תימא בח"ח

[מאן מלכי]

ראיתי בח"ח הלכות רכילות כלל ה בבמ"ח סק"ד כ' שאם שמע מאחד שפלוני רוצה להזיקו מותר לברר עוד אצל אנשים רבים ואף שמספיק לו לחוש ע"י שאחד סיפר לו מ"מ
מותר לשאול עוד כי כאשר ישמע מאנשים רבים יחוש יותר. וזה תימא גדולה שמותר לשאול עוד ועוד ע"מ לחזק אצלו הרגשת ה'לחוש' ומילא מאחד לשלש אבל לא נראה בח"ח כך
וצ"ב למה לא הגביל עד מספר מסוים. וכן לכאו' י"ל דאם החליט לחוש ע"י אחד ולא יהיה נפ"מ מעשית באם יגידו לו עוד, רק יהיה נפ"מ כמה לא ישן בלילה אם קצת או הרבה מרוב פחד.
תו אסור לחזוק אצל אחרים

עוד תימא ראיתי בעלון פירורים משולחנו של הגר"א גנחובסקי זצ"ל שכ' לדון שאם בירך ברה"ת ולמד דין דרבנן אולי לא חלה הברכה ולכן אם הפסיק בדיבור אחרי שלמד דין זה ורוצה ללמוד דין
דאו' יצטרך לברל שוב. וזה לדעתי הדלה והפחותה תימא גדולה לדון בזה.

[לכאורה]

שמא כוונת הח"ח שמותר לו לבדוק כיצד הלה רוצה להזיקו כדי שיוכל להתגונן?

[דמאי]

לכאור' ברור שכוונת הח"ח באופן שזה יבסס אצלו את החשש, אלא דלא נחית למספרא ולדקדוקא.

מה כל כך פשוט לך שדין דרבנן נחשב תורה ביחס לדאורייתא?

הלא השאגת אריה אומר שבדיני קדימה שיש כמו תדיר ומקודש, אין דין קדימה לדאורייתא ביחס לדרבנן,
כי דרבנן ביחס לדאורייתא כמאן דליתא, ואם כן לא היה כאן כלל הקדמה של משהו על משהו (אלא זה כמו חולין, שאין זה נחשב שהקדמנו את מעשה החולין לדאוריי')

[למאי_נמ?]

והעוסקים בלימוד דיני דרבנן אינם מקיימים מצוה מה"ת?

[דמאי]

והעוסקים בלימוד דיני דרבנן אינם מקיימים מצוה מה"ת?

כאן נגעת כבר בשאלה הידועה הכיצד אומרים ספיקא דרבנן לקולא, הלא יש בזה דאורייתא של לא תסור וכו'

[אוצר החכמה]

לא נראה לי שזה שייך לזה, וזה אכן חידוש זר ואם יצא כן מפי הגר"א גניחובסקי מסתמא היה לחידודא בעלמא, אבל אי אפשר להקשות עליו שא"כ העוסק בזה לא נקרא לומד תורה, כי אולי כוונתו היתה שהרי בגמרא יש מחלוקת לעניין ברכת התורה אם זה גם על גמרא וודאי שהגמרא ניתנה למשה מסיני ונחשב לימוד תורה כמבואר ברכות ה א, רק לעניין ברכה"ת איכא למ"ד שלא מברכים וה"ה יש לפרש בזה כוונתו, אע"פ שזה באמת תמוה.

[דמאי]

ומה נאמר על מי שלמד משהו לאחר ברכה"ת והתברר שזה טעות או סברא שאיננה נכונה?

למשל, לדעת התמהים על דברי הגר"א גנחובסקי, מה הדין מי שאמר ברכה"ת ומיד לאחר מכן את דבריו?

[למאי_נמ?]

ומה נאמר על מי שלמד משהו לאחר ברכה"ת והתברר שזה טעות או סברא שאיננה נכונה?

בפשטות קיים מצות ת"ת, וידועים דברי חז"ל גבי ע"ה הקורא לאהבה איבה, והאריך בזה המהר"ל (בהקדמתו לתפארת ישראל, ועוד).

[אמסטרדם]

כבר הבאתי בפורום דברי הגרח"ק בשאלת רב שנשאל אם מקיימים מצות ת"ת דאורייתא בלימוד דינים דרבנן והשיב שכן. [ובמקום אחר ראיתי שנשאל על מי שהתחיל ללמוד "אמר אביי" ומיד הוצרך להפסיק לצורך מצוה וכדו' אי קיים מצות ת"ת והשיב ש"יתכן".