הידעתם שמותר לשקר במקום בושה כ"כ ברב פעלים חו"מ סי' א והביא ראיה שפסק הרמב"ם הא דבתלת מילי משני ת"ח בדיבורו. וכ' הרמב"ם שאם עוסק במסכת נדה אומר במקוואות אני עוסק ע"מ שלא ישאלוהו בנדה וביאר שם הלח"מ דשרי לומר כן כדי שלא יתבייש אם לא ידע להשיב. אמנם רש"י שם פי' דמפני ענוה יכול לומר שלא למד.
עוד ראיתי מביאים ראיה לכך ממש"כ רש"י ותוס' לפרש הא דע"ז נח. איקלע רב הונא יעו"ש. וכן בשו"ת הרא"ש כלל פב ס"א וז"ל "וכי האי גונא מצינו בכמה מקומות בגמ', שהאמוראים שנו בדבריהם מחמת כיסופא".
אמנם צריכים להזהר לא להתרגל בזה כמש"כ יש"ש ספ"ה דיבמות שזהו שאמר רב לבריה ר"ח לימדו לשונם דבר שקר - שלא יתרגל לומר שקר ולכן לא ירגיל לומר לאימו שהוא חפץ במאכל פלוני כדי שתעשה במקום מה שבאמת רוצה [צ"ב היתכן שיהיה לתנא אמורא רצונות במאכל זה ולא במאכל זה . אבל יתכן שלפי בריאות גופו הביו שטוב לו עתה מאכל פלוני, יעו' רמב"ם כל מיני כללים בזה מה ראוי ויש זמנים שטוב לגוף קל ויש זמנים שטוב מאכל קשה וכו' ולא שח"ו רצונות ותאוות ליבו דרשו מאכל פלוני וכמו שאומרים שהרופא שטיפל במרן הקה"י זצ"ל פעם שהיה באיזה תרדמה עמוקה קצת הוא אמר שיביאו לקה"י איזה מאכל שהוא מאד אוהב וכך אולי יקיץ והשיבוהו שאינם יודעים אם יש אצלו מושג של "מאכל אהוב" !!! ].