פורום אוצר החכמה

ערכין טו
תניא א"ר אלעזר בן פרטא בוא וראה כמה גדול כח של לשון הרע מנלן ממרגלים ומה המוציא שם רע על עצים ואבנים כך המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמה ממאי דלמא משום דר' חנינא בר פפא דאמר רבי חנינא בר פפא דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה דכתיב כי חזק הוא ממנו אל תיקרי כי חזק הוא ממנו אלא ממנו כביכול בעל הבית אין יכול להוציא כליו משם אלא אמר רבה אמר ריש לקיש אמר קרא וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה על דבת הארץ שהוציא עכ"ל

והדברים צ"ת וכי אסור לדבר על לה"ר על עצים ואבנים?

לא.

אסור רק להוציא שם רע...

מצורף מאמר נפלא לבאר את הענין בטוב טעם ודעת מידידי שליט"א
הוא ישמח מאוד לקבל הערות.

ז"ל היראים סי' קצא -
...ואפילו על עסקי חברו וממונו אסור להוציא דבה כגון שרוצה לתת מתנה לחבירו ובא אחר וגינה אותו על שקר ונמצא מוציא דבה. כדאמרינן בערכין פ' יש בערכין להקל [ט"ו א'] לא נחתם גזר דינם של אבותינו אלא בשביל שהוציאו דבה על הארץ. ואמר ר' שמעון בן לקיש וימותו מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה' על דבת הארץ מתו. ותניא ר' אליעזר [בן] פרטא אומר בא וראה כמה גדול כחו של לשון הרע מנלן ממרגלים ומה מוציא שם רע על העצים ועל האבנים כך המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמה.

ולכאו', הלשה"ר הוא על נותן המתנה, ובחטא המרגלים היינו על הקב"ה. וצ"ע אז למה חשיב על עצים ואבנים, וצ"ל דסו"ס זה לא לשה"ר ישיר רק בעקיפין. ועצ"ע.

עכ"פ, הרי פשיטא שהמספר לחבירו על אפרסק שהוא לא טעים ועל רומניה שהיא לא יפה וכן הלאה, לא עבר על כלום.

אי' בשם הבית ישראל להסביר על פי מה שאמר ר' יהודה הלוי (בתוך ציון הלא תשאלי) חיי נשמות אויר ארצך. ודפח"ח

עושה חדשות כתב:ז"ל היראים סי' קצא -
...ואפילו על עסקי חברו וממונו אסור להוציא דבה כגון שרוצה לתת מתנה לחבירו ובא אחר וגינה אותו על שקר ונמצא מוציא דבה. כדאמרינן בערכין פ' יש בערכין להקל [ט"ו א'] לא נחתם גזר דינם של אבותינו אלא בשביל שהוציאו דבה על הארץ. ואמר ר' שמעון בן לקיש וימותו מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה' על דבת הארץ מתו. ותניא ר' אליעזר [בן] פרטא אומר בא וראה כמה גדול כחו של לשון הרע מנלן ממרגלים ומה מוציא שם רע על העצים ועל האבנים כך המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמה.

ולכאו', הלשה"ר הוא על נותן המתנה, ובחטא המרגלים היינו על הקב"ה. וצ"ע אז למה חשיב על עצים ואבנים, וצ"ל דסו"ס זה לא לשה"ר ישיר רק בעקיפין. ועצ"ע.

עכ"פ, הרי פשיטא שהמספר לחבירו על אפרסק שהוא לא טעים ועל רומניה שהיא לא יפה וכן הלאה, לא עבר על כלום.

מראי מקומות
הגרנ"ק (חו"ש לה"ר עמ שנו') לה"ר על עץ ואבן אסור רק שנגרם נזק לאדם.
וראיתי מביאים דבש לפי (חיד"א) שיחות הסבא א,רסד - שנראה שהבינו כפשוטו
זכרון גבריאל עמ' תרמא הגרי"ד סיפר על ח"ח שנזהר מלספר לה"ר על לחם שחור
וע"ע אילת השחר במדבר יג,ב

ראה עמודים 5-7

יש"כ.

ממו"ר ר' משה שפירא זצ"ל

בקרו טלה כתב:אי' בשם הבית ישראל להסביר על פי מה שאמר ר' יהודה הלוי (בתוך ציון הלא תשאלי) חיי נשמות אויר ארצך. ודפח"ח

אלא דלפי"ז אזל העוקקץ של הק"ו וכי לזה יקרא 'עצים ואבנים'? הלא נשמת ארץ ישראל היא?