דין דרך רחוקה בקרבן פסח כשיבוא משיח צדקנו במהרה בימינו

[איש יהודה]

בגמ' בפסחים צ"ג ב', איזו היא דרך רחוקה, מן המודיעים ולחוץ וכמידתה לכל רוח, והיינו ט"ו מיל והכי קי"ל, והיינו דכך שיעור מהלך אדם בינוני מנץ החמה עד זמן שחיטת הפסח בין הערביים, יש להסתפק אם היום בזמנינו שאפשר ליסוע במכונית בחצי שעה מרחק זה, א"כ ישתנה שיעור דרך רחוקה, וא"כ אף מן המודיעים לחוץ אינו דרך רחוקה, או שלא.

[מחולת המחנים]

ראיתי דנים בדין מרחק פרסה לגבי תפילת הדרך, כאשר בזמנינו שנוסעים ע"י מכונית והדרך מתקצרת בהרבה, ובזה דעת רוב הפוסקים דאעפ"י שע"י כלי רכב מתקצר זמן שיעור פרסה ע"י הנסיעה, עכ"ז נותר הזמן על עומדו, ולאחר שיצא פרסה מעיבורה של עיר צריך לומר תפילת הדרך.

ויש לצדד שנידון זה דומה ג"כ לנידון שהזכרת לגבי דרך רחוקה כשיבוא משיח צדקנו ב"ב.

[אוצר החכמה]

בסברא יש לחלק בין דרך רחוקה שהוא דין דאורייתא לתפילה ונט"י שהוא מדרבנן

[יגאל10]

נידון באריכות בס' 'ימות המשיח בהלכה' (לגאון ר' אברהם ברוך יצחק גערליצקי שליט"א מנ.י.) ח"ב.

[תוכן]

גם בזמן הגמרא מצינו גמלא פרחא, ועדיין אמרינן דדרך רחוקה היינו שיעור הליכה. ואם נאמר שרחוקה אינו מרחק הנמדד לפי זמן אלא כפי טרחת הדרך וסכנתו, שפיר אפשר לומר שט"ו מיל הוא שיעור התקף גם כיום.

[ההוא תלמידא]

כעי"ז דנו הפוסקים גבי דרך רחוקה באבל. עי' לדוגמא בשו"ת רב פעלים בח"ב (חיו"ד סי' מ)
ובח"ג (חיו"ד סי' כד). וע"ש בח"ג בריש התשובה שהביא גמ' דפסחים. ולכאורה, א"כ היא סוגיא
מפורשת דלעניין דרך רחוקה דפסח לכה"פ, משערינן ברגלו.

[לייטנר]

ערוה"ש דן בשאלה זו בהתחשב ברכבת שכבר היתה בזמנו ("האפיקורוס...").

[אברך כולל]

עד שהנך מתעסק בדבר שיבוא משיח, ויהיה את מי לשאול.
יש הרבה דברים שנוגעים כבר להיום.
למשל שאלת גשמים יד' יום אחר סכות, כדי שיגיע אחרון העולים לבבל.
כשהיום גם אם היה שם יהודים, אין צריך יד יום, וגם שהיום אין הגשם מפריע יותר ממה שנמצא בעירו