פורום אוצר החכמה

ראיתי ברחוב מודעה על כתיבת מערכות מוסר, שיש עליו פרסים. הכתובת למשלוח המערכות היא: עלית בית חנניה ת.ד. 18348 ירושלים. (כתבתי מהזכרון, ואולי אני טועה.)

האם יש מישהו שיודע יותר פרטים על המקום? איזה סוג מוסר הם אוהבים? סגנון הרב דסלר? סגנון הרב פינקוס? האם יש סיכוי לאדם ללא פרוטקציה לנצח?

קופץ על ההזדמנות.
פתחתי ארגון שמי שיתפלל שמו"ע הכי ארוך מכל המניין שבו הוא מתפלל, ישתתף בהגרלה כספית.
פרטים באישי :)

לא הבנתי את התגובה... אשמח להבהרה...

כי מגוחך מאוד לטעמי לכרוך את ענייני מוסר ותיקון המידות עם ענייני תמריצים כספיים ותחרויות.
כך התחנכתי, מה לעשות?

מי שזה לא נראה לו מגוחך, אשמח להבהרה האם גם הארגון שאני הקמתי לא נראה לו מגוחך.

נניח שזה מגוחך, אבל למעשה זה משלם את החשבון במכולת. מה עוד שלא אדע למה זה מגוחך. למה פרס כספי על פלפול הלכתי לא מגוחך ופרס כספי על פלפול מוסרי כן מגוחך?

מי שמתרגל לומר או לשמוע מוסר שלא על מנת לקיים אלא על מנת לקבל תמורה כל שהיא מאבד את הסיכוי שאי פעם ישתנה במשהו, כיון שהוא מתרגל שאפשר לא להתיחס לדברי מוסר ועל דרך שאמרו אין נביא בעירו.

רחמים כתב:מי שמתרגל לומר או לשמוע מוסר שלא על מנת לקיים אלא על מנת לקבל תמורה כל שהיא מאבד את הסיכוי שאי פעם ישתנה במשהו, כיון שהוא מתרגל שאפשר לא להתיחס לדברי מוסר ועל דרך שאמרו אין נביא בעירו.

ואם הוא מתרגל לשמוע מוסר על מנת לקיים מותר לקבל על זה כסף?

תוכן כתב:

רחמים כתב:מי שמתרגל לומר או לשמוע מוסר שלא על מנת לקיים אלא על מנת לקבל תמורה כל שהיא מאבד את הסיכוי שאי פעם ישתנה במשהו, כיון שהוא מתרגל שאפשר לא להתיחס לדברי מוסר ועל דרך שאמרו אין נביא בעירו.

ואם הוא מתרגל לשמוע מוסר על מנת לקיים מותר לקבל על זה כסף?

זה מה שכתוב שהנותן צדקה על מנת שיחיה בני הרי זה צדיק גמור, וכן פה מתכוון לקיים את מה ששמע אבל רוצה גם בטובת ההנאה, ויעויין בפסחים דף ח ע''ב ברש''י ותוס' שם דברים נפלאים בגדר לשמה ובגדר אל תהיה כעבדים וכו'.
אולם צריך לדעת כל מקרה לגופו עם כל פרטיו מה בדיוק מדובר ואז לשקול. כי אם מטרת הכסף לגרום לקיים מצוות שלא לשמה ע''מ שיגיע לשמה, השאלה אם בסוף יגיע בצורה כזו או לא ואולי אף להיפך וכנ''ל.

לא ברור מה רוצים פה מתוכן.

נהגו להתיר לתת שכר או פרס לכותב חידושי תורה, אם זה בכלל ההיתר של הכוללים, או משום טרחתו לכתוב ולנסח או משום טעם אחר. מה ההבדל בין מערכה בלימוד למערכה בענייני מוסר. תוכן לא מבקש פרס על מידותיו הטובות אלא על המערכה שיכתוב.

רבונו של עולם, כסף על מוסר? (זה טרנד חדש..)
מה הגבול?

לקבל כסף על אשר יצר?

שאלו פעם אחד למה הוא לומד בחזרת הש"ץ,
אז הוא ענה "כי זה הזמן היחיד שאני לומד לשם שמים" [בלי שמשלמים לו]

לאן נגיע?

גם אותי הדבר מקומם קצת. אך לאחר מחשבה נראה שישנם כידוע [אולי מהמשנ"ב והגרי"ס ועוד] שישנם שני חלקים במוסר, התבוננות עמוקה ויצירת מערכות בנושא, ויש את המוסר האמיתי עליו נאמר והשבות אל לבבך לשנן שוב ושוב מאמרי חז"ל בעניני יראה כדי להחדירם ללב.
אז אמנם לא שייך לתת כסף על לימוד מוסר שצריך להיות בטהרתו ומרצון נקי לחלוטין, אבל בחלק הראשון שהזכרתי שייך גם שייך לתגמל על יצירת מערכות בנושאים אלו, באשר הם סוגיות ככל הסוגיות.
[עצם רעיון נתינת כסף על דבר רוחני כבר מקומם, אבל משום מה לרעיון זה התרגלנו...]

עשוי לנחת כתב:עצם רעיון נתינת כסף על דבר רוחני כבר מקומם, אבל משום מה לרעיון זה התרגלנו...

הלוואי שאלו יהיו הצרות שלנו. בינתיים אני לאו רואה גבירים וגופים פרטיים העומדים ומחלקים כסף לכל מיני דברים רוחניים. הלוואי שנזכה...

תוכן כתב:ראיתי ברחוב מודעה על כתיבת מערכות מוסר, שיש עליו פרסים. הכתובת למשלוח המערכות היא: עלית בית חנניה ת.ד. 18348 ירושלים. (כתבתי מהזכרון, ואולי אני טועה.)

האם יש מישהו שיודע יותר פרטים על המקום? איזה סוג מוסר הם אוהבים? סגנון הרב דסלר? סגנון הרב פינקוס? האם יש סיכוי לאדם ללא פרוטקציה לנצח?

בחודש האחרון התפרסמו כמה שיחות של רבי יששכר שפילר זצ"ל.
בתוך הדברים הוא אומר:
שברצונו למחות על כך שעושים פרסומת ללימוד מוסר, ע"י מסיבות עם מוזיקה,
ומוסיף שצריך לדעת את האמת.
{עיי"ש, ואין לי כיצד להעלות לכאן}

בוא חשבון כתב:

הצעיר כתב:קופץ על ההזדמנות.
פתחתי ארגון שמי שיתפלל שמו"ע הכי ארוך מכל המניין שבו הוא מתפלל, ישתתף בהגרלה כספית.
פרטים באישי :)

להתפלל שמו"ע יותר מכל המניין לא בהכרח זה טוב ויכול להיות טרחא דציבורא במניין קטן.

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לא עמוד א

תניא, אמר רבי יהודה: כך היה מנהגו של רבי עקיבא, כשהיה מתפלל עם הצבור - היה מקצר ועולה, מפני טורח צבור, וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו - אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת, וכל כך למה - מפני כריעות והשתחויות.

עוד לא ראיתי שהעלו את הטענה פה, נכון שזהו דבר חדש ומשונה, אבל המטרה היא אחת, לימוד המוסר כמות שהוא לא תמיד חודר ללב כמו שצריך, וגם מי שילמד לשמה וכו', לעולם לא יגיע לרמה של לימוד עיוני ומעמיק של כל נושא, וכידוע מהחזו"א שלימוד הסוגיא של כל דבר הוא ההצלחה היותר גדולה להחדיר הדבר לליבו, היות ומוסר עליו את שכל עיונו להעמיק בו ונעשה כ'תורתו' דיליה ודבר שהוא קנין נפשו מנחיל אצלו את הלימוד למעשה, וזה מטרת הסיפור הזה, רוצים להכניס את ענייני באל"ח שיהא חלק מלימוד סוגיות הש"ס כפשוטו, עם כל המשתמע מכך.
ולענינינו יעוין בחזו"א אמו"ב פ"ג ובעיקר אות ז' וח' וט', ובעצם כדאי לקרוא כל הפרק שם ברצף, ולדעתי כל ענין הנ"ל הוקם על בסיס זה, כי החזו"א בעצם טוען שם שלימוד המוסר כשלעצמו כמקובל אינו יכול להועיל מספיק וצריך לימוד הדבר מתוך עיון ההלכה וכו' עיי"ש, ויתכן שבצורה הנ"ל רוצים לעודד ענין זה, ובעצם למי שקורא את כל דברי החזו"א שם, יוצא שלדעתו אין הבדל כלל בין מערכה בלימוד למערכה במוסר, דהכל חד הוא.

מאן דהו כתב:עוד לא ראיתי שהעלו את הטענה פה, נכון שזהו דבר חדש ומשונה, אבל המטרה היא אחת, לימוד המוסר כמות שהוא לא תמיד חודר ללב כמו שצריך, וגם מי שילמד לשמה וכו', לעולם לא יגיע לרמה של לימוד עיוני ומעמיק של כל נושא, וכידוע מהחזו"א שלימוד הסוגיא של כל דבר הוא ההצלחה היותר גדולה להחדיר הדבר לליבו, היות ומוסר עליו את שכל עיונו להעמיק בו ונעשה כ'תורתו' דיליה ודבר שהוא קנין נפשו מנחיל אצלו את הלימוד למעשה, וזה מטרת הסיפור הזה, רוצים להכניס את ענייני באל"ח שיהא חלק מלימוד סוגיות הש"ס כפשוטו, עם כל המשתמע מכך.
ולענינינו יעוין בחזו"א אמו"ב פ"ג ובעיקר אות ז' וח' וט', ובעצם כדאי לקרוא כל הפרק שם ברצף, ולדעתי כל ענין הנ"ל הוקם על בסיס זה, כי החזו"א בעצם טוען שם שלימוד המוסר כשלעצמו כמקובל אינו יכול להועיל מספיק וצריך לימוד הדבר מתוך עיון ההלכה וכו' עיי"ש, ויתכן שבצורה הנ"ל רוצים לעודד ענין זה, ובעצם למי שקורא את כל דברי החזו"א שם, יוצא שלדעתו אין הבדל כלל בין מערכה בלימוד למערכה במוסר, דהכל חד הוא.

כתוב שדואג ואחיתפל וכן ירובעם היו ממש מופלגים בתורה וזה לא עזר כלל ולא חזרו בתשובה. והכל משום שאם לומדים עם כוונה לא מתאימה נעשית לו סם המוות כמו שאמרו חז''ל. כך שברור שחזון איש דיבר על אדם שעוסק בהלכה עם כוונה לדעת מה לקיים וכדומה או עכ''פ לומד שלא לשמה על מנת להביא עצמו ללשמה, אבל לא עם כוונות פסולות.

רחמים כתב:

מאן דהו כתב:עוד לא ראיתי שהעלו את הטענה פה, נכון שזהו דבר חדש ומשונה, אבל המטרה היא אחת, לימוד המוסר כמות שהוא לא תמיד חודר ללב כמו שצריך, וגם מי שילמד לשמה וכו', לעולם לא יגיע לרמה של לימוד עיוני ומעמיק של כל נושא, וכידוע מהחזו"א שלימוד הסוגיא של כל דבר הוא ההצלחה היותר גדולה להחדיר הדבר לליבו, היות ומוסר עליו את שכל עיונו להעמיק בו ונעשה כ'תורתו' דיליה ודבר שהוא קנין נפשו מנחיל אצלו את הלימוד למעשה, וזה מטרת הסיפור הזה, רוצים להכניס את ענייני באל"ח שיהא חלק מלימוד סוגיות הש"ס כפשוטו, עם כל המשתמע מכך.
ולענינינו יעוין בחזו"א אמו"ב פ"ג ובעיקר אות ז' וח' וט', ובעצם כדאי לקרוא כל הפרק שם ברצף, ולדעתי כל ענין הנ"ל הוקם על בסיס זה, כי החזו"א בעצם טוען שם שלימוד המוסר כשלעצמו כמקובל אינו יכול להועיל מספיק וצריך לימוד הדבר מתוך עיון ההלכה וכו' עיי"ש, ויתכן שבצורה הנ"ל רוצים לעודד ענין זה, ובעצם למי שקורא את כל דברי החזו"א שם, יוצא שלדעתו אין הבדל כלל בין מערכה בלימוד למערכה במוסר, דהכל חד הוא.

כתוב שדואג ואחיתפל וכן ירובעם היו ממש מופלגים בתורה וזה לא עזר כלל ולא חזרו בתשובה. והכל משום שאם לומדים עם כוונה לא מתאימה נעשית לו סם המוות כמו שאמרו חז''ל. כך שברור שחזון איש דיבר על אדם שעוסק בהלכה עם כוונה לדעת מה לקיים וכדומה או עכ''פ לומד שלא לשמה על מנת להביא עצמו ללשמה, אבל לא עם כוונות פסולות.

לא הבנתי מה כוונות פסולות המה, הרי לפי מה שהבנתי מהחזו"א, אין הבדל בין מערכה כזו או אחרת הכל תורה וגם ענייני המוסרים ראוי ללמוד בעיון, ומעתה מי שלוקח מילגה על מערכה בחו"מ אין טעם שיגביל עצמו ממערכה על תורת בין אדם לחבירו, שהרי אינו עוסק בלהוכיח את עצמו על חטאיו אלא עוסק נטו בלימוד ועיון התורה.

מאן דהו כתב:לא הבנתי מה כוונות פסולות המה, הרי לפי מה שהבנתי מהחזו"א, אין הבדל בין מערכה כזו או אחרת הכל תורה וגם ענייני המוסרים ראוי ללמוד בעיון, ומעתה מי שלוקח מילגה על מערכה בחו"מ אין טעם שיגביל עצמו ממערכה על תורת בין אדם לחבירו, שהרי אינו עוסק בלהוכיח את עצמו על חטאיו אלא עוסק נטו בלימוד ועיון התורה.

ההבדל הוא עצום, מי שלומד הלכות שבת כדי להתחזק בשמירת שבת או לומד הלכות לשון הרע בעיון עם כל הסוגיות כדי להתחזק בשמירת הלשון וכעצתו של החזון איש, הרי הוא לומד כדי לקיים וזה אכן יועיל לו ולימוד העיון יחזקנו כאילו למד מוסר על אותו עינין ואפשר אף יותר ממוסר, אבל הלומד מוסר בעיון לא כדי לקיים אלא כדי להבחן על ידיעות המוסר שלו הרי לא לומד כדי לקיים אלא הוא משחית את נפשו שמתרגל שאפשר לדעת לא לקיים אלא להתעלם!!
אה''נ אם ילמד בעיון מוסר על דרגות בעבודת ה' שהוא עצמו אוחז בהם ומקיים אותם ניחא, אבל אם לומד בעיון רק מן השפה ולחוץ אבל מרגיש שאין זה מחייב אותו הרי בזה הוא משחית לעצמו וגם כאשר ירצה באמת ללמוד מוסר ולהתחזק לא יוכל כי כבר הכהה את הרגש שלו למוסר והתרגל שאפשר ללמוד דברים מלהיבים ונכונים ואמתיים ולא להשתנות מאומה.

רחמים כתב:

מאן דהו כתב:לא הבנתי מה כוונות פסולות המה, הרי לפי מה שהבנתי מהחזו"א, אין הבדל בין מערכה כזו או אחרת הכל תורה וגם ענייני המוסרים ראוי ללמוד בעיון, ומעתה מי שלוקח מילגה על מערכה בחו"מ אין טעם שיגביל עצמו ממערכה על תורת בין אדם לחבירו, שהרי אינו עוסק בלהוכיח את עצמו על חטאיו אלא עוסק נטו בלימוד ועיון התורה.

ההבדל הוא עצום, מי שלומד הלכות שבת כדי להתחזק בשמירת שבת או לומד הלכות לשון הרע בעיון עם כל הסוגיות כדי להתחזק בשמירת הלשון וכעצתו של החזון איש, הרי הוא לומד כדי לקיים וזה אכן יועיל לו ולימוד העיון יחזקנו כאילו למד מוסר על אותו עינין ואפשר אף יותר ממוסר, אבל הלומד מוסר בעיון לא כדי לקיים אלא כדי להבחן על ידיעות המוסר שלו הרי לא לומד כדי לקיים אלא הוא משחית את נפשו שמתרגל שאפשר לדעת לא לקיים אלא להתעלם!!
אה''נ אם ילמד בעיון מוסר על דרגות בעבודת ה' שהוא עצמו אוחז בהם ומקיים אותם ניחא, אבל אם לומד בעיון רק מן השפה ולחוץ אבל מרגיש שאין זה מחייב אותו הרי בזה הוא משחית לעצמו וגם כאשר ירצה באמת ללמוד מוסר ולהתחזק לא יוכל כי כבר הכהה את הרגש שלו למוסר והתרגל שאפשר ללמוד דברים מלהיבים ונכונים ואמתיים ולא להשתנות מאומה.

זו בדיוק הנקודה שהחזו"א נוגע בה בדבריו, כאשר אדם לומד נושא ומקריב עליו את שכל עיונו, באופן הרגיל לא יתכן שיעבור על הענין הנלמד בשאט נפש, וצריך להיות מאד 'קר' בשביל להתעלם ממה שלומד, ואם זה אדם שלומד גם הלכות אחרות אזי גם אותם לא יקיים מאותה סיבה שכתבת, ואין לחלק בין הדברים, וממילא מה שעושה ע"מ לקבל פרס הר"ז בכלל הדברים שמתוך שלא לשמה בא לשמה, והנסיון מעיד ע"ז (וגם כשהולך מראש ע"ד לקבל נטו כסף ולא מעניין אותו בכלל התוצאות מהלימוד, למעשה המציאות מוכיחה שהדברים הנלמדים חודרים ללב ולנשמה, וא"א לזלזל בתוצאה פורתא זו שאין לנו כלים לאמוד את חשיבותה כלפי שמיא).

אני אישית קיבלתי הוראה ממורי ורבי שלא להסכים לקבל מילגה על כתיבת חידושי תורה. וכלשונו 'תכתוב ואל תיקח את הכסף'. אך זה היה כשהייתי סמוך על שולחן אבי ועל שולחן הטבח בישיבה, ואולי אדם המפרנס שאני.

ומה עם סדרי לימוד בתשעה באב אחר חצות
ובכל ליל פורים 8 שעות
{תמורת תשלום"הוגן"?}

נדמה לי שכבר הזכירו כאן בפורום את ההצעה שהציעו לקרוא לכולל ליל פורים הנ"ל כולל "כי נמכרנו".

רחמים כתב:כתוב שדואג ואחיתפל וכן ירובעם היו ממש מופלגים בתורה וזה לא עזר כלל ולא חזרו בתשובה. והכל משום שאם לומדים עם כוונה לא מתאימה נעשית לו סם המוות כמו שאמרו חז''ל. כך שברור שחזון איש דיבר על אדם שעוסק בהלכה עם כוונה לדעת מה לקיים וכדומה או עכ''פ לומד שלא לשמה על מנת להביא עצמו ללשמה, אבל לא עם כוונות פסולות.

דואג ואחיתופל למדו ע"מ לקנטר, כמבואר בראשונים.

אוצר החכמה כתב:נדמה לי שכבר הזכירו כאן בפורום את ההצעה שהציעו לקרוא לכולל ליל פורים הנ"ל כולל "כי נמכרנו".

יפה!
עכשיו אני מבין מדוע "עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה"...

ולגבי תשעה באב כבר נאמר
"אגרא דתעניתא צדקתא".

סתם כתב:ומה עם סדרי לימוד בתשעה באב אחר חצות
ובכל ליל פורים 8 שעות
{תמורת תשלום"הוגן"?}

אני מכיר אברכים, שלמדו בליל פורים, ומהמלגה הזו חגגו את הפורים.

כרם כתב:

סתם כתב:ומה עם סדרי לימוד בתשעה באב אחר חצות
ובכל ליל פורים 8 שעות
{תמורת תשלום"הוגן"?}

אני מכיר אברכים, שלמדו בליל פורים, ומהמלגה הזו חגגו את הפורים.

ואני מכיר אברכים, שבקושי קיימו את מצוות היום, ומי מדבר על עירנות?
[רוב המשתתפים הם צעירים, כידוע].