פורום אוצר החכמה

ברמב"ם הל' תלמוד תורה א,ח: כל איש מישראל חייב בת"ת וכו' אפילו עני המחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים.

וצ"ב מהו לשון 'אפילו' דנקט גבי בעל אשה ובנים, דמשמע דזה קשה יותר מכל אלו המנויים לעיל, עני ובעל יסורים וזקן, וזה דוחק לפרש כפשוטו דהטירדא דאשה ובנים עדיפא טפי.

ויש לומר ביותר לפי"מ דאיתא בכתובות נ,א עה"פ אשרי שומרי משפט עושי צדקה בכל עת וכו' וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת, דרשו רבותינו שביבנה ואמרי לה ר"א זה הזן בניו ובנותיו כשהם קטנים, ולפי"ז יתכן דהרבותא היא דאף שבזה ישנו קיום מצות צדקה בכל עת מ"מ אי"ז פוטרו מחיוב קביעת עיתים לתורה.

(אגב, בספר אהב מוסר להצדיק ר"מ מאראן זקנו של מרן הגריש"א שליט"א הביא בשם רבינו הגר"א, וז"ל: אע"פ שמצוה גדולה לפרנס אותו ובניו, אעפ"כ לא יעסוק במצוה הלז תמיד כי כתיב ואל יבוא בכל עת אל הקודש)

מן הסתם יש קושי בכך, שהרי נא' בעירובין כ''א ע''ב - כ''ב ע''א, במי אתה מוצאן ... במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב .

סענדער כתב:מן הסתם יש קושי בכך, שהרי נא' בעירובין כ''א ע''ב - כ''ב ע''א, במי אתה מוצאן ... במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב .

אכן בביאור הגר"א על שו"ע יו"ד רמו, א "ואפילו בעל אשה ובנים" - ציין לגמרא זו.

על הטרדה של בעל אשה ובנים מצאנו בקידושין כט, ב: "רחיים בצווארו ויעסוק בתורה"? 

נזכיר גם את החובה הנאמרת בכתובה לזון ולפרנס ואף שנחלקו הראשונים האם חייב לעבוד וכו' הרי שכותב הרמב"ם במפורש (אישות יג, ה): "ואם קצרה ידו ליתן לה אפילו כעני שבישראל כופין אותו להוציא ותהיה הכתובה חוב עליו עד שיעשיר."
הרי שאם אינו עומד בחובותיו כופין לגרשה.

ומיילא אין זה רק מעלת צדקה כי אם חוב של ממש וגם לגבי הבנים תלוי באיזו גיל הם עיין שם בסוף הפרק ברמב"ם.