אשה כמורה הוראה

[קטינא דארעא]

בזמן האחרון ראיתי את דברי החינוך שכותב שאשה הוזהרה שלא להורות כששתתה יין [הביאו ברכי יוסף ואני מחוסר ספרים כעת, רק מחשבי איתי]
מבואר בדבריו שאשה חכמה כשירה להורות הוראה, וינהגו בה כל דיני הוראה כגון חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר, ואם ב' נשים יורו הוראה נגד חכם א' נלך אחר רוב נשים וכו'
וכן מבואר בדבר התוס' בכ"מ שדנו אם כשירה לדון, וטעם הפסול הוא משום מתני' בנדה כל הכשר לדון כשר להעיד, והיינו שאסורה בשררה על עם ה', ומ"מ ודאי ששייך שתחכים בחמת התורה
ולדידי קשיא הרי כאילו מלמדה תפלות כמבואר בגמ' סוטה, ויותר מזה מבואר בגמ' נדרים ל"ח שפלפולה של תורה נמסר רק למשה ונהג בנו טובת עין ומסרה לכל ישראל, ולכאורה לאשה לא נמסר כח זה
ועוד לכאורה כל מי שלא נצטווה ללמוד אינו יכול להיות חכם בחכמת התורה כמו גוי חכם שודאי לא יהיה להוראתו תוקף כלל
ואולי זה שונה שהתורה לא נמסרה לו כלל ומשפטים בל ידעום
אח"ז חשבתי כשם דלמ"ד סומא פטור מכל המצוות מ"מ ודאי רב יוסף ורב ששת ראוים להוראה, אבל יש לחלק בין חסרון בציווי לאשה שאינה בכלל
אני מחוסר ספרים ואבקש להניח דעתי בזה

[בברכה המשולשת]

נושא זה נדון באחרונים ביחס לברכת שחלק מחכמתו באשה חכמה

[מרן המשגיח]

בנידה י"ג ע"ב איתא שהיתה חרשת אחת שהיתה בקיאה במראות הדמים וחברותיה היו מראות לה

[קטינא דארעא]

איה מקום כבודם

[קטינא דארעא]

מראות הוא ענין מציאותי, ואף שיש גם בזה דין חכם שאסר כמבואר בגמ' שם מ"מ אפשר לבוא אליו גם מהפן המציאותי
וגם גוי יכול להורות בזה הוראת מומחה

[בברכה המשולשת]

איה מקום כבודם

לי זכור כה"ח בהלכות ברכות על ברכת שחלק מחכמתו.
בנוסף, כמדומני שעסקו בזה אחרונים ביחס ללימוד תורה לנשים (מרן הגרמ"פ, האדמו"ר השפע חיים, האדמו"ר הויואל משה ועוד)

[אוצר החכמה]

דידי קשיא הרי כאילו מלמדה תפלות כמבואר בגמ' סוטה,

לא מובן הלא זה רק מדרבנן (ומחלוקת תנאים ואנן הכי פסקינן) אבל מדאורייתא מותרת ללמוד וממילא יש מקום ללאו.

[קטינא דארעא]

ענין לימוד תורה לנשים לא שייך אלינו
יש תוספתא בכלים שברוריה נחלקה עם חכמים
אבל עדיין מה שהלכה כמותה זה משום שא' התנאים אמר כן

[קטינא דארעא]

דידי קשיא הרי כאילו מלמדה תפלות כמבואר בגמ' סוטה,

לא מובן הלא זה רק מדרבנן (ומחלוקת תנאים ואנן הכי פסקינן) אבל מדאורייתא מותרת ללמוד וממילא יש מקום ללאו.

לא מובן מה לא מובן
האיסור מדרבנן אבל מ"מ כיון שתורתה בגדר תפלות גם מדאוריתא איך יעלה לה אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא

[אוצר החכמה]

זה לא כתוב שתורתה בגדר תפלות, כתוב שכיוון שמוציאות לדברי הבאי ממילא אם מלמדה, אני חכמה שכנתי ערמה, ועלולה להוציא את הדברים לדברי תיפלות, כל זה גם בלי הפרישה וק"ו לדבריו.

זה בערך כמו שתגיד שכיוון שהגאון מבאר שנעשה לו סם המוות היינו אם יש לו מידות רעות כידוע דבריו באבן שלמה, מי שיש לו מידות רעות מותר להורות שתוי יין.

[קטינא דארעא]

זה לא כתוב שתורתה בגדר תפלות, כתוב שכיוון שמוציאות לדברי הבאי ממילא אם מלמדה, אני חכמה שכנתי ערמה, ועלולה להוציא את הדברים לדברי תיפלות, כל זה גם בלי הפרישה וק"ו לדבריו.

זה בערך כמו שתגיד שכיוון שהגאון מבאר שנעשה לו סם המוות היינו אם יש לו מידות רעות כידוע דבריו באבן שלמה, מי שיש לו מידות רעות מותר להורות שתוי יין.

די לקריאה שטחית
תפלות איננה סתם תוצאה שנגרמת מהלימוד, אלא זהו משמעותו של הלימוד
מי שיש לו מידות רעות ברמה שתורתו נעשית סם המות אין הוראותיו הוראות וממילא כמובן אין איסור שיורה כשהוא שיכור
לא כך לימדונו רבותינו ? שתורה לא נרכשת באוניברסיטה

[קטינא דארעא]

כל זה גם בלי הפרישה וק"ו לדבריו.

אינני בוש לומר שאיני יודע מהו הפרישה

[קטינא דארעא]

מישהו סיפר לי שאצל אחינו בעלי הכיפה הסרוגה יש מקצוע כזה ורבני המגזר לוחמים בזה
והאמת מקורו טהור מדברי החינוך וראוי לעשות כן

[אוצר החכמה]

זה לא כתוב שתורתה בגדר תפלות, כתוב שכיוון שמוציאות לדברי הבאי ממילא אם מלמדה, אני חכמה שכנתי ערמה, ועלולה להוציא את הדברים לדברי תיפלות, כל זה גם בלי הפרישה וק"ו לדבריו.

זה בערך כמו שתגיד שכיוון שהגאון מבאר שנעשה לו סם המוות היינו אם יש לו מידות רעות כידוע דבריו באבן שלמה, מי שיש לו מידות רעות מותר להורות שתוי יין.

די לקריאה שטחית
תפלות איננה סתם תוצאה שנגרמת מהלימוד, אלא זהו משמעותו של הלימוד
מי שיש לו מידות רעות ברמה שתורתו נעשית סם המות אין הוראותיו הוראות וממילא כמובן אין איסור שיורה כשהוא שיכור
לא כך לימדונו רבותינו ? שתורה לא נרכשת באוניברסיטה

ח"ו להתיר דבר כזה (רק אתה מתחמק ומגדיר ברמה ש..). ובעניין התיפלות אני כתבתי כדברי רש"י בסוטה כא ב. ועיין בפרישה שהבאתי.

[קטינא דארעא]

ח"ו להתיר דבר כזה (רק אתה מתחמק ומגדיר ברמה ש..). ובעניין התיפלות אני כתבתי כדברי רש"י בסוטה כא ב. ועיין בפרישה שהבאתי.

אני חוזר ומתוודה שאיני מכיר את דברי הפרישה אולי רבינו יציין את מקומו
רש"י מסביר את הביאור המילולי אבל ודאי שרוח הדברים הוא לבאר את משמעו לימוד התורה אצלה
לא ידעתי מה חידוש יש במה שכתבתי במי שתורתו נעשית סם המות, מ"מ אין כאן היתר מחודש, שהרי מדובר באדם שאנשים לא מקבלים ממנו הוראה וממילא הוראתו פטומי מילי בעלמא
אין בי נטיה להתחמק

[קטינא דארעא]

תוס' בפסחים דף ד' כותב שנשים עצלניות וא"א לסמוך עליהם במקום שצריך טירחה
ואני שואל אטו דברי תורה אינם צריכים טירחה יתירה
ואולי אפ"ל שגם לתוס' אשה דידעינן בה שהיא זריזה כשירה וא"כ בכה"ג יש לה דין הוראה

[איש-אחד]

http://www.responsafortoday.com/vol4/11.pdf

[קטינא דארעא]

הרב איש אחד
יישר כח
חוץ מהראיות המטופשות מדברי המג"א שהשיג על אשה ונקט במליצת חז"ל אין חכמה לאשה אלא בפלך, ומדברי בית אפרים שדיבר על אשה סתם ואמר שהם עצלניות וכמו שהבאתי שמפורש כן בתוס' בפסחים דף ד', וזה לא שייך באשה דקיי"ל בה שאינה עצלנית
עוד הוא מוכיח ממקרים שהכשירו לאשה לעדות ששמעה מחכם את ההלכה וזה מעשים שבכל יום ולא שייך לכאן

[אוצר החכמה]

ח"ו לא התכוונתי למשהו אישי, רק כשמגדירים ברמה כזאת וכולי אין כ"כ מציאות לדין. ובעיני זה חידוש זר מאד שמי שהוא בעל גאוה אבל עדיין בקי בהלכה ובדין יותר לו להורות כשהוא שיכור.

אבל באשה זה וודאי אינו כן ורש"י מפרש את פשט הדברים, שאין כאן הגדרה על הלימוד אלא שמחמת שהתורה מחכימה אותה עלולה להוציא את הדברים לדברי תיפלות

הפרישה הוא במקומו ומה שהוא אומר הוא שזה על הרוב, אבל אם יש אשה שרואים בה שאינה מוציאה לדברי הבאי מותר לה ללמוד, ואפילו אם לא נקבל את דברי הפרישה למעשה, ונאמר שכל מדות חכמים כך הוא ויש לאסור על כולם ואין בזה חילוקים, מכל מקום לעניין הקושיה על הדאורייתא וודאי חזינן שאין כאן קושיה.

[קטינא דארעא]

לבחירתכם בשנת 2014 אולי אפשר לדבר על אפליקציה שהיא תהא מורה הוראה
אני לא אמרתי שכל בעל גאוה תורתו נעשית לו סם המות, אבל אם כן ודאי שהוא אינו ראווי להוראה וצריך למנוע את עצמו, וממילא כמו שתלמיד שלא הגיע להוראה והורה כשהוא שתוי אינו עובר כך גם זה

על פי דברי הפרישה הצדק עם מעכת"ר, דא"כ גם בדברי רש"י יש לפרש כעין מובן דבריו, אבל פשטות הדברים ודאי לא כן

[אוצר החכמה]

http://www.responsafortoday.com/vol4/11.pdf

אני מבין שהבאת את הדברים כשעשוע לפורים, ובאמת יש להתפלא אחר שמנה בין האוסרים את אחד מגדולי הפוסקים של התנועה הריפורמית בארה"ב, מדוע לא מנה בין המתירים את המן שהלך אחרי פסק הדין של זרש אשתו.

[קטינא דארעא]

http://www.responsafortoday.com/vol4/11.pdf

אני מבין שהבאת את הדברים כשעשוע לפורים, ובאמת יש להתפלא אחר שמנה בין האוסרים את אחד מגדולי הפוסקים של התנועה הריפורמית בארה"ב, מדוע לא מנה בין המתירים את המן שהלך אחרי פסק הדין של זרש אשתו.

אין פסול בהוראה של נמצא אחד מהם קרוב או פסול וממילאכיון שאמרו לו חכמיו כן יכל ללכת אחריהם

[אוצר החכמה]

ממילא כמו שתלמיד שלא הגיע להוראה והורה כשהוא שתוי אינו עובר כך גם זה

מה המקור לזה? ברמ"א כתוב ויזהר כל אדם שלא יורה שתוי יין

[קטינא דארעא]

דברי הרמ"א הם בלשון זהירות שהרי סו"ס שמא יטעה
זכורני כמה מקומות לחפש בהם אבל אני מחוסר ספרים
אי"ה לכשאפנה אשנה

[זנב הלטאה]

ממילא כמו שתלמיד שלא הגיע להוראה והורה כשהוא שתוי אינו עובר כך גם זה

מה המקור לזה? ברמ"א כתוב ויזהר כל אדם שלא יורה שתוי יין

עיינתי בחינוך במצות שתויי יין והוא עצמו כתב שעוברת על זה אשה חכמה הראויה להורות

[סכינא חריפא]

ויל"ע מה הדין בעבד שלמד תורה?
ועיין כאן viewtopic.php?f=17&t=18923

[נהר שלום]

עי' כאן: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=18951