כתוב בדברים פרק ד
"אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְקֹוָק הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּו"
קשה..
אם אין עוד מלבדו הכוונה לפני הבחירה שלנו - אז זה פשיטא..
ואם אין עוד מלבדו זה אחרי הבחירה שלנו, אם כן מה בעצם הבחירה..
ואם הבחירה תלויה תמיד בזה שאין עוד מלבדו..
אם כן מה בעצם משמעות הפסוק..??
(קשור לשאלה של ענין הגאוה והתאוה)