פורום אוצר החכמה

נבוך אני בהאי סוגיא, הרי כל מחלוקת בין גדולי ישראל היא מחלוקת לשם שמים, דהיינו שכוונת כל צד היא לש"ש, ולא לשם עצמן, וא"כ הרי כל האיסור להחזיק במחלוקת היא רק במחלוקת שאינה לש"ש, אבל במחלוקת שהיא לש"ש ברור כשמש שאין איסור זה, אבל אכתי יש להסתפק אם כונתו לשם שמים, אבל יש עוד כונה אחרת עמה שאינה לש"ש האם עובר כבר באיסור דלא יהיה כקורח ועדתו, או דלמא שאני התם אצל קורח ועדתו, שעיקר המחלוקת הייתה בעיקר שלא לשם שמים, אבל היכא שבעיקרה היא לש"ש תו לא אכפ"ל בכונה צדדית שאינה לש"ש.

יתכן לומר שאם מכוון בדעתו גם על הצד שלא לש"ש (כל' מייחס לזה חשיבות במחלוקתו), בפרט זה עובר על 'לא יהיה כקרח' או איסור "קטן" אחר, אבל עדיין יהיה מותר לו לחלוק משום שעיקר כוונתו לש"ש (או דלמא יהיה אסור משום כעין "מצוה הבאה בעבירה"? והדרה קושיא לדוכתא).

לא כתוב שאפילו מחלוקת דתלמידי שמאי והלל לא נקראת מחלוקת לשם שמים?

אבות: כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים, זו מחלוקת קרח וכל עדתו.
נ.ב. מעירים, למה במחלוקת לשם שמים כתב התנא את שני הצדדים, דהיינו הלל ושמאי, ואילו במחלוקת שלא לשם שמים כתב רק את קורח ועדתו ול"כ את הצד השני שזה היה משה.
והעולם אומרים, שרמוז כאן שבתוך קרח ועדתו עצמם גם היתה מחלוקת..
אך באמת הפשט הוא פשוט, שלא שיך לומר את משה בכלל מחלוקת שהיא לא לשם שמים, שהרי כונתו היתה כן לשם שמים.
עוד שמעתי ליישב, [מהגר"א דיסקין] שהלל ושמאי חלקו האחד על השני, אבל משה לא חלק על קרח, אלא קרח הוא שחלק עליו.

לגבי "סופה להתקיים" ו"אין סופה להתקיים", מה הכוונה בזה?
ושמעתי פעם, שמחלוקת לש"ש קיימת ועומדת לעולם, שכן לא שייך להתפשר בזה. וגם מחלוקת ב"ש וב"ה עדיין קיימת, אף שהלכה למעשה נוהגים כשיטה אחת, השיטה החולקת קיימת ועומדת. לעומת זאת מחלוקת שלא לש"ש אין סופה להתקיים, שכן אין כאן "אמת" אלא סכסוכים אישיים וכדומה, שבאים לידי הכרעה או פשרה והמחלוקת בטילה, כבמחלוקת קרח ועדתו.

איש-אחד כתב:לעומת זאת מחלוקת שלא לש"ש אין סופה להתקיים, שכן אין כאן "אמת" אלא סכסוכים אישיים וכדומה, שבאים לידי הכרעה או פשרה והמחלוקת בטילה

הלואי! איפה אתה חי בקוטב הדרומי??

חשבונות רבים כתב:

איש-אחד כתב:לעומת זאת מחלוקת שלא לש"ש אין סופה להתקיים, שכן אין כאן "אמת" אלא סכסוכים אישיים וכדומה, שבאים לידי הכרעה או פשרה והמחלוקת בטילה

הלואי! איפה אתה חי בקוטב הדרומי??

כך סכסוך שאינו לש"ש, או בעברית "סכסוך על רקע דתי או אידיאולוגי", בסופו של דבר מסתיים ואינו קיים לעולם.

בכתבי האריז"ל איתא, שלעתיד לבוא תהיה הלכה כבית שמאי, וזהו הפירוש "סופה להתקיים" - שהסוף הוא ששני הצדדים יהיו צודקים