פורום אוצר החכמה

כתב המ"ב (סי' צ' ס"ק ע"ג) שאסור לבן להתפלל בארבע אמות של אביו.
וע"ש שכתב הרמ"א שבציבור נהגו להקל טוב להחמיר, והב"י כתב שאין היתר בציבור.

ולא שמעתי ולא ראיתי מי שמקפיד על זה, וכולם מושיבים את ילדיהם לידם, ומקפידים על זה. ובפרט על הספרדים יש לתמוה שהרי לפי הב"י גם בציבור אסור, ועל מה סמכו?

א. אין מביאים ראיה מזה 'שראינו שלא מקפידים ע"ז.
ב. לגבי הילדים, כ"ז שזה עד בר מצוה אין שאלה האבא מחנך ומשגיח, לאחר מכן, אדרבא, כב' יתחיל לעורר הענין שיקומו אנשים ויקיימו את ההלכה ולא את מה שרואים.

פנימי כתב:כתב המ"ב (סי' צ' ס"ק ע"ג) שאסור לבן להתפלל בארבע אמות של אביו.
וע"ש שכתב הרמ"א שבציבור נהגו להקל טוב להחמיר, והב"י כתב שאין היתר בציבור.

יש כאן בלבול.
זה לשון השו"ע סי' צ' סע' כ"ד: לא יתפלל בצד רבו ולא אחורי רבו ולא לפניו, (יש אומרים דכל זה לא מיירי אלא להתפלל ביחיד, אבל בצבור אם כך הוא סדר ישיבתו, אין לחוש אם מתפלל לפניו) או אחריו. ע"כ. הרי שהשו"ע דיבר רק ברבו.
והוסיף במשנ"ב ס"ק ע"ג: בצד רבו - כי הוא יוהרא שמראה שהוא שוה לרבו... כתב הח"א נ"ל דה"ה אביו. ע"כ. הרי שכל הדין באב הוא נראה לי של חיי אדם, ומהיכא תיתי שהספרדים קיבלו זאת. וכל מחלו' השו"ע והרמ"א קשור לאב רק להנחתו של החיי אדם.

ההלכה דלהלן לכאורה אינה מוכרת כל כך, או כמעט כלל לא:

בש"ע (או"ח צ' כ"ד) נפסק:

לא יתפלל בצד רבו ולא אחורי רבו ולא לפניו

.
והביא המשנה ברורה (שם ס"ק ע"ג) בשם החיי אדם:

נראה לי דהוא הדין אביו

.

למיטב ידיעתי, ראייתי וזיכרוני - לא ראיתי מי שמקפיד בזה, (למעט אצל אדמו"רים שאז יש גם דין של רבו) ואדרבא ישנה לכאורה קפידא להתפלל בסמוך לאבא.

היש מי שיודע היתר לדבר?

האם נשתנו הדורות? [ראיתי בקצוש"ע ילקו"י שכתב בפירוש לאיסור בלא דרך להתיר, והוא חי בזמנינו, כנודע.]

ראיתי בפסקי תשובות בשם אשי ישראל להתיר מצד חינוך, אבל זה בוודאי לא שייך בבנים מבוגרים.

שמעתי שהרב רצאבי בש"ע המקוצר התיר מכל וכל.

אשמח לכל חוו"ד, או מקור לנושא זה.

בברכת יישר כח מרובה.

ייש"כ לרבי שמואל דוד.

אך יעויין ברמ"א שכת' שטוב להחמיר גם בציבור, וכתב שהמנהג להקל, ובבה"ל צידד להחמיר ובפרט בעת קביעת סדר הישיבה.
והדרן לקושיין.

צידד להחמיר בלפניו או לאחריו ולא בצדו. וכמדומני שדרך העולם שהבן יושב לצד אביו ולא לפניו ולאחריו.

<הנחתי כאן לינק לאשכול ישן, בא המנהל התורן, חיבר את האשכולות והשאיר את הודעתי. הלהגחיכני אתה אומר?>

דין זה הובא בבדק הבית ביו"ד סי' רמ בשם אורחות חיים
עיין שם שהביא מקור לזה משאול ויהונתן
ואין ללמוד מזה שלא הביא מרן דין זה בשלחנו הטהור
כי כתבו בעלי הכללים שבדק הבית חלקו חובר אחרי השלחן ערוך

ובערוך השלחן כתב לחלק ששם שאני משום כבוד המלך
וקשה ע"ז שא"כ גם אבנר לא היה יכול לשבת ליד שאול
וביפה ללב כתב ששאני התם שהיו מסיבים
ולא נראה שכיום הישיבה היא כמו הסיבה אז

ומהריק"ש הביא דין זה בהגהותיו
ומרן הבא"ח (ש"ש שופטים כ) כתב לחלק
שדוקא כשיושבים במסיבא שזה דרך כבוד אין לשבת לצידו
אבל בבית הכנסת שאין דרך כבוד בישיבה יכול לשבת לצידו
וכן פסק בהליכות עולם

לא ראיתי שאנשים נמנעים מלשבת ליד אביהם או ליד הראש-ישיבה - לא בבית הכנסת, ולא בחתונות או בשאר אירועים וכיו"ב.
ואפילו "גדולי הדור" - האם לא מושיבים אותם בשולחן הכבוד, ולידם אנשים שאינם במעלתם?