מה רואה הרשע בעת מיתתו

[אבי ישועה]

מחפש מקור שכמו שמראים לצדיק בשעת מיתתו את מתן שכרו כך מראים לרשע בשעת מיתתו את עונשו בגיהנם

[שלימות]

אין לי ציטוט כמבוקש
אבל איתא בראשית חכמה (שער היראה) שהאדם רואה את הקב״ה כשנפטר שנא׳ לא יראני האדם וחי אבל במיתתו רואה,
ורשע רואה את מלאך המוות וכולו עינים וכו׳ ע״ש ועוד הביא דאם הוא צדיק אומר לו מלאה״מ שמעתי מאחורי הפרגוד כי מקומך בג״ע.

[ארי במסתרים]

אולי מכאן יהיה לך תועלת -

מסכתות קטנות מסכת שמחות ספר חיבוט הקבר פרק א

הלכה א
ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, ללמדך שכשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, כילוד אשה בראו. מה ילוד אשה מתחיל מטבורו ומותח לכאן ולכאן לארבעת צדדיו, כך התחיל הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם מאבן שתיה ומקדש הקדשים, וממנה הושתת העולם, ולכך נקראת אבן שתיה שממנה התחיל הקדוש ברוך הוא לברוא את עולמו. וברא בית המקדש למעלה בשמים, ובית המקדש למטה בארץ, זה לעומת זה, שנאמר תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך, אל תקרי מכון, אלא מכוון לשבתך זה כנגד זה. וכל זמן שהיו ירושלם ובית המקדש קיימים למטה, והיה כהן גדול מזרע אהרן עומד ומקריב קרבנות לפני הקדוש ברוך הוא, ומיכאל שר הגדול העומד על ישראל, היה ממונה ככהן גדול עומד ומקריב קרבנות למעלה לפני הקדוש ברוך הוא. ומיום שבטלו הקרבנות למטה, כביכול אין קרבנות למעלה, ועתיד הקדוש ברוך הוא להשיבן לישראל שנאמר לכן כה אמר ה' שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה נאם ה' צבאות וקו ינטה על ירושלם.


הלכה ב
כיצד יצירת הולד, אמר ר' יוחנן מאי דכתיב עושה גדולות עד אין חקר, אלו גדולות שעושה הקדוש ברוך הוא ביצירת הוולד, שבשעה שאדם בא לשמש עם אשתו רומז הקדוש ברוך הוא למלאך הממונה על ההריון, ולילה שמו, ואמר לו דע שזה הלילה יצירת אדם מזרע פלוני, ואת דע לך ושמור זו הטיפה, וטול אותה בכפך, וזרה אותה בגורן לש' מאות וששים וחמשה חלקים, והוא עושה כן, נוטל הטיפה בידו ומביאה לפני מי שאמר והיה העולם, ואומר לפניו, רבש"ע, עשיתי ככל אשר צויתני, וטיפה זו מה תהא עליה, ומה אתה גוזר בה, מיד גוזר הקדוש ברוך הוא עליו אם חלש יהיה או גבור, אם זכר אם נקבה, אם עשיר אם עני, אם נאה אם מכוער, אם ארוך אם גוץ, אבל אם צדיק אם רשע אינו גוזר. מיד רומז הקדוש ברוך הוא למלאך שהוא ממונה על הרוחות, ואומר לו, הבא לי רוח פלוני שהוא בגן עדן ששמו פלוני, וגם תארו כך וכך, לפי שכל הרוחות שעתידים להבראות מיום שנברא העולם עד שיכלה, כלם הם מזומנים לבני אדם, דכתיב מה שהיה כבר נקרא שמו. מיד הולך המלאך ומביא את הרוח לפני מי שאמר והיה העולם, מיד כשהרוח באה כורעת ומשתחוה לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אותה שעה אומר לרוח, התכנסי בטפה זו שביד פלוני, פותח הרוח את פיו ואמר, רבש"ע, דיי העולם שהייתי דר בו מיום שבראתני, אם רצונך אל תכניסיני בטיפה זו סרוחה שאני קדושה וטהורה, אומר הקדוש ברוך הוא עולם שאני מכניסך בו, יפה לך יותר מאותו שהיית דר בו, ובשעה שיצרתיך לא יצרתיך אלא לטיפה זו. מיד מכניסו הקדוש ברוך הוא בעל כרחו, חוזר המלאך ומכניס את הרוח לתוך מעי אמו, ומזמנין לו שני מלאכים ושומרין אותו שלא יפול, ומניחין לו נר דולק על ראשו, ומביט ורואה מסוף העולם ועד סופו, ובבקר נוטלו המלאך ומוליכו לגן עדן, ומראה לו הצדיקים שיושבין בכבוד ועטרותיהן בראשיהן, ואומר לו, תדע לך מי אלו, אומר לו לאו, אומר לו, הללו שאתה רואה נוצרו כמותך בתוך מעי אמן, ויצאו לעולם ושמרו חוקות ומצות של הב"ה. ולכך זכו לטובה זו, ואתה דע לך שסופך לצאת לעולם, ואם תזכה ותשמור את התורה תזכה לישיבתן של אלו, ואם לאו דע שתזכה למקום אחר. ולערב מוליכו לגיהנם ומראה לו את הרשעים, שמלאכי חבלה משדידין אותם במקלות אש, וקורין וי וי, ואין מרחמין עליהם. אומ' המלאך לאותו הרוח, תדע לך מי הן אלו הנשרפין, ואומ' לו לאו, אומ' לו הללו נוצרו כמותך, ויצאו לעולם ולא שמרו מצות הב"ה וחקותיו, לכך באו לחרפה זו, ואתה דע לך שסופך לצאת לעולם, והוי צדיק ולא רשע, ותחיה לעולם, ומנין כך, שנאמר וירני ויאמר לי. מטייל אותו מן הבקר עד הערב, ומראה לו מקום שהוא עתיד למות בו, ומקום שהוא עתיד להקבר בו, ואחר כך מראה לו את העולם כלו, ומראה לו את הרשעים, ולערב חוזרו למעי אמו, והקב"ה עושה בריח ודלתים, שנאמר ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא, ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ. והולד מונח במעי אמו ט' חדשים, שלשה חדשים הראשונים הולד דר במדור התחתון, שלשה חדשים שניים דר במדור האמצעי, שלשה חדשים אחרונים דר במדור העליון, ואוכל מה שאמו אוכלת, ושותה מה שאמו שותה, ואינו מוציא רעי, לכך נאמר עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר.


הלכה ג
לסוף הגיע זמנו לצאת, בא אותו המלאך אומר לו, כבר הגיע זמנך לצאת לעולם, והוא אומר לו, למה אתה רוצה להוציאני, אומר לו המלאך, בני, דע שעל כרחך תולד ותצא לאויר העולם, מיד מכהו, ומכבה לו הנר, ומוציאו בעל כרחו, ושכח כל מה שראה ומוציאו לעולם, והוא בוכה, ולמה תינוק בוכה, על עולם שיצא ממנו. מאותה שעה מתחלפין עליו שבעה עולמות; עולם ראשון דומה למלך, שהכל שואלין בשמו ומתאוין לראותו, ומחבקים ונושקים אותו, מפני שהוא בן שנה; עולם שני דומה לחזיר שהוא שוגש באשפתות, כך שוגש בצואה כשהוא קטן בן שנתים; עולם שלישי דומה לגדי שהוא מרקד במרעה, כך התינוק מרקד לכאן ולכאן שהוא בן חמש; עולם רביעי דומה לסוס שהוא מהלך בסרטיא, ואימתי כשהגיע על פרקו כשהוא בן שמונה עשרה שנה, כשם שהסוס רץ ומשתבח כך הוא משתבח בבחרותו; עולם חמישי דומה לחמור שמניחין עליו אוכף, כך מניחין לו אוכפו עליו ונותנין לו אשה ויש לו בנים, והולך וחוזר לכאן ולכאן, ומביא מזון לבניו, עד מתי עד ארבעים שנה, והויין לו בנים; עולם ששי דומה לכלב שהוא חצוף לכאן ולכאן, נוטל מזה ונותן לזה, גוזל מזה ואוכל, וגונב מזה ואינו מתבייש; עולם שביעי דומה לקוף, ישתנה דמותו, ועל כל שואל, וכל בני ביתו מקללים אותו, ואפילו התנוקות משחקין בו, ואפילו צפור דרור מגעתו משגתו.


הלכה ד
לסוף הגיע זמנו למות, אותו מלאך בא ואומר לו תכירני, אומר לו, למה באת לי היום, המלאך אומר לו, כדי להוציאך מן העולם, מיד בוכה, ומשמיע קולו מסוף העולם ועד סופו, ואין הבריות שומעות קולו, חוץ מן התרנגול בלבד, אומר לו, והלא כבר משני עולמות הוצאתני, והכנסתני בזה העולם, אומר לו, והלא כבר אמרתי לך, שעל כרחך נוצרת ועל כרחך חיית, ועל כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת, ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מי שאמר והיה העולם. והן הן ארבע מתנות שהראה הב"ה לאליהו, שנאמר צא ועמדת בהר לפני ה', אמר הב"ה לאליהו, מה הן ד' מתנות הללו, אומר לו איני יודע, אמר לו אלו ארבע עולמות שאדם עובר, ורוח גדולה וחזק מפרק הרים, הוא העולם הזה שהאדם יגע עובר ארחות ימים ומדבר, ואחר הרוח רעש, זה יום המיתה שהוא מרעיש כל גופו של אדם, ואחר הרעש אש, אחר יום מיתה דינה של גיהנם שהוא אש, ואחר האש קול דממה דקה, אחר דינה של גיהנם קול יום הדין הגדול, ולא ישאר אלא הקדוש ברוך הוא לבדו בעולמו, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, ועליו מפורש בקבלה על יד דוד מלך ישראל, לא נכחד עצמי ממך אשר עושתי בסתר רוקמתי בתחתיות ארץ.


הלכה ה
אמר ר' יצחק בן פרנך כל עונותיו של אדם חקוקין לו על עצמותיו, שנאמר ותהי עונותם על עצמותם, וכל זכיותיו של אדם כתובים לו על יד ימינו, שנאמר ה' צלך על יד ימינך. ר' יהושע בן לוי אומר אין מעמידין בזכותו ובחובתו אלא בשעת פטירתו, אפילו שיחה קלה שאין בה חטא מגידים לו בשעת מיתתו, שנאמר כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו, וכשמת אדם באין עליו ג' מלאכי השרת, אחד מלאך המות, ואחד סופר, ואחד שממונה עמו, אומרים לו דע כי הגיע קצך, אומר להם, עדיין לא הגיע קיצי, מיד יושב הסופר ומחשב לו ימיו ושנותיו, מיד האדם פותח את עיניו ורואה את מלאך המות, ומזדעזע ונופל על פניו. וחכמים אומרים מלאך המות ארכו מסוף העולם ועד סופו, מכף רגלו עד קדקודו כלו עינים, וכסותו אש, סכין שלו טיפות יש בו, מאחד מת, ומאחת מסריח, ומאחד פניו מוריקות, ואינו מת עד שרואה הב"ה, שנאמר כי לא יראני האדם וחי, בחייהן אינן רואין אבל בשעת מיתתן רואין אותו, לפניו יכרעו כל יורדי עפר, מיד מעיד בשר ודם על עונותיו שעשה בעולם הזה, פיו מעיד, והקב"ה חותם, שנאמר בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון, אם צדיק גמור הוא מוסר נשמתו לבעלו, ואם רשע גמור הוא מקשה ערפו ומגבר יצרו, מכאן אמרו חכמים אפילו בשעת מיתתו של רשע יצרו מתגבר עליו. ר' אלעזר בן עזריה אומר כשם שמקשה ערפו בעולם הזה, כך מקשין לו בשעה שעומד לדין, שנאמר רשע יראה וכעס שיניו יחרוק ונמס תאות רשעים תאבד.


הלכה ו
שאלו תלמידיו את ר' אליעזר כיצד דין הקבר, אמר להן כיון שנפטר אדם מן העולם בא מלאך המות וישב לו על קברו, ומכה אותו בידו, אומר לו הגידה לי מה שמך, אומר לו גלוי וידוע שמי לפני מי שאמר והיה העולם, שאיני יודע מה שמי, באותה שעה מכניס רוחו ונשמתו בגופו ומעמידו, ומושיבו בדין.


הלכה ז
אמר ר' יהושע שלשלאות חצין של ברזל וחצין של אש, מביא ומכה אותו, פעם ראשונה אבריו מתפרקין, שניה עצמותיו מתפרדין, ובאין מלאכי השרת ומקבצין אותו, פעם ג' דנין אותו בכל מדה ומדה, יום ראשון ושני דנין אותו בכך, ויום ג' דנין אותו מרגליו ומשתי עיניו ומשפתיו ומלשונו, ומרגליו למה מפני שהקדים רגליו לדבר עבירה, מכאן אחז"ל כל המקדים עצמו לדבר עבירה מקדימין לו מלאך המות, וכל המספר בלשון הרע מיתתו באסכרה.


הלכה ח
ר' מאיר אומר משום ר' אליעזר קשה דין הקבר יותר מדינה של גיהנם, שגיהנם משלש עשרה שנה ומעלה, אבל חיבוט הקבר אפילו צדיקים גמורים, ואפילו גמולי חלב, ואפילו יונקי שדים, ואפילו נפלים בו נדונים. אמרו חז"ל הדר בארץ ישראל, ומת בערב שבת ונקבר קודם שתחשך השמש בשעת תקיעת שופר, אינו רואה חיבוט הקבר, וכל מי שאוהב צדקות, ואוהב תוכחות וגמילות חסדים, ומכניס אורחים, ומתפלל בכוונה, ואפילו דירתו בבבל, אפילו דינה של גיהנם אינו רואה, שנאמר קראתי מצרה לי אל ה' ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי. אמשול לכם משל למה הדבר דומה לשלשה אנשים, אחד עובד אדמה, ואחד עוסק בתורה, ואחד עוסק בכסף ובזהב, הגיע זמנו של עובד אדמה ליפטר מן העולם, ואומר להם תנו לי מעמלי בעולם הזה, ואלך ואשא לבית עולמי, ולא אלך ריקם לשם, אומרים לו והלא עובד אדמה הייתה, והאדמה של הקדוש ברוך הוא, שנאמר לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה. הגיע זמנו של עוסק בכסף ובזהב ליפטר מן העולם, ואומר להם תנו לי מעמלי שעמלתי, ואלך ואשא, ולא אלך רקם, לבית עולמי, אומרים לו שוטה והלא כסף וזהב של הקדוש ברוך הוא, שנאמר לי הכסף ולי הזהב. הגיע זמנו של עוסק בתורה ליפטר מן העולם, ואומר להם תנו לי מעמלי שעמלתי בעולם הזה, ואלך ואשא לבית עולמי, ולא אלך רקם, אומרים לו צדיק ישר ונאמן, היאך נתן לך מעמלך, והלא עוסק בתורה היית, ותורה מאירה לפניך, והב"ה יקבלך בסבר פנים יפות, שנאמר בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך, ולך תהיה צדקה לפני ה' אלהיך, מלאכי השרת יוצאין לקראתך, ויאמרו לך שלום בואך, שנאמר אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך. בן עזאי אומר שלשה דנין אותן, דין ארוך הגדול שלשה ימים, דין גיהנם שבעת ימים, דין שמים אם אין עליו דין פוטרין אותו, אם יש עליו דין דנין אותו דין ארוך. ר' יוסי אומר בא וראה מה יש בין בשר ודם לבהמה, בהמה שוחטין אותה ומפשיטין אותה, ואינה עולה בדין, אבל בשר ודם, כמה ייסורין סובל בעולם הזה, כמה עניות סובל יותר מדאי לאחר מיתתו. אם צדיק גמור הוא דנין אותו בכל חדש וחדש מפסח ועד עצרת, שנאמר והיה מדי חדש בחדשו. ר' יוסי אומר אם נפשך לדעת מתן שכרן של צדיקים לעתיד, צא ולמד מאדם הראשון שנצטוה על מצוה קלה ועבר בה, נקנסה עליו מיתה ולדורותיו עד סוף כל הדורות, וכל מי שיש בידו תורה ומעשים טובים, ומשכים ומעריב ומתפלל תפלתו בכוונה, מצילין אותו מדינה של גהינם ומדין הקדוש ברוך הוא.


הלכה ט
דרש ר' אבהו משמיה דר' יצחק, סוף אדם למות, סוף בהמה לשחיטה, הכל למיתה הן עומדין, אשרי מי שגדל בתורה, ועמלו בתורה, ועושה נחת רוח ליוצרו, וגדל בשם טוב, ונפטר בשם טוב מן העולם. ועליו אמר שלמה בחכמתו, טוב שם משמן טוב, למוד תורה הרבה כדי שיתנו לך שכר הרבה, ודע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא. חזקו ויאמצו לבבכם כל המיחלים לה', ברוך ה'.

[אבי ישועה]

תודה!
אבל זה לא מה שאני מחפש

[יאיר]

זהר בראשית (ויחי) ריח:

"תַּנְיָא, בְּשַׁעְתָּא דְּנָפַק נִשְׁמָתֵיהּ דְּבַר נָשׁ, אָזְלִין כֻּלְּהוּ קְרִיבוֹי וְחַבְרוֹי דְּהַהוּא עַלְמָא עִם נִשְׁמָתֵיהּ, וּמַחְזְיָין לֵיהּ אַתְרָא דְעִדּוּנָא, וְאַתְרָא דְּעוֹנָשָׁא. אִי זַכָּאָה הֲוִי, חָמֵי דוּכְתֵּיהּ, וְסָלִיק וְיָתִיב, וְאִתְעֲדַן בְּעִדּוּנָא עִלָּאָה דְּהַהוּא עָלְמָא. וְאִי לָא הֲוֵי זַכָּאָה, אִשְׁתְּאָרַת הַהִיא נִשְׁמָתָא בְּהַאי עַלְמָא, עַד דְּאִטָמִיר גּוּפָא בְּאַרְעָא. כֵּיוָן דְּאִטָמַר, כַּמָּה גַרְדִּינִין דְּנִמּוּסִין אַחֲדָן בֵּיהּ, עַד דְּמָטָא לְדוּמָ''ה, וְעָאלִין לֵיהּ בְּמָדוֹרוֹי דְּגֵיהִנֹּם."

"לָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵאת נִשְׁמַת הָאָדָם, הוֹלְכִים כָּל קְרוֹבָיו וַחֲבֵרָיו שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם עִם נִשְׁמתוֹ, וּמַרְאִים לוֹ מְקוֹם הָעִדּוּן וּמְקוֹם הָעֹנֶשׁ. אִם הוּא צַדִּיק, רוֹאֶה אֶת מְקוֹמוֹ, וְעוֹלֶה וְיוֹשֵׁב וּמִתְעַדֵּן בְּעִדּוּן עֶלְיוֹן שֶׁל אוֹתוֹ עוֹלָם. וְאִם אֵינוֹ צַדִּיק, נִשְׁאֶרֶת אוֹתָהּ נְשָׁמָה בָּעוֹלָם הַזֶּה עַד שֶׁנִּטְמָן הַגּוּף בַּקַּרְקַע. כֵּיוָן שֶׁנִּטְמָן, כַּמָּה שׁוֹמְרֵי הַחֻקִּים אוֹחֲזִים בּוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְדוּמָ''ה, וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ בַּמָּדוֹר שֶׁלּוֹ שֶׁל הַגֵּיהִנֹּם."

http://www.toratemetfreeware.com/online ... Num0013_L2

סליחה על האיחור...