מן השורה כתב:[הלשון משמע כאילו באים לקבוע סגנון אחד לשיטת החזו"א ובריסק, וכמדו' שיש עוד כמה מאפיינים..]
יורה_דעות כתב:והגרי"ז לא הוטרד משאלות כאלו, אלא הכל כמו שכתוב בסידור, ואם משהו לא מובן המשיח יתרץ, כמו שאמר בענין הגאולה.
אמסטרדם כתב:מן השורה כתב:[הלשון משמע כאילו באים לקבוע סגנון אחד לשיטת החזו"א ובריסק, וכמדו' שיש עוד כמה מאפיינים..]
אתה מוזמן להחכימני...
מן השורה כתב:לא השקעתי בנושא זה כ"כ, אבל מסתבר למשל שאופן לימודו של הגרי"ז ודאי מושפע מהירא"ש הגדולה שלו [שהגרח"ע התבטא שזה מלפני חמש מאות שנה], והצורה ללמוד "ואס שטייט דא" [מה כתוב כאן] ולהצמד באופן מוחלט אל הכתוב, כולל מדיוקים ומסדר הדברים, זהו נובע מירא"ש וחרדה [מלשון "החרדים אל דברו"] אל כל דבר מהתורה, בין בכתב בין בע"פ.
מן השורה כתב:הדרך למצוא חידושים ופנינים באה מאוחר יותר. לא ברור לי למי לייחס אותה.
אמסטרדם כתב:כאשר עוסקים השימוש חכמים בהאי ענינא אסור שלא להזכיר דברי גאון ישראל הגרשז"א ז"ל שאמר [בנוגע לדרכי הלימוד השונים] שהוא יש לו 'דרך לימוד' מצויינת - ללמוד גפ"ת וראשונים ולהבין מה הם אומרים... וחזינן בספריו שמרבה להביא מכל ה'חוגים' כולל בריסק שלא היה משתייך לא להם ולא לליטא בכלל, [ואצ"ל חזו"א].
אמסטרדם כתב:אומרים שבשביל כך ברח מהישיבה בריסק/וואלוזין.
בן אדם כתב:אמסטרדם כתב:אומרים שבשביל כך ברח מהישיבה בריסק/וואלוזין.
הסיבה שעזב לא היה בגלל זה כלל ועיקר, אלא בגלל שהקילו בישיבה ונתנו פת עכו"ם וסמכו על היתרים דחוקים, והחזו"א היה 'פרומער' גדול, ולכן ברח.
וי"א, שהחזו"א לא היה עילוי גדול [עכ"פ בבחרותו], ולא הצליח להתאים א"ע לדרך הלימוד הישיבתי, ועיקר מעלתו היה ההתאמצות וההשקדה שהיה לא מעלמא הדין ממש, וזה היה הצלחתו, אבל לא כשרונותיו. [וזהו גם הסיבה למה לא התייחסו רבותנו ראשי הישיבות להשגותיו, כדוגמא הנ"ל המובא לעיל מהרב שך, כי סברו שלא הצליח החזו"א לרדת לעומק דבריהם, וממילא אין טעם להתווכח...] (אני כבר מכין א"ע להתגובות החריפות שאקבל מ'חסידי' החזו"א).
אלא שבדורינו ישנם אנשים רבים שיש להם השגות על דרכו של בריסק [והרבה פעמים בצדק...], ומנסים להיתלות באילנא רברבא זו, ה"ה החזון איש, על אף שלא זו היתה כוונת החזו"א כלל ועיקר.
בן אדם כתב:אמסטרדם כתב:אומרים שבשביל כך ברח מהישיבה בריסק/וואלוזין.
הסיבה שעזב לא היה בגלל זה כלל ועיקר, אלא בגלל שהקילו בישיבה ונתנו פת עכו"ם וסמכו על היתרים דחוקים, והחזו"א היה 'פרומער' גדול, ולכן ברח.
וי"א, שהחזו"א לא היה עילוי גדול [עכ"פ בבחרותו], ולא הצליח להתאים א"ע לדרך הלימוד הישיבתי, ועיקר מעלתו היה ההתאמצות וההשקדה שהיה לא מעלמא הדין ממש, וזה היה הצלחתו, אבל לא כשרונותיו. [וזהו גם הסיבה למה לא התייחסו רבותנו ראשי הישיבות להשגותיו, כדוגמא הנ"ל המובא לעיל מהרב שך, כי סברו שלא הצליח החזו"א לרדת לעומק דבריהם, וממילא אין טעם להתווכח...] (אני כבר מכין א"ע להתגובות החריפות שאקבל מ'חסידי' החזו"א).
אלא שבדורינו ישנם אנשים רבים שיש להם השגות על דרכו של בריסק [והרבה פעמים בצדק...], ומנסים להיתלות באילנא רברבא זו, ה"ה החזון איש, על אף שלא זו היתה כוונת החזו"א כלל ועיקר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 412 אורחים