מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"הלכות חג בחג" - מה הכוונה?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
למאי_נמ?
הודעות: 782
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

"הלכות חג בחג" - מה הכוונה?

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ד' אפריל 16, 2014 2:36 pm

"משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום: הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג" (מגילה ד. לב. סנהדרין קא. מ"ב סי' תכט סק"א וביאה"ל שם).

ואינני יודע במה מתקיימת חובה זו:
א) הלומד בענייני הקורבנות של המועד בזה"ז - יוצא יד"ח?
ב) הלומד בחוה"מ פסח הלכות ספירת העומר - יוצא יד"ח? (או שהלכות אלו אינן שייכות דווקא למועד, ונוהגות גם אח"כ)
ג) הלומד ביו"ט ראשון של פסח הל' ספה"ע -יצא יד"ח? (או שהלכות אלו שייכות למחר)
ד) הלומד הלכות יו"ט בחוה"מ או הלכות חוה"מ ביו"ט - יוצא יד"ח?
ה) הלומד ביום הפסח הלכות אכילת מצה ומרור -יצא יד"ח?
ו) הלומד בדרך פלפול (אם צריך כזית מרור בשל הברכה או לא) - יצא יד"ח?
ז) הלומד הלכות שאינן נוגעות לו (כחיוב נשים במצוות הפסח וספה"ע וכד') - יצא יד"ח?
ח) הלומד הלכות ביעור חמץ בפסח יצא יד"ח?
ט) הלומד ענייני אגדה מעניינו של יום יצא יד"ח?

אשמח לתשובות (עדיף עם ביסוס)!

(כמובן, חוט אחד שוזר את השאלות, שסודרו בסדר אקראי, לפי העולה בדעתי בשעת כתיבת הדברים - יום בו צריך להוסיף על שמחת יו"ט תבשיל נוסף למפלת המן כמובא במ"ב)

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: "הלכות חג בחג" - מה הכוונה?

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ה' אפריל 17, 2014 11:40 pm

שאלות יפות. ייש"כ.
בתוספות מגילה ד, א:
"פורים שחל להיות בשבת - דווקא בשבת לפי שאין קורין המגילה משום גזירה דרבה, אבל בחול א"צ, שהרי קורין המגילה וטפי איכא פרסומי ניסא".
מבואר שהלימוד של ההלכות הוא בשביל הפרסומי ניסא בחג. ומסתבר א"כ לפחות לגבי שאלות ה-ט שלך, שמועיל.

מה שנכון נכון
הודעות: 11953
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: "הלכות חג בחג" - מה הכוונה?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' אפריל 17, 2014 11:49 pm

גאולה בקרוב כתב:שאלות יפות. ייש"כ.
בתוספות מגילה ד, א:
"פורים שחל להיות בשבת - דווקא בשבת לפי שאין קורין המגילה משום גזירה דרבה, אבל בחול א"צ, שהרי קורין המגילה וטפי איכא פרסומי ניסא".
מבואר שהלימוד של ההלכות הוא בשביל הפרסומי ניסא בחג. ומסתבר א"כ לפחות לגבי שאלות ה-ט שלך, שמועיל.

לא הרי פורים ששואלין ודורשין בו משום פרסומי ניסא [לתוספות] כהרי פסח שבו שואלין ודורשין לדעה מה יעשה ישראל.
וראה בשעה"צ סימן תכט ס"ק ה שכתב וז"ל והנה האחרונים רצו לומר דלכך העולם מקילין בדבר משום דסומכין על קריאת התורה בענינו של יום, ובאמת מלשון הלכות פסח בפסח והלכות עצרת בעצרת משמע דהלכות ממש קאמר, מה שאסור ומה שמותר, וכן מוכח בילקוט ריש פרשת ויקהל, עיין שם. וברמב"ם הנ"ל גם כן משמע להדיא דשני ענינים הם ע"ש עכ"ל.
ולכאורה מאי שנא מקריאת המגלה בפורים דמהני והובא במ"ב סימן תרפח ס"ק טז, אע"כ כנ"ל.

יעקב אביעזר
הודעות: 45
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:23 am

אאאאאאאאאאאאאא

הודעהעל ידי יעקב אביעזר » ו' מאי 26, 2017 3:06 am

אאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
נערך לאחרונה על ידי יעקב אביעזר ב ו' מאי 26, 2017 3:11 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

יעקב אביעזר
הודעות: 45
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:23 am

Re: "הלכות חג בחג" - מה הכוונה?

הודעהעל ידי יעקב אביעזר » ו' מאי 26, 2017 3:10 am

למאי_נמ? כתב:"משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום: הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג" (מגילה ד. לב. סנהדרין קא. מ"ב סי' תכט סק"א וביאה"ל שם).

ואינני יודע במה מתקיימת חובה זו:
א) הלומד בענייני הקורבנות של המועד בזה"ז - יוצא יד"ח?


מה זה הלכות עצרת. פשוט שהכוונה למצוות היום - שתי הלחם!.
בחז"ל אין הלכה להיות ערים כל הלילה או לאכול מאכלי חלב. וקשה לומר שכוונתם ללמוד מהי קריאת התורה של עצרת (עי' מגילה לא, כמדומני). אם אני לא טועה אין הלכות נוספות.
עונה על שאלתך, אם לימוד קרבנות היום בכלל.

א' זעירא
הודעות: 373
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 6:00 pm

Re: "הלכות חג בחג" - מה הכוונה?

הודעהעל ידי א' זעירא » ו' מאי 26, 2017 12:18 pm

ב) לפני כמה שנים שמעתי שיעור ביום אדחוהמ"פ מאחד מן המגידים בנושא מנחת העומר. מחציתו הראשונה של השיעור הוקדש לבירור שאלה זו, האם בלימוד הלכות העומר מקיימים את תקנת משה. בתר דאיבעיא הדר פשטה שמוכח מדברי רש"י מגילה טז ע"א ד"ה הלכות קמיצה שמקיימים בזה את חובת היום, שכן רש"י הדגיש שמרדכי למד אז הלכות קמיצה מפני ענינו של יום.

יהודי טבעי
הודעות: 386
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: "הלכות חג בחג" - מה הכוונה?

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ו' מאי 26, 2017 3:48 pm

מה שנכון נכון כתב:וראה בשעה"צ סימן תכט ס"ק ה שכתב וז"ל והנה האחרונים רצו לומר דלכך העולם מקילין בדבר משום דסומכין על קריאת התורה בענינו של יום, ובאמת מלשון הלכות פסח בפסח והלכות עצרת בעצרת משמע דהלכות ממש קאמר, מה שאסור ומה שמותר, וכן מוכח בילקוט ריש פרשת ויקהל, עיין שם. וברמב"ם הנ"ל גם כן משמע להדיא דשני ענינים הם ע"ש עכ"ל.
ולכאורה מאי שנא מקריאת המגלה בפורים דמהני והובא במ"ב סימן תרפח ס"ק טז, אע"כ כנ"ל.

לימוד ההלכות כדי לדעת מה לעשות זה תקנת חכמים ללמוד ל' יום קודם החג, אבל בחג עצמו זו תקנה אחרת והיא ממשה רבינו, לכאורה גם אם כבר קיימו את הלכות היום, הלימוד הוא כדי לקיים את עניין החג על ידי לימוד ענייניו.
ומה שכתב המשנה ברורה שהקריאה בעניינו של יום, ולימוד הלכות חג בחג, הם שני תקנות נפרדות יש לבאר שהם שני צורות ללמוד את תורת החג, אופן אחד הוא בדרך של קריאת התורה ששומעים את דבר ה', אופן שני הוא לימוד הלכות, שזה הצורה איך אצלנו נקלטת תורת החג.
ולגבי הקושיא ממגילה יש לתרץ כי קריאת המגילה שונה היא מקריאת התורה, שאין גדרה שמיעה, אלא שיוצאים בקריאתה בציבור מדין שומע כעונה, ורק קריאת התורה מתייחדת בזה שהיא נחשבת כשמיעת דבר ה'. ולכן מתקיימים שני הדינים כאחד. ואין כאן מקום להאריך.
עוד עמי תירוץ נפלא על פי דברי הרמב"ם בסוף הלכות מגילה (פרק ב הלכה יח) כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם. ומקורו בירושלמי (מגילה פ"א ה"ה).
והיינו שמגילת אסתר תרוויהו אית ביה, שמצד אחד היא נבואה ומקרא שניתנה לידרש כאמיתה של תורה, ולכן היא קיימת כחמשה חומשי תורה. ומאידך יש בה הלכות שתיקנו חכמים במצוות ימי הפורים. ולכן יש בה גם גדר של הלכות תושבע"פ. ומעתה אתי שפיר שבקריאת המגילה יוצאים גם חובת קריאה, וגם ידי חובת שואלין ודורשין בעניינו של יום, כי חמשה חומשי תורה שאינם אלא תורה ואינם "הלכות", אבל מגילה יש בה גם גדר של הלכות.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 218 אורחים