבל לפי ר"ת הם צריכים להיות שוכבים בבתים ,ולא כמו היום האם ידוע דבר זה?

כמובן שאין זה נפ"מ כלל. ובר מן דין בזוה"ק כבר מובא תפילין דר"ת. אך כמובן לפי הגר"א ז"ל זה טעות סופר בזוהר.

לייבעדיג יענקל

אמסטרדם כתב: יש מחלוקת בין חסידים ומתנגדים. רבותינו בעלי אוצה"ח הם מחוג המתנגדים. ומכאן ההשתנות.

אינך צודק בניסוח שממנו משמע כאילו קיימת מחלוקת קבועה נצחית ויסודית. המחלוקת שקטה כבר מזמן, ויר"ש שבשני הצדדים יודעים להעריך זא"ז אע"פ שנותרו חילוקי דעות כדרכה של תורה, ומקבלין דין מן דין ואמרין קדיש. אמנם בעוה"ר יש [בכל צד] גאוותנים ובעלי מדון ומריבה המבזים ת"ח ומזלזלים בקהילות קדושות של יראים ושלמים (וגם בינונים וחלשים). ומי שיש בו מעט תורה ויר"ש יודע ומבין שעליו להסתייג מזה ולמחות על כבוד ת"ח וכבודם של ישראל קדושים. מכיון שלפי התרשמותי יש למנהלי הפורום תוי"ש, קושייתי בעינה עומדת: מ"ש בין דברי הבלע נגד הגה"ק מאמשינוב לבין הזלזול בדרך הלימוד של החזו"א, מדוע אותם דברי חוצפה נמחקו ודיבורי אפיקורסות אלו נשארו?

אמסטרדם שאל: יש איזה מימרא בשם הגרשז"א בענין זה - הנכון הוא?
אומרים שהגרשז"א אמר: היו צריכים להעיר לו, אבל מי יכול להעיר לו, אחרים אוכלים במשך שעה ומברכים ברכהמ"ז במשך חמש דקות, והוא אוכל במשך חמש דקות ומברך במשך שעה.
איני יודע האם זה נכון.

אמסטרדם כתב: יש מעשה [עם מקור מוסמך - ואני מקוה שבן החבורה וכו' יזכירו לי המקור] שהיה חסיד שחיכה למהר"א מבעלזא ז"ל שיתפלל מנחה, וכאשר נתאחר השעה נעמד להתפלל ביחידות כאשר היה כבר מאוחר מאוד, הבחין בו מהר"א ז"ל ומיחה בידו, כאשר שאל הלה הלא החסידים מתפללים יותר מאוחר עם הרבי ענה לו מהר"א ז"ל מילא החסידים הלא הם מתפללים אתי אבל אתה הרי לא התפללת אתי

הבאתי מעשה זה בדברי שבהמשך האשכול. דומני שמעשה זה מופיע ב'בקודש פנימה'.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ב' אפריל 28, 2014 8:12 pm

כמדומני בשם הגרשז"א מביאים שאמר שמגיע לו סטירה, אבל אין מי שראוי לתתה לו.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר